‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי סיקור מבצע עמוד ענן על ידי התקשורת הישראלית ?

תוכן עניינים:

מבוא. 

סקירת ספרות. 

הבדלים בין עיתון הארץ האליטיסטי לבין מעריב. 

עיתון "הארץ". 

עיתון מעריב. 

מאפייני העיתון מעריב לעומת הארץ

רקע תאורטי: תקשורת במלחמה,סיום צבאי של מלחמה. 

יחסי צבא-תקשורת בעידן המודרני 

מקרה הבוחן: מבצע עמוד ענן 

מערך המחקר

שאלת המחקר המרכזית.

שאלת מחקר משנית. 

שאלת מחקר משנית. 

שיטת מחקר.

גישות למחקר האיכותני 

ממצאי השוואה בין העיתונים. 

תימה 1 : סיקור עמוד ענן היום הרביעי 

תימה 2 : הגעתו של של שייח יוסוף אל קרדאווי, אחד מגדולי הפוסקים בעולם המוסלמי, לעזה והנאום שם על סיכום מבצע עמוד ענן 

מגבלות המחקר. 

תרומת המחקר. 

מחקרי המשך. 

סיכום ומסקנות. 

ביבליוגרפיה. 

נספחים. 

סיקור מבצע עמוד ענן במעריב. 

סיקור מבצע עמוד ענן בהארץ. 

 עבודה זו תעסוק בסיקור היבטים מסויימים של מבצע עמוד ענן על ידי התקשורת הישראלית ( עיתוני הארץ ומעריב) לאורכו.

בעבודה זו תישאל השאלה מה היו מאפייני הסיקור והניתוח של מבצע עמוד ענן, וכיצד היו הדעות והעמדות שבעיתון מעריב לעומת עיתון הארץ?

פעילות צה"ל במבצע עמוד ענן התאפיינה בעיקר בתקיפות אוויריות על יעדים ברצועת עזה, בהתאם לכך נטל בו חלק עיקרי חיל האוויר, ישראל גייסה עשרות אלפי חיילי מילואים כהיערכות אפשרית לפעילות קרקעית נרחבת ברצועת עזה (שלא התממשה).

במהלך מבצע עמוד ענן בוצעו כ־1,500 תקיפות, כאשר מרביתם כוונו ליעדים צבאיים ברצועת עזה, בדגש על מערך הרקטות של חמאס, שרבים מהם הוטמנו מתחת לקרקע או סמוך לתשתיות אזרחיות. מטרת התקיפות הייתה לפגוע קשות ביכולת שיגור הרקטות של חמאס, בפרט במערך הרקטי לטווח בינוני (שכלל גם רקטות פג'ר 5), עליו ניתן דגש מיוחד בתקיפה הראשונית בפתיחת המבצע. לפי הערכת צה"ל, יכולת השיגור של חמאס נפגעה קשות ויכולת השיגור לטווח בינוני (אזור גוש דן) הושמדה כמעט לחלוטין. כ 1,000 תקיפות מסך 1,500 התקיפות שבוצעו על ידי צה"ל כוונו כנגד משגרי הרקטות, אתרי שיגור רקטות וחוליות שיגור[1].

שאר התקיפות התמקדו ביעדים צבאיים אחרים ויעדים שלטוניים של החמאס, כדוגמת בניין ממשלת החמאס ולשכתו של אסמאעיל הניה, ואף יעדים תקשורתיים כדוגמת תחנות טלוויזיה, וכן גשרים‏^. ישראל נמנעה כמעט לגמרי מתקיפת תשתיות אזרחיות אחרות, כדוגמת דרכים ומערכת אספקת החשמל‏^. זאת בניגוד לטקטיקה במבצע עופרת יצוקה, שכללה פגיעה קשה בתשתיות אזרחיות. ניתן דגש במהלך הלחימה על שימוש בחימוש מדויק על מנת למנוע פגיעות סביבתיות בעת פגיעה במטרות ששכנו בסביבה אזרחית צפופה.

יעדי תקיפה אחרים היו מנהרות ההברחה המקשרות בין רצועת עזה למצרים. במהלך הלחימה נפגעו כשני שליש ממנהרות אלו‏^.

מדינת ישראל הינה מדינה הנמצאת באופן תמידי במצב ביטחוני רגיש, על כן קיימת לעיתים התנגשות בין השאיפה לקיים אורך חיים דמוקרטי המבוסס על חופש המידע לבין התחשבות בסוגיויות הביטחוניות. בגלל ההתנגשות הזו, קיימת שליטה במידע שיכול להופיע בשידורי אמצעי התקשורת ולפעמים אוסרים על פרסום דברים אשר עלולים לפגוע בביטחון המדינה. איסור זה נקרא צנזורה, והיא פוגעת בחופש העיתונות, המידע, הביטוי וזכות הציבור לדעת. אך למרות פגיעה זו, נראה כי ב"מדינת מלחמה" חייבת להתקיים הגבלה על הדיווחים הקשורים למלחמות וטרור. לאור מצב זה, מתקיימים מקום המדינה ועד היום עימותים רבים לגבי מינוני הצנזורה, שטענה כי לציבור יש זכות לדעת והתקשורת אמורה לקיים את תפקידה המקורי והוא- להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה. (יהושפט הרכבי , עמ' 217-238)

העיתון נושא את התואר "כלב השמירה של הדמוקרטיה", כלומר מדובר בעיתונות משכילה, מספקת מידע, רקע הולם וכיוצא בזה. עיתונות המשרתת את הצורך במידע, ממלאת פונקציה קוגניטיבית. לעיתון כמה מאפיינים בולטים, ראשית, העיתון האיכותי תורם למעורבות חברתית, שנית, הביקורת מופנית בעיקר כלפי מוסדות הכוח והשליטה בחברה כפי שמתחייב מעצם התואר "כלב השמירה של הדמוקרטיה, שלישית, אופי הכתיבה: היסטורית וריאלית, מתאפיינת ברצף, רקע, קשר בין זמן למרחב, סיבה ותוצאה. כתיבה המדגישה ייצוג יותר מאשר דמויות. דגש על התבוננות רחבה מן החוץ, ממרחק המאפשר לראות תווי מתאר כלליים.

בעבודה זו אנקוט בשיטת מחקר האיכותני. השיטה תהיה השוואה טקסטואלית בין כתבות מעריב להארץ בשתי התימות המוגדרות בשאלות המחקר המשניות.

מצגת על סיקור מבצע עמוד ענן

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דניאל דור, עיתונות תחת השפעה, הוצאת בבל.

יהושפט הרכבי, מלחמה ואסטרטגיה תל-אביב: מערכות, ע"ע 238-217

מיכאל וולצר, מלחמות צודקות ולא-צודקות (תל- אביב: עם עובד), ע"ע 272