‏390.00 ₪

שאלת המחקר –

כיצד באים לידי ביטוי משברים כלכליים בעת בחירות לכנסת

ראשי פרקים

מבוא

סקירה כרונולוגית של התפתחות הכלכלה בישראל

שנות ה-50

שנות ה-60

שנות ה-70

שנות ה-80

שנות ה-90

שנות ה-2000

משבר המיתון 1966 בישראל.

משבר מלחמת יום הכיפורים שנות השבעים..

בחירות 1992- בחירת רבין 

עמדות הציבור כלפי המחאה החברתית.. 

ביקורת על המחאה. 

בחירות 2015

2019-2021 : 4 מערכות בחירות (משבר הקורונה)

הבחירות הכלליות לכנסת- סקירה כרונולוגית 

הקשר בין משברים כלכליים לבחירות בישראל

המשבר הכלכלי בשנים הראשונות של ישראל

משבר המיתון בישראל

משבר מלחמת יום הכיפורים שנות השבעים

בחירת רבין

עמדות הציבור כלפי המחאה החברתית

ביקורת על המחאה

מחאת הדיור השפעתה על הבחירות הכלליות

שאלות המחקר –

הנחות המחקר-

האם יש קשר בין התמ"ג לבחירות בישראל

האם יש קשר בין אחוזי יצוא לבחירות בישראל?

האם יש קשר בין אחוזי אבטלה לבחירות בישראל?

הצעות לשינוי שיטת הממשל לאור משברים כלכליים

שיטות בפרלמנטים בעולם:

פריימריס בחירות מקדימות

שיטת הפריימריס

סיכום

ביבליוגרפיה

שאלות המחקר המשניות –

 האם יש קשר בין התמ"ג לבחירות בישראל?

האם יש קשר בין אחוזי יצוא לבחירות בישראל?

האם יש קשר בין אחוזי אבטלה לבחירות בישראל?

בעבודה זו נחקור את השפעתם של משברים כלכליים על תוצאות הבחירות לכנסת. ייסקרו מערכות בחירות אחרי משברים כלכליים: החל משנות הצנע בשנות החמישים ועד למחאת הדיור והשפעתה על הבחירות הכלליות וכניסת אנשי "הפוליטיקה החדשה" לפיד ובנט וכחול לבן של בני גנץ.

2019-2021 : 4 מערכות בחירות: על רקע משפטו הפלילי של נתניהו ועליית כחול לבן בראשות בני גנץ, לא הצליחו לייצב קואליציה ונאלצו ללכת פעם אחר פעם לבחירות יקרות.

משבר הקורונה ומחאת בלפור החריפה הקיטוב החברתי.

ב 2020 הסטטוס של בני גנץ היה שר הביטחון, וראש הממשלה החליפי. שנה אח"כ הידרדר מעמדו הפוליטי בצורה קיצונית עד כדי כמעט איון מוחלט של כחול לבן.

המשבר הכלכלי בשנים הראשונות של ישראל, הנקרא גם משבר הינו משבר כלכלי שחווה המשק הישראלי והגיע לשיאו.

ב 2015 הייתה רווחה כלכלית ומצב טוב. נתניהו ניצח והרכיב קואליציה רחבה והגיע לשיא כוחו הפוליטי. [1]

בבחירות הליכוד הגדילה את כוחה ל-30 מנדטים, והמחנה הציוני הייתה לסיעה השנייה בגודלה עם 24 מנדטים. הרשימה המשותפת, שאיחדה את המפלגות הערביות העיקריות (חד"ש, רע"מ-תע"ל ובל"ד), גרמה להגדלת כוחן המאוחד ל-13 מנדטים, והפכה לסיעה השלישית בגודלה. המפלגה החדשה בראשות משה כחלון, מפלגת כולנו, השיגה 10 מנדטים. המפלגות יש עתיד וישראל ביתנו ירדו לכחצי מגודלן בכנסת הקודמת, 11 מנדטים לעומת 19 ו-6 מנדטים לעומת 13, בהתאמה. הבית היהודי וש"ס איבדו 4 מנדטים כל אחת.

שנות החמישים: הבחירות שנערכו התנהלו לצד משבר כלכלי קשה שפקד את המדינה הצעירה: בזמן שחלף בין שתי מערכות הבחירות הגיעו לישראל כ-500,000 עולים חדשים, מספר כמעט זהה למספר התושבים טרם הקמת המדינה. קליטה המונית זו הקשתה מאוד על כלכלת ישראל ודרשה מהממשלה להנהיג מדיניות של קיצוב וצנע. אף על פי שמדיניות זו לא הייתה פופולרית ולמרות העלייה הדרמטית במספר הבוחרים,מפא"י שמרה על עוצמתה הפרלמנטרית ושמרה את הגה השלטון בידיה.

בתחילת בשנות השישים שוב התפרץ משבר. ראש הממשלה דאז, לוי אשכול, ושר האוצר, פנחס ספיר, ניסו לפתור את הסיטואציה המורכבת. ספיר חשף את תקציב המדינה, ואמר שבכדי להתמודד עם הקשיים (הגירעון, עליית השכר ותקציב הביטחון), חייבת הממשלה להעלות מיסים ולצמצם את תקציבה, או בדבריו: " הגענו לסיטואציה בה מוכרחה הממשלה לעשות שימוש בכלים שברשותה בכדי שעליות השכר הגדולות לא יזעזעו את המשק קשות". חוץ מזה, דברים נוספים קרו במשק: צמצום תקציבי פיתוח צומצמו בכדי לצמצם את רמת הפעילות הכלכלית. ייבוא חומרי גלם הצטמצם, האשראי פחת, חלה עליית מסים והקטנת התקציב.

מדיניות זו הצליחה להביא לצמצום הגירעון ומניעת עלייה ברמת האינפלציה, אך הביאה למיתון מוחלט. אחוזי האבטלה קפצו מ-3.5% לשיא של 11.5%, התוצר הפסיק לצמוח והתחיל לרדת. השקעות חוץ חדלו, ורמת החיים הייתה במגמת ירידה. המאמץ של ספיר להמתיק את "המיתון" נכשלו. ספיר ואשכול טענו כי מדובר במשבר שיחלוף, וכפי שאמר ספיר "הניתוח לא יכול שלא לכאוב", אבל הציבור הרגיש חוסר ביטחון ואמון באשכול וספיר.

היה הציבור בישראל שרוי בתחושת משבר תהומית ביותר. חוץ מאווירת המיתון, הציבור חש חרדה ממשית עקב תקופת ההמתנה - תקופה של שלושה שבועות, מה-15.5 ועד ה-5.6, בה היה צפי לפריצת מלחמת ששת הימים. ביקורת ציבורית הוטחה באשכול לא רק בעקבות המיתון, אלא גם בעקבות ההחלטה שלא לצאת למלחמה. תקופת ההמתנה השפיע עמוקות גם על המשק: עקב גיוסם של רוב הגברים בגילאי העבודה, המשק, שגם כך פעילותו הייתה דלילה, פשוט פסק לעבוד כליל.

אחרי מלחמת ששת הימים התקבלה ההחלטה להפסיק את המיתון ולהגדיל מאוד את הגירעון התקציבי, וכך הסתיים המיתון.

הבחירות לכנסת השביעית, שהתקיימו , נערכו לאחר מלחמת ששת הימים תוך כדי מלחמת ההתשה. "המערך" הגיע לבחירות כשהוא נשען על רוב רחב 63 מנדטים, אחרי האיחוד עם רשימות רפ"י "מפ"ם שנעשה עוד בכנסת הקודמת.

הפופולריות של המערך הייתה בשיאה. גולדה מאיר שהתמנתה לראש הממשלה אחרי שנפטר לוי אשכול בפברואר  החזיקה בתדמית של ראש ממשלה חזקה. לצד משה דיין, שנראה כמי שהיה אחרי על הניצחון במלחמת ששת הימים, נראה כי למפלגות המתחרות לא היה באמת סיכוי. קשה להצביע על השפעתו של המשבר הכלכלי על תוצאות הבחירות, שכן מלחמת ששת הימים הכתיבה את הטון בבחירות אלו באופן הרבה יותר ברור מאשר המשבר, שהתרחש 3 שנים לפניהן.

המשבר הכלכלי לאחר מלחמת יום הכיפורים ותוצאות המלחמה הקשות לא התבטאו מיד בבחירות  . לציבור לקח זמן לעכל זאת וזה בא לידי ביטוי רק בבחירות של עת שלטון המערך הוחלף לראשונה ע"י מנחם בגין.

משבר מניות הבנקים הינו משבר כלכלי חמור שפקד את ישראל ב- . בעקבות משבר זה הולאמו הבנקים הגדולים בישראל, וחלה ירידה ניכרת בשקעות הציבור במניות הבנקים כחלק מ"הסדר מניות הבנקים".

בבחירות לכנסת ה-11 שהתקיימו התמודדו 26 רשימות, ומתוכן 15 עברו את אחוז החסימה. אל מערכת הבחירות הזאת הגיע המערך כשידו על העליונה: ממשלת שמיר נחשבה ממשלה גרועה וכושלת, הייתה זו הפעם הראשונה של הליכוד בלי בגין והמפלגה הייתה נתונה בסכסוכים פנימיים. מנגד, במפלגת העבודה שלטה תחושת אחדות. אך חרף כל התחזיות המעודדות, המערך נחלש. הוא אכן ניצח את הליכוד והפך לרשימה הגדולה ביותר, אבל בשיווי המשקל הבין-גושי לא חלה תמורה אמתית. בתיאוריה יכול היה המערך לכונן ממשלה צרה בתמיכתן של חד"ש ושל הרשימה המתקדמת לשלום, אך מנהיגי המערך פסלו אופציה זו וחתרו לצירופה של אחת המפלגות הדתיות לקואליציה. המפלגות הדתיות מיאנו להיכנס לממשלה צרה בראשות המערך, והמערכת הפוליטית נתקעה.

הבחירות לכנסת השלוש עשרה, התקיימו. מערכת הבחירות הייתה מן החשובות והמשפיעות שהיו: לאחר חמש עשרה שנות שלטון רצופות של הליכוד (למעט שנתיים), במסגרת קואליציית ימין-דתיים או במסגרת ממשלת אחדות לאומית, הצליח יצחק רבין להביא לכינונה של ממשלת שמאל, אשר הביאה לפריצת דרך במשא ומתן שבין ישראל והפלסטינים ולחתימת הסכמי אוסלו. לאחר שהוביל את הליכוד בשתי מערכות בחירות מוצלחות, כשל יצחק שמיר במערכת בחירות זו, והודיע בסיומה על פרישתו מהנהגת הליכוד, תוך שהוא מפנה את מקומו לדור חדש בהנהגת מפלגתו, אשר המנהיג הבולט בו הוא בנימין נתניהו.

בשנים אלו החל גל העלייה הגדול מברית המועצות. גל העלייה דרש היערכות מיוחדת, כאשר חלק ניכר מן העולים היו בעלי עיסוקים אקדמאיים, ומדרך הטבע לא יכלו להשתלב בהם בשלבים הראשונים של עלייתם, גדלה האבטלה והגיעה לשיעורי שיא של מעל 12 אחוזים. לכך נוסף מיתון במשק, שנוצר עקב המצב הכללי הקשה - הביטחוני והכלכלי. שיתקו את המדינה עיצומים של עובדי המינהל והמשק של בתי החולים, אליהם הצטרפו עובדי חברת החשמל ועובדי בזק. תקציב המדינה , שכלל שיעור ניכר של כספים ייחודיים שהועברו למוסדות דת, כמו גם להתנחלויות ולמקורבים לגורמים קואליציוניים מכל הסוגים, עבר בסוף לאחר מאמצים גדולים ודיונים סוערים. נראה היה כי תקציב זה אין בידו לפתור את הבעיות החמורות שבפניהן עמדה המדינה עם כניסתה של. על רקע פרשיות השחיתות שנפרשו ודו"ח מבקר המדינה, נראה היה לרבים כי התקציב נועד לשפר את מצבם של המגזרים המקורבים למפלגות השלטון, אך אין בידו לשפר את מצב האבטלה, ולהביא לשיפור מצבם החמור של העולים.

לאחר מחאת הדיור לא הופל משטר נתניהו אם כי כוחו הוחלש מאוד . המשבר גרם לכניסת אנשי "הפוליטיקה החדשה" לפיד ובנט. מפלגת יש עתיד זכתה ל 19 מנדטים ובנט והבית היהודי ל 12 מנדטים. חברי כנסת חדשין ממנהיגי המחאה נבחרו במפלגת העבודה: ח"כ איציק שמולי וח"כ סתיו שפיר.

לינק למצגת אקדמית ספיציפית על בחירות וכלכלה ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

רמון ח', נגד הרוח, פוליטיקה ומנהיגות ישראלית (הוצאת משכל) (דצמ' 2020)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)

איל ארד, משה גאון וארז יעקובי, ניהול קמפיין פוליטי- קילר אינסטינקט, הוצאת הקריה האקדמית אונו, ספרי חמד 

ש' פרס, אין מקום לחלומות קטנים, משכל- הוצאת ספרי חמד