‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באות לידי ביטוי דרכים אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים?

תוכן עניינים:

מבוא. 

המטרות שהמשפט נועד להשיג 

רקע כללי על מיקמו של ישוב סכסוכים ADR בדרכים אלטרנטיביות בימינו 

מודלים בגישור – סיכום על ציר הזמן 

הגישור בישראל

היחס בין גישור משפט, ודרכים אלטרנטיביות נוספות לפתרון סכסוכים

פשרה

סוגי הפשרות. 

פשרה במשפט העברי 

סעיף 79א לחוק בתי המשפט. 

גישור. 

תחומי הגישור. 

מאפייני הגישור. 

כישורי המגשר. 

מקומו של הגישור במערכת המשפטית בישראל. 

בוררות. 

הבוררות במשפט העמים. 

מקומה של הבוררות בין השיטות ליישוב סכסוכים

הבוררות בדיני מדינת ישראל. 

הסכם בוררות.

סמכויות הבורר

סדר הדין בבוררות ומתן פסק הבורר.

אישור וביטול פסק הבורר. 

ערעור על פסק בורר. 

בוררות בדין תורה. 

מקור הבוררות. 

בוררות ז.ב.ל.א. 

בוררות זבל"א במשפט הישראלי 

בית משפט בוררות גישור משא ומתן ופשרה עצמית. 

יתרונות מוסד הבוררות. 

בוררות זבלא סטטוטורית. 

מפשט משווה של בוררויות זבלא בין מערכות משפטיות עולמיות שונות. 

בוררות זבלא בארה"ב. 

בוררויות זבלא בגופים מקצועיים..

בוררות זבלא- חברת אגד מול איגנט. 

בוררות זבלא אוניברסיטת תל אביב מול פרופסור עמירם רז. 

בוררות זבלא חברת אגד מול חברת המוניות אורי דוד חי 

סיכום.

ביבליוגרפיה.

שיטות אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים או באנגלית "Alternative dispute resolution", הן הליכים וטכניקות ליישוב סכסוכים שאינן נעזרות במערכת בתי המשפט של המדינה. שיטות אלו קיבלו הכרה הן בציבור הרחב, הן בקהילה המשפטית, והן בחוק, וזאת עקב העומס הגובר על מערכת בתי המשפט. שופטים רבים מצאו כי שיטות אלו הן אמצעי מקובל להורדת העומס מן המערכת, ומהווים דרך הוגנת וישרה לסיום סכסוכים, ובדרך כלל אף זולה יותר לצדדים המתדיינים.

הבוררות הייתה אחד האמצעים המוקדמים ליישוב סכסוכים. לידתה עוד בימי האימפריה הרומית, והיא קודמת לשיטה האדברסרית לפי המשפט המקובל באלף שנים לפחות. רבים שמשו בתפקידי המגשר, המפשר או הבורר, מבלי לקרוא לכך בשמות אלו.

שיטות אלו מחולקות לרוב לשלושה סוגים:

1.  משא ומתן: ההשתתפות בו היא וולונטרית, ואין צד שלישי המתווך, מקדם את הליך יישוב הסכסוך, או כופה פתרון.

2.  גישור: ההשתתפות בו היא וולונטרית (אף אם הצדדים מגיעים לגישור בהמלצת בית המשפט או מערכת ניהול התיקים בבית המשפט), וקיים צד שלישי, המגשר, המקדם את ההליך, אך אינו בעל סמכות לכפות פתרון על הצדדים.

3.  בוררות: ההשתתפות בה היא לעתים וולונטרית ולעתים מחויבים בה הצדדים מכוח חוזה,

שותפות בגוף כלשהו או חוק, ויש צד שלישי שתפקידו הוא גם לקדם את ההליך, וגם להגיע לפתרון ולכפות אותו על הצדדים.

קיימים הליכים ושיטות אחרים שאפשר למקמם בין גישור ובוררות.

סעיף 79 לחוק בתי המשפט נוסח משולב מונה שלוש דרכים ליישוב סכסוכים אלטרנטיבי, אם כי הדרך הראשונה היא באמצעות בית המשפט.

• פשרה (סעיף 79א): בית המשפט נותן את פסק דינו על בסיס הבנתו את טענות הצדדים, בדרך כלל מבלי שמתקיים הליך מסודר על פי התקנות של הבאת ראיות וטיעונים.
• בוררות (סעיף 79ב): בית המשפט מוסמך להעביר עניין לבוררות, בהסכמת בעלי הדין.
• גישור (סעיף 79ג): בית המשפט מוסמך להעביר תובענה לגישור, בהסכמת בעלי הדין.

התפיסה כי הליכים אלו הם "אלטרנטיבים" מתייחסת בדרך כלל להיותם אלטרנטיבים להליך של התדיינות בפני בית משפט, אך הם גם אלטרנטיבים להידרדרות הסכסוך אל מחוץ לשליטת בעלי הדין, והגעתו לפתרון הכפוי על הצדדים, ולעתים לאלימות.

החברה הישראלית הינה חברה הטרוגנית, וכפועל יוצא מכך נושאי הסכסוך הינם שונים ומגוונים. לפיכך, ייתכן כי ישנה יותר מדרך אחת להגיע לפתרון סכסוך. ייתכן שדרך חלופית אינה בהכרח מחייבת מעבר דרך כתלי ביהמ"ש, אלא שישנם סכסוכים המתאימים ליישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות בעלות אידיאולוגיה אחרת שתוביל לפיתרון אחר - לא בהכרח פיתרון של "מנצח" "ומפסיד". במלים אחרות, מדוע לחלק את העוגה לשניים כאשר אפשר קודם לכן להגדילה?[2]

בעבודה זו, כאמור, אעמוד על הדרכים השונות לפתרון סכסוכים מחוץ לכתלי מע' המשפט: בעיקר בוררות גישור ופישור.

הבוררות הינה מוסד משפטי ותיק יחסית, אשר משמש להכרעה בסכסוכים בין אנשים ללא מעורבות המערכת המשפטית - כלומר מצב בו הצדדים בסכסוך מסכימים לשטוח את טענותיהם בפני גורם חיצוני למערכת המשפטית. אותו גורם אינו כבול למגבלות שכובלות את ידי המערכת המשפטית ואשר בגינן נוצרו אותם חסרונות שציינתי. כמו כן הבורר אינו כבול לדיני ראיות ולסדרי הדין הנהוגים במערכת המשפטית, דבר אשר מייעל את הליך הבוררות.

אורנה דויטש, בספרה "פישור - הענק המתעורר", כותבת בהקדמתה כי "הליך הפישור מושתת כל כולו על הסכמת הצדדים" [...] "על היסוד הרצוני". אין מדובר רק בהסכמה לדרך ברורה זו או אחרת, אלא - ביסוד המגדיר את מהותו של ההליך ואף את תכליתו - חיזוק האוטונומיה האישית של הצדדים". במובן זה, מוסיפה המחברת, "לא תוכן ההסכמה הוא החשוב - אלא - עצם העובדה שהצדדים הגיעו לפתרון בכוחות עצמם, כשהמפשר רק משמש אמצעי עזר להקל על הצדדים".

תורת המשפט התלבטה רבות בשאלה מהן מטרות המשפט? לשאלות אלו חשיבות עצומה בבואי להגדיר היכן הליך הגישור נכנס בנעלי המשפט ומטרותיו. לא אכנס לדוקטרינות השונות אך אציין שהארט היה המלומד הבולט בהשפעתו על מטריה זו. הפילוסוף המשפטי ג'וזף רז ישראלי מאונ' אוקספורד, שכיום נחשב לאחד מגדולי ממשיכי דרכו של הארט, טוען כי מלבד לקבוע מה מותר ומה אסור המשפט גם קובע זכויות וחובות. עוד טוען רז, כי המשפט ממלא תפקיד זהה לתפקיד המדינה. ע"פ תפיסתו של המחבר ג'וזף רז חייבים לתת לביהמ"ש סמכות יצירתית (ליישב סכסוך חדש).

מצגת בנושא ADR, גישור מול הליך בבית משפט 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אורי שטרוזמן ספר הבוררות ל.ע.ד. משפטים הוצאה לאור בע"מ.

יובל סיני "בוררות זבלא כהליך אידאלי" תשנ"ט

אוטלנגי , סמדר "פתרון סכסוכים בדרכים חלופיות" ספר השנה של המשפט בישראל: 535

יובל סיני "בוררות זבלא הלכה למעשה"

יועזר אביאל "בוררות זבלא בהלכה"