‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי השפעת הגלובליזציה על החינוך?

תוכן עניינים

תקציר

מבוא

פרק 1: תהליכי הגלובליזציה

1.1.הגדרת הגלובליזציה

1.2. חינוך וגלובליזציה

1.3.המרכיב הטכנולוגי בגלובליזציה

1.4: הגורמים המשפיעים על הגלובליזציה במערכת החינוך

1.5: יתרונות וחסרונות של שילוב הגלובליזציה במערכת החינוך

פרק 2: השפעת הגלובליזציה על תהליכים חינוכיים

2.1.תהליכים חינוכיים ומרכיביהם

2.2. השפעת הגלובליזציה על מורים

2.3. השפעת הגלובליזציה על תלמידים

2.4. השפעת הגלובליזציה על תכניות לימודים

2.5. השפעת הגלובליזציה על הישגים

פרק 3:דיון, סיכום ומסכנות

פרשנות ודעה אישית

ביבליוגרפיה

עידן הגלובליזציה גרם לכך שהעולם עבר תהליכי שינוי עצומים. עבודה זו בדקה את השפעת תהליכי הגלובליזציה על מערכת החינוך: על המורים, על התלמידים, על תוכנית הלימודים ועל הישגים אשר גרמו לבדיקת כשירותו הגלובלית של המורה, ובסופו של דבר תיתן מענה לשינויים המאפיינים עידן זה.

תהליכי הגלובליזציה הובילו לכמה שינויים מרכזיים:

ראשית, הפער שנוצר בצורה מהירה בין מערכת החינוך לבין המציאות החדשה שבה היא פועלת, הפך את מערכת החינוך לחסרת יכולת פונקציונאלית כלומר היא לאן יכולה למלא את תפקידה ההולם למציאות החדשה, ולהתמודד עם השינויים החדשים. (איל, 2018)

שנית, תלמידי המחר שחיים בחברה משתנה במהירות, עתירת טכנולוגיה, חייבים לפתח כמות ידע גבוהה ולמידה עצמית ברמה גבוהה.המחשב גרם לכך שתלמידי המחר ורכשו ידע במהירות מדהימה, והפכו לשכנים קרובים לכל הנמצאים בעולם היכן שיהיו. ועל כן תפקידו של בית הספר כיום להכין את תלמידיו לעולם חדש תוך שימת דגש להשפעות הישירות והעקיפות על מערכת החינוך.

המידע הרב שמספק עידן הגלובליזציה מצריך מהתלמידים להפעיל כישורי חשיבה ביקורתית, אחריות אזרחית וקבלת החלטות נבונה, ושינוי מטרות החינוך (הפרז). העידן החדש מחייב את המורה להיות מקצוען השולט בידע, במטרות ההוראה וביעדיה, עליו לפתח בתלמידיו מערכת ערכית וביקורתית ולכוונם לאינטראקציות עם ידע וניהול מידע, תוך שימוש מושכל בטכנולוגיה החדשה.

שינויים ארגוניים במערכת החינוך ובתכנית הלימודים, חייבו גם שילוב שיטות הוראה חדישות: עבודות חקר ושימוש במחשבים ועוד (סלומון).

הכרות והתנסות המורים עם השינויים החדשים, עוזרת ליצירת שינוי בתפיסת המורים את תפקידם, וגורמת לחשיבה מחודשת כלפי יצירת דמות חדשה של הבוגר הרצוי בעידן הגלובלי החדש, דבר שמצריך בניית מסגרת של השתלמות למורים, שמטרתה לקדם תהליכי שינו. ושינוי בתפיסת המורים את עצמם ואת תפקידם.

יש הרואים בגלובליזציה איחוד העולם החופשי (זלום), ואחרים ראו בה אוייבת השפה הערבית . (איל, 2018)

ברמה אישית, אני רואה שבתי הספר הערביים בישראל בהרכבם הנוכחי, ובתוכניות הלימודים הקיימות אינם מוכנים דיים ליישום הגלובליזציה, מאחר שהמורים הערביים עדיין לא הפנימו אותה על כל דרישותיה, לרבות מעטים מתוכם, דבר שמעיק עליהם לפעול לפיה בבתי הספר.

רב התלמידים הערביים בישראל מוסלמים ונוצרים, גאים בדתם ובמורשתם, ואינם יכולים לוותר עליהן. דבר שמקשה עליהם לקבל את הגלובליזציה, כך שקשה מאוד לחבר בין שני ניגודים אלה.

אנו יכולים להפיק את מירב התועלת מהגלובליזציה, מהאמצעים הטכנולוגיים, ולהעזר בהם בהוראה. ולמרות האמצעים המעטים הקיימים בבתי ספר אלה, יכולים אנו להשתמש בהם לאחר תרגול ואימון.

הגלובליזציה הצליחה להפוך את העולם ל "כפר אחד". בפני תלמידינו נפתחו עולמות ומלואם, בהם רכשו ידע חיובי ושלילי, דבר שיצר קונפליקט בתוכם.

תפקידה של מערכת החינוך להרחיק מהתלמידים כל נזק חברתי ולימודי . נשאלת השאלה: האם ביכולתו של המורה הערבי לעמוד במשימר זו? האם הוא הכין את עצמו כך שיהיה מסוגל לעשות כן?

על-כן, חובה עלינו לקבל את אמצעי הגלובליזציה, וכל אשר היא מביאה. להבין את כל מה שטמון בתוכה, כדי שנוכל להיות ערים, ליתרונותיה וחסרונותיה, ובו בזמן להאמין בעוצמתה ובכוחה של שפתנו הערבית, ויכולתה לזרום עם ההתחדשות, ובכך נוכל להגן על זהותנו הערבית, ולשקוד על הקמת מנגנון חינוכי מודרני וחדשני, הכנת תוכניותותכניםלימודיים ערביים,הוראת המקצועות הרבים בשפה הערבית, חיוב התקשורת הערבית להשתמש בשפה הערבית התקנית בכל התוכניות, ולדאוג למחקר מדעי הולם מבלי לפסול את הגלובליזציה ואת אשר היא מביאה.

על רקע זה אני חושבת שעלינו לחנך לכמה זהויות שלמרות שיש ביניהם מתחים: זהות אישית, זהות קהילתית, זהות לאומית וזהות אזרחית. החינוך הגלובלי צריך לחזק את הזהות האזרחית-עולמית והלאומית גם יחד. כל הזהויות האלה אינן סותרות, אך הן משלימות האחת את השנייה, זאת במהלך של מאומץ תרבות וחינוך. כן חובה לעשות מהלך של יצירת זהות גלובלית סובייקטיבית שתעזור לנו להתמודד עם המציאות הגלובלית החדשה. שילוב בין זהות לאומית וגלובלית אינו דבר סותר כיוון ששתיהן נובעות מאותה מערכת ערכים, חינוך שמתבסס על ערכים דמוקרטים, זכויות אדם, צדק חברתי ואחרות הוא חינוך לאזרחות גלובלית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

מברך, מרים. מנהיגות חינוכית בגיל הרך. מכון מופ"ת, (2017)

וינברגר יהודית, חינוך בעידן של אי-ודאות . הוצאת רסלינג, 2016.