‏99.00 ₪

מצגת פאוורפוינט מרהיבה, המציגה תוכן העבודה בצורת רפרט. כוללת גרפיקה, צלילים ואפקטים להנגשת המידע. מכילה 18 שקפים לרפרנט.

עילת הסבירות (או מבחן הסבירות) היא אחד מהעקרונות בתחום המשפט הציבורי המאפשרים לבתי משפט להפעיל ביקורת שיפוטית כדי לפסול החלטה או פעולה של רשות מינהלית (הממשלה או אחת מזרועותיה, או רשות מקומית). נימוק הפסילה לפי עיקרון זה הוא שההחלטה המינהלית לוקה ב"חוסר סבירות" או "חוסר סבירות קיצוני". עילת הסבירות פותחה במשפט הבריטי ובעקבותיו במדינות שהושפעו ממנו, והשימוש בה התרחב בשנות ה-90. בין השאר אומצה העילה גם במשפט הישראלי מראשיתו, והורחבה על ידי בית המשפט העליון כחלק מהתגברות האקטיביזם השיפוטי. הרחבת עילת הסבירות היא מושא לביקורת מצד מצדדי הריסון השיפוטי. 

בינואר 2024  נקבע תקדים היסטורי:  בג"ץ בהרכב של 15 שופטים (כל שופטי העליון) פסל את ביטול עילת הסבירות .

ב 2023 במסגרת רפורמת לוין נחקקה חקיקה של תיקון חוק יסוד השפיטה שמבטל למעשה את עילת הסבירות. אז הוגשו עתירות לבג"צ נגד התיקון לחוק. החוק נידון בבית המשפט העליון ב 12 בספטמבר 2023 בדיון מיוחד שבו השתתפו כל 15 שופטי בית המשפט העליון. ב-1 בינואר 2024 פורסם פסק הדין ובו שופטי העליון הכריעו ברוב של 8 מול 7, לפסול את התיקון לחוק יסוד: השפיטה. 12 מתוך 15 השופטים קבעו: לבג"ץ יש סמכות לבטל חוק יסוד בנסיבות קיצוניות וחריגות כאשר נפגעו היסודות הדמוקרטים הגרעיניים פגיעה אנושה, ולדברי 8 שופטים משופטי העליון בתיקון חוק זה ישנה פגיעה זו.

בג"ץ לראשונה מתערב בחוק יסוד, אחרי שהצעד הראשון במהפכה המשפטית אושר בכנסת. 12 מ-15 השופטים: יש לבג"ץ סמכות לבטל חוק יסוד. הנשיאה חיות: החוק קיצוני וחריג. השופט סולברג נשיא לעתיד של העליון: מוטב היה לוּ דחינו העתירות על הסף .