מאגר עבודות אקדמיות 
עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
(לא דיינרס) 
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בגצ דיון מורחב, עילת הסבירות, סמכות בית המשפט לפסול חוקי יסוד, רפורמת לוין, הרכב 15 שופטי עליון, בג"ץ 5658/23, חרבות ברזל (עבודה אקדמית מס. 12590)
290.00 ₪
49 עמ'
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי פסילת ביטול עילת הסבירות לאור רפורמת לוין ע"י הרכב 15 שופטי עליון?
תוכן עניינים
הפגנות בעד דמוקרטיה ונגד דיקטטורה בישראל 2023 עקב פגיעה באמון הציבור
בג"ץ 5658/23 פסילת ביטול עילת הסבירות
לוין: ביקורת על עיתוי פרסום פסק הדין
ביטול החלטות מנהליות ע"י בימ"ש, המהפיכה המשפטית של ביבי-לוין-דרעי לביטול עילת הסבירות
התפתחות עילת אי-הסבירות בפסיקה
המונחים "סבירות" ו"חוסר סבירות" בפסיקה
עילת הסבירות בעניין מינויים ופיטורים
מקרים בהם פסל בג"ץ החלטות של גופי התביעה, בנימוק שהן אינן סבירות
התנגדות לעילת הסבירות: לנדוי גרוניס סולברג ושטיין
המקור של ביהמ"ש לפסול פעולות מנהיות הלוקות בחוסר סבירות
פעולות מנהליות המבוקרות על ידי בית המשפט
בינואר 2024 נקבע תקדים היסטורי: בג"ץ בהרכב של 15 שופטים (כל שופטי העליון) פסל את ביטול עילת הסבירות[1].
מרבית השופטים (הנשיאה בדימוס אסתר חיות, ממלא-מקום הנשיא עוזי פוגלמן והשופטים יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ, חאלד כבוב, יחיאל כשר ורות רונן והשופטת בדימוס ענת ברון) קבעו כי במקרים חריגים וקיצוניים מוסמך בג"ץ להכריז על בטלות חוק יסוד שיש בו משום חריגה מסמכותה המכוננת של הכנסת[1].
הנשיאה בדימוס חיות התייחסה להחלטת בית המשפט לפרסם בעת המלחמה את פסק הדין: "גם בשעה הקשה הזו, על בית המשפט למלא את תפקידו ולהכריע בסוגיות המובאות לפתחו. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בסוגיות הנוגעות למאפייני הזהות הגרעיניים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לכך מתווספת העובדה שפרסום הכרעתנו במועד הנוכחי מתחייב על-פי סעיף 15(א) לחוק בתי המשפט, בהינתן מועד פרישתה של השופטת (בדימוס) ברון ומועד פרישתי שלי מכס השיפוט".
השופטים ציינו כי כבר נפסק בבג"ץ חוק הלאום כי הכנסת כרשות מכוננת אינה "כל-יכולה", וכי אין בסמכותה - אף לא בחוק יסוד - לשלול או לסתור חזיתית את המאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית[2]
ב 2023 במסגרת רפורמת לוין נחקקה חקיקה של תיקון חוק יסוד השפיטה שמבטל למעשה את עילת הסבירות. אז הוגשו עתירות לבג"צ נגד התיקון לחוק. החוק נידון בבית המשפט העליון ב 12 בספטמבר 2023 בדיון מיוחד שבו השתתפו כל 15 שופטי בית המשפט העליון. ב-1 בינואר 2024 פורסם פסק הדין ובו שופטי העליון הכריעו ברוב של 8 מול 7, לפסול את התיקון לחוק יסוד: השפיטה. 12 מתוך 15 השופטים קבעו: לבג"ץ יש סמכות לבטל חוק יסוד בנסיבות קיצוניות וחריגות כאשר נפגעו היסודות הדמוקרטים הגרעיניים פגיעה אנושה, ולדברי 8 שופטים משופטי העליון בתיקון חוק זה ישנה פגיעה זו.[2]
בג"ץ לראשונה מתערב בחוק יסוד, אחרי שהצעד הראשון במהפכה המשפטית אושר בכנסת. 12 מ-15 השופטים: יש לבג"ץ סמכות לבטל חוק יסוד. הנשיאה חיות: החוק קיצוני וחריג. השופט סולברג נשיא לעתיד של העליון: מוטב היה לוּ דחינו העתירות על הסף[3].
רפורמת לוין עשתה גלים בציבוריות הישראלית ויש המכנים אותה הפיכה משטרית ואלפים הכריזו שלא יתנדבו למילואים- למשל הטייסים שעברו את גיל חובת המילואים אך מתנדבים בחיל האוויר. יש כאלו החייבים בשירות מילואים וגם הכריזו על מרי אזרחי וסרוב לשרת במילואים. היו אפילו בודדים שהתפטרו מצבא סדיר כמחאה על המהפיכה המשפטית.
רקע: יריב לוין הוא פוליטיקאי ישראלי שכיהן כשר התיירות והשר לביטחון פנים בממשלת ישראל. הוא גם היה שר המשפטים ממאי 2020 ועד יוני 2021. במהלך כהונתו כשר המשפטים הציע לוין מספר רפורמות שמטרתן לחזק את מערכת המשפט הישראלית מבחינתו.
אחת ההצעות המרכזיות של לוין הייתה להגביר את כוחו של שר המשפטים במינוי שופטים לבתי המשפט. הוא טען כי הדבר יסייע להבטיח כי שופטים ימונו על סמך כישוריהם ואמונותיהם, ולא על בסיס השתייכותם הפוליטית. אולם הצעה זו זכתה לביקורת מצד מפלגות אופוזיציה ומומחים משפטיים, שטענו כי היא תפגע בעצמאות הרשות השופטת[4].
לוין גם הציע רפורמות שמטרתן לצמצם את צבר התיקים בבתי המשפט בישראל. הוא הציע להגדיל את מספר השופטים וליישם טכנולוגיות חדשות לייעול ההליך השיפוטי. בנוסף, הוא הציע שינויים במערכת המשפט הפלילי, לרבות הנהגת הסדר טיעון והקמת בית משפט מיוחד לפשעים כלכליים.[5]
בסך הכל, הצעות הרפורמה של לוין היו שנויות במחלוקת ועוררו ויכוח בקהילה המשפטית הישראלית. בעוד שחלקם שיבחו את מאמציו לשפר את מערכת המשפט, אחרים מתחו ביקורת על הצעותיו כאיום על עצמאותה של מערכת המשפט.
הרפורמה הוצגה ב-4 בינואר 2023, שבוע לאחר השבעת ממשלת ישראל השלושים ושבע. [6]
מצגת בנושא עילת סבירות
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
בג"ץ 5658/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואח' נ' הכנסת ואח' (נבו, 5464-88-2024) (ניתן ביום : 1.1.2024)
גל-נור יצחק שר-הדר נטע להט ליהיא משילות משולבת בישראל. הוצאת הקבוץ המאוחד (2023)
פרופ' אריאל בנדור, פרופ' שחר ליפשיץ, ד"ר קנר ירון. אמנה ישראלית (לאור הקרע בעם ורפורמת נתניהו-לוין), הוצאת משכל (2023)
שמחה רוטמן למה שהעם יבחר את השופטים? המדריך לרפורמה. הוצאת סלע מאיר (2023)
פרופ' אהרן ברק "הדבר המקביל לרפורמה של לוין - מהפכה של טנקים" ידיעות אחרונות, 7 בינואר 2023