‏390.00 ₪

תוכן עניינים

1. 1.       מבוא......................................................................................      3
2. 2.       מסגרת תיאורטית.....................................................................      5

2.1.  סטריאוטיפים ודעות קדומות...........................................................       5

2.2. אלטרואיזם....................................................................................        8

2.2.1. גילויי אלטרואיזם בקרב ילדים ומתבגרים......................................        10

2.3. בני נוער והשימוש באינטרנט............................................................        12

1. 3.       השערות המחקר.....................................................................       15
2. 4.       שיטת מחקר...........................................................................      16
3. 5.       ממצאים................................................................................       18
4. 6.       דיון......................................................................................       21

6.1.  אישיות אלטרואיסטית ואלטרואיזם באינטרנט.................................       21  

6.2. קבוצת הפנים אל מול קבוצת החוץ... ................................................      23

7.   סיכום...................................................................................       27

      רשימת מקורות.......................................................................       29

      נספחים................................................................................        33

מחקר זה ביקש לבדוק האם בני נוער יעזרו יותר אחד לשני בהקשר אינטרנטי לאנשים שיותר דומים/שונים מהם. בכדי לבחון סוגיה זו, נערך מחקר כמותני. המחקר נעשה על בסיס שאלונים ועיבוד תוצאותיהם לשם איסוף וניתוח כמותי של הנתונים. השאלון הורכב מעשרים שאלות סגורות בסולם בן חמש דרגות.

אוכלוסיית המחקר: במחקר השתתפו 36 תלמידי כיתות ז' - ח' (גילאי 13-14) הלומדים בתיכון .

במחקר זה נבדקו שתי השערות. ההשערה הראשונה דנה בקשר בין צורת מחשבה והתנהגות אלטרואיסטית לבין עזרה לאחר באינטרנט. ממצאי המחקר הראו כי השערה זו לא אוששה והצביעו על כך שלא תהיה עליה ברמת העזרה באינטרנט לעומת רמת האלטרואיסטיות באופן כללי.

ההשערה השנייה אמרה כי בני נוער יעזרו יותר למישהו שנתפס עבורם כחלק מקבוצת הפנים, וכי השתייכותו של האחר לקבוצת החוץ תשפיע על מידת המוכנות לעזור לו. השערה זו אוששה. בדיקה למציאת הבדלים בין שתי הקבוצות, מצאה הבדל מובהק.

תשובה לשאלת המחקר תהיה כי לא יהיו הבדלים בסממנים של התנהגות פרו חברתית, בין תקשורת בלתי-מתווכת, פנים מול פנים, לבין תקשורת מתווכת מחשב (אינטרנט). ההבדלים נמצאים בנמען, במבקש העזרה. בני הנוער יעזרו למי שדומה להם, למי שנמצא בקבוצת הפנים.

הקושי במחקר זה נעוץ בחוסר עניינה של הסוציולוגיה בנושא האלטרואיזם. דבר המתבטא בהיעדר עבודות עיוניות ואמפיריות העוסקות בתופעה, בהיעדר הנושא מספרי לימוד ובהעדר המושג ממילונים למדעי החברה. כמו כן, מחקרים לגבי התנהגות חיובית של בני נוער היא די נדירה. עבודות כאלו יכולות לתרום להבנה טובה יותר של בני נוער ולאתגר את הסטריאוטיפים שלרוב מוצגים לגבי אוכלוסייה זו. העמקה בנושא זה הייתה תורמת לכך שהסביבה החברתית תאפשר חיים טובים יותר על-ידי הגברת המחויבות והאחריות של כל אחד ואחת כלפי זולתו.

חשיבותו של המחקר הנוכחי היא בניסיון להרחיב את הידע המחקרי בנושא ולנסות לסייע בהבנתו מאחר וזהו תחום אשר זכה לכמות מועטה של מחקרים. תרומתה של העבודה היא בקשירת הנושאים. מחקרים קודמים עוסקים בנושאים כגון: אלטרואיזם אצל ילדים, אלטרואיזם בקרב קבוצות תמיכה באינטרנט. מחקר זה שילב בין הנושאים ובדק אלטרואיזם אצל בני נוער באינטרנט. בנוסף, רוב המחקרים הנוגעים לבני נוער ואינטרנט עוסקים בהשפעות השליליות של האינטרנט. מחקר זה עסק בצד החיובי, בהתנהגויות פרו-חברתיות.

מספר מגבלות אפיינו את המחקר. ראשית, קשה להכליל ולאפיין מידת אלטרואיסטיות באינטרנט על פי מקרה בוחן אחד. יש מקום להציג מספר סיטואציות שונות אשר יאפשרו נקודת מבט רחבה יותר. שנית, אוכלוסיית המחקר הייתה הומוגנית באופן יחסי (אותו גיל, אותה כיתה, אותו יישוב, חתך סוציו-אקונומי דומה). זהו אינו מדגם מייצג, ונכון יהיה לבדוק זאת על מדגם גדול יותר, כמו כיתות בשאר חלקי הארץ.

זירה אפשרית בה ניתן למצוא גילויי אלטרואיזם הינה רשת האינטרנט. לפי בוניאל-נסים  מאפייני הרשת מייצרים סביבה השונה מן המוכר במציאות הפיזית. הרשת מאופיינת באנונימיות, ישנו טשטוש מרבי של סממנים חיצוניים, המאפשר ביטול מעמדות ושוויון מלא. לאלו, יש השפעה על ההתנהגות ברשת באופן ישיר. דבר זה, יכול להוביל לחשיפה עצמית משחררת, אשר תלווה במתן עזרה והתנהגויות אלטרואיסטיות מחד, ולהתנהגות אלימה ופורצת גבולות מאידך.

בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית

שגיא, ג. ושגיב ל. "אורות וצללים – התנהגות פרו-חברתית ותוקפנות". בתוך: ע. אראל-גפני (עורך), פסיכולוגיה חברתית, 6, 296-149. תל אביב:האוניברסיטה הפתוחה.

שלו, ש. השיח האלטרואיסטי. חיפה: פרדס.

Baron, R. A. and Byrne, D. Social Psychology. Boston: Allyn and Bacon