עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
מצגת בחירות בישראל - השפעתם של משברים כלכליים (כולל קורונה) על תוצאות הבחירות לכנסת, כלכלה פוליטית, מוצר ציבורי (עבודה אקדמית מס. 9298)
99.00 ₪
39 שקפים.
מצגת אקדמית מס' 9298.
בעבודה זו נחקור את השפעתם של משברים כלכליים על תוצאות הבחירות לכנסת. ייסקרו מערכות בחירות אחרי משברים כלכליים: החל משנות הצנע בשנות החמישים ועד למחאת הדיור והשפעתה על הבחירות הכלליות וכניסת אנשי "הפוליטיקה החדשה" לפיד ובנט וכחול לבן של בני גנץ.
2019-2021 : 4 מערכות בחירות: על רקע משפטו הפלילי של נתניהו ועליית כחול לבן בראשות בני גנץ, לא הצליחו לייצב קואליציה ונאלצו ללכת פעם אחר פעם לבחירות יקרות.
משבר הקורונה ומחאת בלפור החריפה הקיטוב החברתי.
ב 2020 הסטטוס של בני גנץ היה שר הביטחון, וראש הממשלה החליפי. שנה אח"כ הידרדר מעמדו הפוליטי בצורה קיצונית עד כדי כמעט איון מוחלט של כחול לבן.
המשבר הכלכלי בשנים הראשונות של ישראל, הנקרא גם משבר הינו משבר כלכלי שחווה המשק הישראלי והגיע לשיאו.
ב 2015 הייתה רווחה כלכלית ומצב טוב. נתניהו ניצח והרכיב קואליציה רחבה והגיע לשיא כוחו הפוליטי. [1]
בבחירות הליכוד הגדילה את כוחה ל-30 מנדטים, והמחנה הציוני הייתה לסיעה השנייה בגודלה עם 24 מנדטים. הרשימה המשותפת, שאיחדה את המפלגות הערביות העיקריות (חד"ש, רע"מ-תע"ל ובל"ד), גרמה להגדלת כוחן המאוחד ל-13 מנדטים, והפכה לסיעה השלישית בגודלה. המפלגה החדשה בראשות משה כחלון, מפלגת כולנו, השיגה 10 מנדטים. המפלגות יש עתיד וישראל ביתנו ירדו לכחצי מגודלן בכנסת הקודמת, 11 מנדטים לעומת 19 ו-6 מנדטים לעומת 13, בהתאמה. הבית היהודי וש"ס איבדו 4 מנדטים כל אחת.
שנות החמישים: הבחירות שנערכו התנהלו לצד משבר כלכלי קשה שפקד את המדינה הצעירה: בזמן שחלף בין שתי מערכות הבחירות הגיעו לישראל כ-500,000 עולים חדשים, מספר כמעט זהה למספר התושבים טרם הקמת המדינה. קליטה המונית זו הקשתה מאוד על כלכלת ישראל ודרשה מהממשלה להנהיג מדיניות של קיצוב וצנע. אף על פי שמדיניות זו לא הייתה פופולרית ולמרות העלייה הדרמטית במספר הבוחרים,מפא"י שמרה על עוצמתה הפרלמנטרית ושמרה את הגה השלטון בידיה.