‏0.00 ₪

הורדה

זוהי עבודה בחינם לדוגמא מתוך אלפי עבודות אקדמיות בחינם ברחבי המאגר.

נא לחפש בחלון החיפוש למעלה או לעלעל בחלון הקטגוריות השונות ולחפש לכם עבודה אקדמית או סמינריון בחינם ממאגר העבודות האקדמיות והתזות. תזהו עבודות כאלו לפי מחירן: 0 ש"ח. העבודות בחינם הן עבודות שהיו בהתחלה במחיר רגיל אך נרכשו מעל 10 פעמים ולכן כבר בחינם. אם אין עבודה אקדמית בחינם בנושא שלכם או שאתם רוצים עבודה אקדמית טובה שמעולם לא הוגשה או הוגשה רק פעם אחת במוסד אקדמי שונה משלכם, שיקלו לרכוש עבודה אקדמית במחיר של 99-390 ש"ח המופיעות ברחבי המאגר בקטגוריות השונות.

---------------

העבודה האקדמית בחינם הזאת על רצח אתיופיות נמכרה כמה וכמה פעמים במאגר עד שהורד מחירה ל- 0 ש"ח.

שאלת המחקר 

 כיצד בא לידי ביטוי סיקור מיעוטים: רצח נשים אתיופיות בתקשורת? 

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר   

כיצד בא לידי ביטוי רצח נשים אתיופיות ורצח נשים ישראליות בסקירה התקשורתית?           

סקירת הספרות

תפקידם של כלי התקשורת בעיצוב המציאות        

ייצוג מיעוטים בתקשורת 

שסעים בחברה הישראלית          

הסיקור התקשורתי של קבוצות המיעוט בתקשורת הישראלית        

קהילת יוצאי אתיופיה בישראל     

קהילת יהודי אתיופיה כקהילה פטריארכלית         

קודים תרבותיים עיקריים           

המבנה המשפחתי         

העלייה והקליטה בישראל           

עלית יהודי אתיופיה לישראל       

"מבצע משה"     

מחאת יוצאי אתיופיה      

אירוע הכאת החייל דמאס פיקדה 

ההפגנות          

ההפגנה בירושלים         

ההפגנה בתל אביב        

הפגנות נוספות ב-         

הפגנות ב--       

אתיופיות          

חינוך והשכלה של אתיופיות        

תפקיד האם המחנכת של האם האתיופית במדינת ישראל   

אלימות כנגד נשים אתיופיות       

יחסי כוחות מגדריים במדינת ישראל        

סטריאוטיפים והיחס לעדה האתיופית בתקשורת הישראלית           

סיקור אלימות במשפחה בתקשורת הישראלית      

סיכום   

ביבליוגרפיה      

 

עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא חשוב בשיח האקדמי, בעל אספקטים מעניינים.
בעבודה זו יהיה ניסיון להקיף את האספקטים של התופעה הנחקרת על פי כללים מקובלים באקדמיה. 
בעבודה זו עסקנו בנושא סקירה תקשורתית כלפי רצח נשים אתיופיות ורצח נשים ישראליות.
מדינת ישראל הוגדרה מאז הקמתה כמדינת העם היהודי וסמליה וערכיה כוננו בהתאם. אזרחיה הערבים של מדינת ישראל, הפכו בעקבות הקמת מדינת מרוב למיעוט ילידי.

מנתוני משרד הרווחה עולה כי בשנתיים 2015-2017 לא נרצחה אף אישה בידי בן זוגה במשפחות שבהן שני בני הזוג הם יוצאי העדה האתיופית. זאת, לאחר שמשנת 2004 ועד 2015 נרצחו 29 נשים בידי בני זוגן בתוך העדה בלבד. (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2019)

הפגנות המוניות ואלימות בהנהגת אתיופים: ביולי 2019 בעקבות הריגתו של בן העדה, סלומון טקה, על ידי שוטר. וכן באפריל-יוני (ובעיקר בחודש מאי) בשנת 2015. המפגינים, רבים מהם ישראלים יוצאי אתיופיה, יצאו במחאה נגד שיטור יתר, אפליה וגזענות המופגנים כלפיהם, לטענתם. 

נשים אתיופיות מיוצגות בעל כורחן בשתי קטגוריות. מצד אחד הן שייכות למיעוט שהסיקור שלהם נגוע בסיקור סטריאוטיפי הנעשה לרוב "על ידי שליח" ומדגיש את ההיבטים של המצוקה, הפשע ודברים שליליים אחרים תוך התעלמות מהערכים התרבותיים המיוחדים של העדה. מצד שני, הן שייכות לקבוצה של נשים שהסקירה שלהם רוויה בבעיות וסטריאוטיפים. כאשר מתרחשת אלימות במשפחה ובמיוחד רצח הנשים בעדה האתיופית, החיבור בין הסטריאוטיפים העדתיים, לסיקור מוטה מגדרית ולסיקור "צהוב" של מעשי פשע גדולים מקבל משנה תוקף. בהמשך תבוצע השוואה בין סיקור רצח נשים אתיופיות לרצח נשים לא-אתיופיות על מנת לראות כיצד להיותם של יוצאי אתיופיה מיעוט מובחן קיימת השפעה על אופי הסיקור.

בקרב הלאום הדומיננטי קיים ריבוד המורכב מקבוצה דומיננטית וקבוצות פריפריה. מי מרכיב את אותה קבוצה דומיננטית? קבוצה זו, זכתה לכינוי "קבוצת המייסדים" על ידי בן רפאל או אחוסלים על ידי קימרלינג .  קבוצה זו הגיעה לארץ לפני קום המדינה ומזוהה עם דור בוני הארץ. בשנות התשעים השתנתה החברה הישראלית בצורה משמעותית. באותה תקופה עלו לישראל כמיליון עולים, בעיקר מחבר המדינות. באותה התקופה החלה גם מהפכה תקשורתית משמעותית. כך החלו לפעול שידורי טלוויזיה בכבלים וערוץ 2. תהליכי הגלובליזציה הביאו לשינויים משמעותיים במציאות החברתית והפוליטית.

קימרלינג הציג חמישה שסעים המפלגים את החברה הישראלית: שסע פוליטי, שסע דתי-חילוני, שסע מעמדי, שסע עדתי ושסע לאומי . אל אלה יש להוסיף שסעים נוספים כגון השסע המגדרי וכן שסע של עולים מול ילידים מחקר זה יתייחס לשסע עולים-ותיקים.           

כאמור, החברה הישראלית מורכבת מעולים חדשים ומילידי הארץ כאשר גלי העלייה ממדינות שונות כגון אתיופיה ובעיקר מברית המועצות לשעבר, יוצרים בה את האוכלוסייה. בשנות התשעים הגיעו ארצה כמיליון עולים במיוחד מברית המועצות לשעבר -הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. העולים מברית המועצות לשעבר הם קבוצה הטרוגנית שרבים מהם (ובפרט המבוגרים יותר) חשים התנשאות תרבותית על פני האזרחים הישראליים אשר דומים במאפייניהם לעולים אלה.  עם זאת, בשנות האלפיים רבים מהעולים נוטים גם להשתלבות או אינטגרציה. הורוביץ התייחסה בקשר לעלייה זו בקשר לארבעה תסריטים של השתלבות: הטמעה, התבדלות, טראנס-לאומיות והיברידיות.

לינק: מצגת סיקור תקשורתי רצח אתיופיות

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)

אינגדאו-ונדה ש', חוסן בהגירה, הסיפור של יהודי אתיופיה בישראל, הוצאת רסלינג, 2019

פרופ' חגי ארליך, אתיופיה : היילה־סלאסה - אריה יהודה, מלך המלכים, הוצאת מאגנס, 2019

איל ארד, משה גאון וארז יעקובי, ניהול קמפיין פוליטי- קילר אינסטינקט, הוצאת ספרי חמד (2018)

Peelo, M. . Framing homicide narratives in newspapers: Mediated witness and the construction of virtual victimhood. Crime, Media, Culture, 2(2), 159-175.

Reiner, R. . Media made criminality: The representation of crime in the mass media. In M. Maguire, R. Morgan, & R. Reiner (Eds.), The Oxford handbook of criminology (3rd

edition). Oxford: Oxford University Press, pp. 376-418.