‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא.. 3

שאלת מחקר. 3

שחיתות צווארון לבן. 3

השוחד. 3

שחיתות אנשי המעמד בתחום הספורט.. 3

מהות השחיתות.. 3

תיאורית "הבחירה הציבורית". 3

תיאורית התפוח הרקוב Bad Apple theory. 3

תיאורית התרבות הארגונית Organizational Culture Theories. 3

תיאורית "התנגשות ערכי תרבות" Clashing Moral Values Theories. 3

מהות השוחד. 3

יסודות השוחד. 3

המתת.. 3

רכיב השחיתות.. 3

תמורה עבור עשיית פעולה הקשורה בתפקיד המשוחד. 3

קשר סיבתי. 3

יסוד נפשי. 3

הדדיות.. 3

דוגמאות לנתינת שוחד. 3

מהות השחיתות בספורט.. 3

קידום שחקנים.. 3

הטיית משחקים.. 3

הימורים לא חוקיים בספורט.. 3

מהות ההימורים.. 3

המועצה להסדרת ההימורים בספורט.. 3

הימורים לא חוקיים בספורט הישראלי. 3

הצגת המקרים.. 3

פרשת שופטים באדום.. 3

פרשת ה"קלצ'יופולי". 3

השוואת המקרים.. 3

דיון וסיכום.. 3

ביבליוגרפיה. 3

 סמינריון היבטיה של סוגיית השחיתות בספורט, תוך התמקדות בענף  הכדורגל..

הביטוי "צווארון לבן", בהתייחס לסוגי אנשים העוברים סוגי עבירות, השתרש מאז חלקה השני של המאה ה-[1]20. מושג זה מקושר לאנשי ציבור המבצעים עבירות הקשורות בפעילותם הציבורית, לאנשי עסקים המבצעים עבירות הקשורות לעסקם, אך גם לכל אדם הנחשב מפורסם או שמעמדו נחשב גבוה, הנתפס בביצוע עבירה זו או אחרת.
"צווארון לבן" הוא קטגוריה סוציולוגית ולא משפטית. קודקסים פליליים מתארים כדרך קבע עבירות על יסוד התנהגות שהוכחת קיומה נדרשת כתנאי להרשעה, ולא על-סמך עושה העבירה, מיקומו החברתי או "צבע צווארונו".
היעדר התייחסות לעושה אינה מקרית. עקרונותיהם הליברליים של שיטות המשפט המודרניות מחייבים התייחסות למעשה חלף התייחסות לעושה, ומביעים עיקרון של שוויון בפני החוק, המחייב - בתורו - התייחסות למעשיו של אדם, בלא כל תלות במוצאו, במעמדו, בקשריו החברתיים וכדומה. ממילא, כאשר סוציולוגים עוסקים במיון עבריינים לפי שיוכם הסוציולוגי, יש בעיסוק זה פוטנציאל חתרני, לדידם של משפטנים.

בשנת 1940 פרסם  Edwin H. Sutherlandראש האגודה הסוציולוגית האמריקאית, את מאמרו המקורי "White Collar Criminality"2. עוד לפני צאת מאמרו של סאתרלנד[2], הופיעו שני מאמרים נוספים, העוסקים אף הם בתופעה דומה לזו שעוסק בה סאתרלנד, ואולם מאמרו היה זה שטבע את הביטוי "צווארון לבן" והחדירו לשיח הקרימינולוגי של התקופה3. סאתרלנד חקר את הסטטיסטיקה הקרימינולוגית, המנסה לבחון מהו האפיון החברתי של עבריינים[3]. בהתאם לסטטיסטיקה זו, שמקורותיה הינם רישומים משטרתיים, רישומי בתי המשפט ורישומי בתי-הסוהר, רק 2% ממבצעי עבירות שייכים למעמד העליון. העבירות המצויות במסגרת הסטטיסטיקה שהייתה זמינה לעיניו של סאתרלנד היו רצח, תקיפה, שוד, גניבה, עבירות מין ושכרות. לטענתו, הסתמכות על מקורות סטטיסטיים אלה, שמקורה באותם סוכנים חברתיים פורמאליים, הניבה היסקים ותיאוריות מוטות בדבר התנהגות עבריינית. על-פי תיאוריות אלו, עבריינות נפוצה בעיקרה במעמד הנמוך, ונוצרת, לכן, בשל עוני או בשל אפיונים אישיים וחברתיים המקושרים סטטיסטית לחיי עוני, כגון סטיות פסיכופטיות, סביבת מגורים ענייה ומשפחות עניות. סאתרלנד בחן באופן ביקורתי את מהימנותן של תיאוריות אלו, תוך בחינת מהימנות הנתונים עליהם בוססו. התפיסה אותה ניסה להוכיח היתה כי סטייה חברתית אינה קשורה, באופן סטטיסטי או בכל אופן אחר, לעוני או לתנאים סוציופטיים או פסיכופטים הקשורים בעוני. לדבריו, ההסבר הקרימינולוגי "הרגיל", זה המבוסס על הקשר הסטטיסטי בין עוני לסטיה חברתית, ניזון ממערכת נתונים מוטה המכילה נתונים חלקיים וחסרים, ומתעלמת מנתונים רבים לגבי שטחים נרחבים של התנהגות פלילית אותה מבצעים אנשים שאינם נמנים עם בני-המעמד הנמוך4. סאתרלנד ביקש, איפוא, להפנות את תשומת-הלב לסוגי פעילות שנותרו, לדעתו, מוזנחים במחקר הקרמינולוגי בן-זמנו, ובעיקר התנהגותם הפלילית של אנשי עסקים ובעלי מקצועות. בין הדוגמאות שהוא משתמש בהן מצויה הפרקטיקה של הפניית רופאים כלליים לרופאים מומחים מסוימים תמורת טובת הנאה (שלטענתו, 2/3 מן הרופאים בניו-יורק היו שותפים לה), שימוש במידע פנים בחברות וכן הפרות שונות של אמון, העשויות להתבצע באמצעות הצגה מטעה של נתונים, או באמצעות מניפולציה של כוח בידי חברי מקצוע.. הסיבה לכך שהתנהגות עבריינית מסוג זה לא נלקחה בחשבון במסגרת מחקרים קרימינולוגים, טוען סאתרלנד, היא אותה הסתמכות על הסטטיסטיקה הרשמית של המשטרה, בתי-המשפט ובתי-הסוהר. לטענתו, במקרים רבים עבירות מסוגים אלה אינן נכללות בסטטיסטיקה הרשמית משום שהסנקציות המופעלות בתגובה לסוגי עבירות אלה אינן סנקציות עונשיות ממוסדות רגילות, כי אם תביעות אזרחיות והליכים משמעתיים שבקרב ההתארגנות המקצועית[4].

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אלון אבן "אדום לשופטים" 26.03.2011 מט"ח משרד החינוך

וורגן, י.  "שמירה על טוהר המידות בספורט". הכנסת, מרכז המחקר והמידע.

ק' מן "אפיונים מיוחדים של עבריינות הצווארון הלבן" עיוני משפט טו (תש"ן) 415.

מ' קרמניצר ול' לבנון "עד היכן תתרחב עוד עבירת השוחד" עלי משפט א' (תשס"א) 369, 377

William M. Welch II “The Federal Bribery Statute And Speacial Interest Campagin Contributions” 79 J. Crim. L. & Criminology 1347, 1359,  Daniel H. Lowenstein “POLITICAL BRIBERY AND THE INTERMEDIATE THEORY OF POLITICS” 32 UCLA L. Rev. 784, 798

E.H. Sutherland White Collar Crime (New-York, 2011) P 23

Medrith Lee Hager “The Hobbs Act: Maintaining the Distinction Between a Bribe and a

83 Ky. L.J. 197