‏99.00 ₪

מצגת פאוורפוינט מרהיבה, המציגה תוכן העבודה בצורת רפרט. כוללת גרפיקה, צלילים ואפקטים להנגשת המידע. מכילה 20 שקפים לרפרנט.

פעילות צה"ל במבצע עמוד ענן התאפיינה בעיקר בתקיפות אוויריות על יעדים ברצועת עזה, בהתאם לכך נטל בו חלק עיקרי חיל האוויר, ישראל גייסה עשרות אלפי חיילי מילואים כהיערכות אפשרית לפעילות קרקעית נרחבת ברצועת עזה (שלא התממשה).

במהלך מבצע עמוד ענן בוצעו כ־1,500 תקיפות, כאשר מרביתם כוונו ליעדים צבאיים ברצועת עזה, בדגש על מערך הרקטות של חמאס, שרבים מהם הוטמנו מתחת לקרקע או סמוך לתשתיות אזרחיות. מטרת התקיפות הייתה לפגוע קשות ביכולת שיגור הרקטות של חמאס, בפרט במערך הרקטי לטווח בינוני (שכלל גם רקטות פג'ר 5), עליו ניתן דגש מיוחד בתקיפה הראשונית בפתיחת המבצע. לפי הערכת צה"ל, יכולת השיגור של חמאס נפגעה קשות ויכולת השיגור לטווח בינוני (אזור גוש דן) הושמדה כמעט לחלוטין. כ 1,000 תקיפות מסך 1,500 התקיפות שבוצעו על ידי צה"ל כוונו כנגד משגרי הרקטות, אתרי שיגור רקטות וחוליות שיגור[1].

שאר התקיפות התמקדו ביעדים צבאיים אחרים ויעדים שלטוניים של החמאס, כדוגמת בניין ממשלת החמאס ולשכתו של אסמאעיל הניה, ואף יעדים תקשורתיים כדוגמת תחנות טלוויזיה, וכן גשרים‏^. ישראל נמנעה כמעט לגמרי מתקיפת תשתיות אזרחיות אחרות, כדוגמת דרכים ומערכת אספקת החשמל‏^. זאת בניגוד לטקטיקה במבצע עופרת יצוקה, שכללה פגיעה קשה בתשתיות אזרחיות. ניתן דגש במהלך הלחימה על שימוש בחימוש מדויק על מנת למנוע פגיעות סביבתיות בעת פגיעה במטרות ששכנו בסביבה אזרחית צפופה.

יעדי תקיפה אחרים היו מנהרות ההברחה המקשרות בין רצועת עזה למצרים. במהלך הלחימה נפגעו כשני שליש ממנהרות אלו‏^.