עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה  15,000 עבודות אקדמיות בחינם/ במחיר שפוי:99-390 שח. 

אתר ברוח חב"ד 

שיתוף מידע ללא גזל.

החומר באתר משמש השראה וחומר עזר בלבד. אסור להשתמש בקובץ העבודה להגשה למוסד אקדמי.

طُلَّاب 

Русский студенты

Français            አማርኛ

חוות דעת על מרצים

תוצאת תמונה עבור ‪PAypal‬‏

תמונה קשורה  ×ª×•×¦××ª תמונה עבור ישראכרטתוצאת תמונה עבור אמריקן אקספרס

תוצאת תמונה עבור פפר       ×ª×•×¦××ª תמונה עבור פייבוקס     Ã—ª×•×¦××ª תמונה עבור ביט

תשלום בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7        

תוצאת תמונה עבור העברה בנקאית

סמינריון התעללות נזיקין נגד הורים,תביעה בגין התעללות פיזית/מינית/הזנחה בילדות כלפי אב/אם דיני נזיקין (עבודה אקדמית מס. 8358)


‏290.00 ₪

33 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 8358
סמינריון האם ילד שעבר התעללות פיזית ומינית והזנחה מצד הוריו יכול לתבוע אותם בנזיקין

שאלת המחקר

האם ילד שעבר התעללות פיזית ומינית והזנחה מצד הוריו יכול לתבוע אותם בנזיקין? 

 

תוכן עניינים

 

מבוא. 

שאלת המחקר. 

ייצוג עצמאי של קטין 

זכות הייצוג של קטין הלכה למעשה. 

ההסדר בישראל לעניין ייצוג קטינים.

דין רצוי 

ניגוד עניינים בין הקטין להוריו 

זכות הקטין שייקבעו בעניינו עקרונות דיוניים הנגזרים מזכויות האדם.

תביעת נזיקין של הקטין את הוריו בגין התעללות מינית או פיזית. 

עוולת התקיפה על פי מערכת המשפט. 

הפרת חובה חקוקה. 

שאלת החסינות של ההורה. 

המצב המשפטי בישראל בנוגע לחסינות הורים.

רשלנות. 

סיכום.

ביבליוגרפיה. 

 

בתור סובייקט הילד מוגדר כבעל  בעל זכויות, צרכים ואישיות אינדיבידואלית. קו המנחה של החקיקה הישראלית בכל הנוגע לאפוטרופסות היא בראש ובראשונה טובת הילד או הקטין.קו מנחה זה גזור מן הכתוב באמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד. סעיף 3 לאמנה קובע: "בכל הפעולות הנוגעות לילדים, בין אם ננקטות בידי מוסדות רווחה סוציאליים ציבוריים או פרטיים ובין בידי בתי משפט, רשויות מינהל או גופים תחיקתיים, תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה".

החשיבות של הכרה ב"זכויות הילד" התחילה לעלות לתודעה ולהתבסס בשנות ה50 של המאה הקודמת. כאשר מדברים על  "זכויות הילד",לעומת "טובת הילד", בא מתוך הכרה בכוח העצמאי של הילד להבין  להבין ולהחליט החלטות באופן עצמאי בנוגע לגורלו. יש להכיר בזכויות הבסיסיות של הילד בשל העובדה כי הוא יצור אנושי אשר בעל פרטיות ואישיות ייחודית  ללא קשר לגילו. זכויות אלו נפרדות ואינן תלויות בהוריו של הקטין.  

זכויות הילד מקבלות ביטוי באמנה הבינלאומית כפי שניתן לראות בסעיף 12 אשר מתייחס לזכותו של הקטין להיות שותף בהכרעות בעניינים הנוגעים אליו. האמנה מדברת על להעניק זכויות לקטינים בהתאם לגילם ולשלב התפתחותי שבו הם נמצאים ("דוקטרינת הכשרים המתפתחים של הקטין").

פסקי דין של בית המשפט העליון בישראל לא מראים התקדמות מהירה מספיק בכיוון של אימוץ דוקטרינת "זכויות הילד" לעומת קודמתה אשר התעניינה יותר ב"טובת הילד".

יש לתת דגש על הצורך באימוץ עקרונות דוקטרינת "זכויות הילד", בעיקר בכל מה שנוגע לייצוג העצמאי של קטינים. ישנם מצבים שבהם ההורים יכולים לתת קדימות לטובתם ובשל כך יתקשו לייצג את זכויות הילד בצורה הטובה ביותר. מצב זה וכאשר, לא מתייחסים לדעת הילד בהחלטות הנוגעות לו יכול לפגוע בילד. תפיסת עולם שרואה את הילד כבעל זכויות, כמו המבוגר, היא ששמה את הדרישה לייצוג עצמאי של קטינים כלגיטימית.

החקיקה הישראלית דוגלת יותר ויותר בזכותו של הקטין לקבל ייצוג בצורה נפרדת מהוריו, כלומר בלי קשר אליהם. בכדי ליישם זכות זו יש לשנות עקרונות מסוימים בחוק. ראשית, יש לשים את הדעת על

עקרונות היסוד הפטרנליסטיים, אשר מתבטאים בעיקר בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ולספק לקטינים יתר אוטונומיה, ובכלל זה זכות ייצוג עצמאית; יש לתקן את כל ההסדרים שנקבעו בחוקים ובתקנות בישראל בנוגע לילדים - גם ההסדרים בנוגע לסדר דין אזרחי ודיון בבית המשפט לענייני משפחה - ולהתאימם לעקרונות הקיימים.

 

לעתים, הענקת זכות ייצוג עצמאית לילד עלולה לעמוד בסתירה לטובתו, מעין "נטישת הילד לזכויותיו". כמו כן יש להימנע מפגיעה חריפה באינטרסים הלגיטימיים של ההורים. ההסדר המשפטי בעניין ייצוג עצמאי של קטינים צריך להיות גמיש, ולהעניק לבית המשפט שיקול דעת לבדוק, בכל מקרה לגופו, אם יתרונות הייצוג העצמאי לקטין עולים על חסרונותיו.  

 

ייצוג עצמאי של קטין

 

[1]. לאור סעיף 3 לאמנה בדבר זכויות הילד, הנזכר לעיל, יש להעניק לילד זכויות, ובכלל זה הזכות להיות שותף בהכרעות הנוגעות אליו בדרך העולה בקנה אחד עם טובתו. נראה, כי פעמים רבות בחינה של טובת הילד וזכויותיו בהליך משפטי שבו הקטין אינו מיוצג באופן עצמאי אינה באמת פועלת לטובת הילד. כך עלול להיות, למשל, בדיון של ההורים שבו עניינו של הילד אינו מיוצג כהלכה, או בדיון נפרד בענייני הילד - כגון דיון נפרד בהחזקתו, בחינוכו, או במזונותיו - המתקיים תוך בחינה חלקית או תוך התעלמות ממכלול הזכויות של ההורים והילדים במשפחה.

להלן נדון בצורך בשינוי כולל במגמה: מטובת הילד לזכויות הילד ומפטרנליזם לאוטונומיה; מעבר מתפיסה פטרנליסטית של ייצוג קטין באמצעות אפוטרופסיו לתפיסה המבקשת להקנות לו יתר אוטונומיה. ברצוננו להציע שעיקרון זכויות הילד ייקלט באופן משמעותי יותר במשפט הישראלי, בעיקר באמצעות הענקת זכות ייצוג עצמאית לקטין.

אין ספק שזכות הייצוג היא חשובה: באמצעותה ניתן להגן על זכויות משפטיות המוקנות למיוצג. בישראל נחשבת זכות הייצוג לזכות יסוד, שהיא פועל יוצא של כללי הצדק[2]. בארצות-הברית קיימת תפיסה דומה: זכות הייצוג נחשבת, לדעת לשכת עורכי-הדין האמריקנית (.A.B.A), לזכות המאפשרת ללקוח לאכוף את זכויותיו המשפטיות, להגן ולשמור עליהן[3]. מלומדים אמריקנים גורסים כי יש לראות את זכות הייצוג כנגזרת של הזכות להליך הוגן. הזכות להליך הוגן מושתתת על דרישה מוסרית, כי מקבל החלטות שיפוטיות יסביר מהם הנימוקים להחלטתו באופן שלפרט הנשפט, או המהווה צד בדיון, תינתן הזדמנות לבחון בזמן אמת את תהליכי קבלת ההחלטות המתקבלות על ידי הגוף השיפוטי ולהשיג עליהן[4]. דרישה זו מתמלאת בצורה הטובה ביותר כאשר צד לדיון מיוצג על ידי עורך-דין.

ניתן לראות את זכות הייצוג בישראל כנגזרת של הזכות לחופש הביטוי, שבישראל נחשבת מקדמת דנא כזכות יסוד חשובה, הנותנת הגנה "לאינטרס פרטי מובהק, דהיינו לעניינו של כל אדם, באשר הוא אדם, לתת ביטוי מלא לתכונותיו ולסגולותיו האישיות; לטפח ולפתח, עד הגבול האפשרי, את האני שבו; להביע את דעתו על כל נושא שהוא חושבו כחיוני בשבילו"[5]

[6].

ייצוג של קטינים נובע מתפיסת עולם הגורסת כי ילד הוא בעל זכויות[7], בדומה למבוגר. לכן יש להכיר גם בו כבעל זכות ייצוג עצמאית, זכות הבאה לכלל מימוש כאשר הקטין בעצמו, אפוטרופסו-לדין או עורך-דינו מייצגים את ענייניו באופן עצמאי ונפרד מהוריו- אפוטרופסיו. חשוב לזכור, שכמה מדפוסי התגובה השכיחים של ילדים לפירוד בין הוריהם הם רגשות אשם קשים. לקטין נדמה יהיה אחראי לביטחונו ולשלומו, וילדים בוגרים אף דואגים לעתידם, למימון לימודיהם וכדומה. נוסף על כך מתפתח אצל הילד דימוי עצמי פגוע, שכן חיי המשפחה מהווים את אחד ממקורות הביטחון של הקטין[8]. גם דימוי פגוע זה מחייב תמיכה נפשית, ולעתים מייצג עצמאי של קטין מודע יותר לצורך בתמיכה נפשית זו. מחקרים מלמדים שמעורבות הילד בהחלטות הנוגעות אליו מהווה הזדמנות למידה, המכינה אותו לקבלת החלטות עצמאיות ובמשותף עם אחרים. שיתוף הילד בהחלטות אלה עשוי לתרום לתחושה הטובה של הילד, שהוא שותף פעיל, האחראי ביחס לחייו.

עם זאת יש לתת את הדעת גם לקשיים הכרוכים בייצוג של קטין. פרקליט הפועל למען בגיר פועל למען קידום האינטרסים של לקוחו, כפי שהובעו על ידו. פרקליט הפועל לטובת קטין אינו יכול לוודא תמיד מהי עמדתו של הלקוח שלו בנוגע לאינטרסים שלו. הוא נתון בדילמה כאשר הקטין מבקש ממנו לבטא את רצונו, ולדעתו רצונו של הילד אינו מקדם את טובתו. האם רצוי שההחלטה בנוגע לטובת הילד תועבר מבית המשפט לפרקליטו של הילד, שאינו מצויד בהכרח בכלים טובים יותר לקבוע מה טובתו? כאשר ייקבעו הכללים בנוגע להענקת זכות ייצוג עצמאית לקטין, יהיה צורך להכריע בסוגיות אלה ואחרות.

בהקשר זה יש להתחשב, בהוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו גם ביחס לזכות הגישה למערכת השיפוטית. זכות זו היא "זכותו של כל אדם... שעניינו יישמע באופן צודק, פומבי ובזמן סביר על ידי ערכאה עצמאית ובלתי תלויה, שנתכוננה לפי חוק, ואשר תכריע לפי הטענות שהועלו לפניה". במדינת ישראל אין הוראה חוקתית הקובעת במפורש זכות גישה למערכת השיפוטית, אולם היו שבחנו את האפשרות כי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מספק אחיזה להכרה חוקתית בזכות הגישה למערכת השיפוטית.

מלומדים בישראל דנו בשאלה האם ראוי לקבוע את סמכותו של בית משפט בהליכים אזרחיים - לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - למנות עורך דין גם מעבר לאמור במפורש בחוק החרות. 

 

ערכאת שיפוט שאליה הגיש קטין או בא-כוחו את תביעתו מכריעה, כאמור לעיל, "לפי הטענות שהועלו לפניה". על כן חשוב שיהא לקטין ייצוג הולם בערכאת שיפוט זו. אם קטין מיוצג בערכאה זו על ידי הוריו, הדואגים בעיקר לאינטרסים שלהם, שאינם בהכרח גם האינטרסים שלו, עלול להיווצר מצב שלמרות מימוש זכות הגישה למערכת השיפוטית, אין ביטוי לקולו העצמאי של הקטין ולאינטרסים הנפרדים שלו. אף בא-כוחו של קטין, שאינו הורה, עלול לנקוט גישה פטרנליסטית - בצדק או שלא בצדק - שתמנע את הבאת האינטרסים האמיתיים והעצמאיים של הקטין בפני השופט הדן בעניין. על כן, כאשר קטין יכול להיות שותף בקבלת הכרעות ולחוות דעה בעניינו ובהתאם לגילו ולמידת בגרותו, יש להבטיח את מעורבותו בהכרעות הנוגעות אליו.

בהלכת בן שושן עמד השופט טירקל על חשיבות זכות הייצוג בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה לאור הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו:

 

ניתן לומר כי הגיעה השעה לדון בכך, ואולי אף הגיעה השעה לשקול הקמת יחידת סיוע משפטי מיוחדת בצד יחידת הסיוע הנזכרת. כך או כך, בטרם יאמר המחוקק את דברו, על בתי-המשפט לייחס משקל רב יותר מבעבר לחשיבות הייצוג על ידי עורך דין בהליכים בענייני משפחה, ואולי גם בהליכים אחרים, על כל המשתמע מכך לעניין הבירור לפניהם"[15].

 

זכות הייצוג של קטין הלכה למעשה

לעתים קטין מבוגר יחסית, שניחן במידת בגרות גבוהה, יכול לייצג את עצמו. אולם, מכיוון שבדרך כלל קטין יתקשה לייצג את עצמו בדיון מול בגיר, ניתן לממש את זכות הקטין לייצוג עצמאי בצורה הטובה ביותר בעיקר באמצעות מינוי עורך-דין, או אפוטרופוס לדין שאינו עורך-דין, שייצג אותו[16]:" אלה באים בנעלי האפוטרופוסים הטבעיים, הורי הקטין, ומייצגים את האינטרסים של הקטין. כאשר הקטין מיוצג על ידי עורך-דין, האחרון מחויב לייצג את רצון הקטין ולא את רצון הוריו; כאשר בית המשפט ממנה אפוטרופוס לדין לייצג את הקטין, אף הוא מחויב לייצג את רצון הקטין, ועליו להציג עמדה בעניין. טבעיים, פועלים כמיצגיו. אפוטרופוס לדין או עורך-דין מבטיחים הבחנה והפרדה גמורות בין האינטרסים של הקטין לאלה של הוריו, ובכך עולה הסיכוי להגן ולשמור על אינטרסים אלה".

ההסדר בישראל לעניין ייצוג קטינים

סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות,  (להלן: "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות") קובע: "כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו". אין להסיק מסעיף זה כי לקטין מוקנות, החל מגמר לידתו, כל הזכויות המוקנות לבגיר, וכי מוטלות עליו כל החובות המוטלות על בגיר. מהאמור בסעיף זה ניתן להסיק שכל אדם הוא בעל אישיות משפטית ויכול לזכות בזכויות ולחוב בחובות; עם זאת, מבחינת היקף הכשרות המשפטית - דהיינו: מבחינת התוכן של היכולת לזכות בזכויות ולחוב בחובות - אין שוויון בין בני אדם.

 

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע מגבלות שונות המצמצמות את היקף הכשרות המשפטית של אדם. אחת מהן היא מגבלת הגיל. סעיף 2 לחוק קובע: "אדם שלא מלאו לו 18 שנה הוא קטין; אדם שמלאו לו 18 שנה הוא בגיר". המחוקק הניח כי קטינים אינם מסוגלים לגבש רצון עצמאי משל עצמם, רצון שיהא בשל, בוגר וחופשי מהשפעות לא רצויות. הכרת המחוקק . כמתאימים לייצג את האינטרסים שלו. בסעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות נאמר שאפוטרופסות ההורים כוללת, בין היתר, את "הסמכות לייצגו". על פי סעיף 17: "באפוטרופסותם לקטין חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין".

סעיף 4 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע את חוסר כשרותו דה-יורה של קטין לעשות פעולה משפטית. סעיף 5 לחוק מאפשר ביטול פעולה משפטית כזו של קטין שלא ניתנה לגביה הסכמת נציגו. סייג מסוים למגמה פטרנליסטית זו מצוי בסעיף 6 לחוק, הקובע שאין לבטל פעולה משפטית "שדרכם של קטינים בגילו לעשותה"; אולם בסיפא לסעיף שוב ניכרת המגמה הפטרנליסטית: פעולה של קטין בכל זאת תהא ניתנת לביטול אם יש בה משום נזק לקטין או לרכושו. הסדר משפטי פטרנליסטי זה אינו נותן מענה הולם לצורכי הקטין. כבודו וחירותו מחייבים קביעת הסדר משפטי אחר, שבו יזכה הקטין ליתר אוטונומיה בהכרעות הנוגעות אליו.

תקנה 32 לתקנות סדר הדין האזרחי [20] מאפשרת לקטין לתבוע או להיתבע בהליכים אזרחיים שלא באמצעות הוריו או אפוטרופוסיו בלבד. התקנה קובעת:(א) פסול דין ["לרבות קטין", לאור ההגדרה לתקנה 1 לחוק] רשאי לתבוע לדין על ידי אפוטרופוס לדין או ידידו הקרוב, כן רשאי הוא להתגונן בדין על ידי אפוטרופוס. תקנה זו עולה בקנה אחד עם המגמה הפטרנליסטית של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שבו נזכרים בדרך כלל רק שני סוגי אפוטרופוסים: אפוטרופוס על-פי דין, ובכלל זה אפוטרופוס טבעי, ואפוטרופוס ממונה. אמנם בסעיף 67 לחוק זה נזכר אפוטרופוס למעשה, שלא מונה על ידי בית המשפט. ההסדר החקיקתי בסעיף זה פותח פתח להכרה במעמדו של מייצג שהוא "ידיד קרוב"[21]. .

.

בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ובתקנות סדר הדין האזרחי,לא נזכרת במפורש האפשרות שקטין ימנה לעצמו עורך-דין בהליכים אזרחיים. על פי סעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, האפשרות הזו נתונה בידי בית המשפט:" בנסיבות המתאימות הוא רשאי למנות לקטין "אפוטרופוס לדין": בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, על ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס לדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין, פסול הדין, או החסוי, פנה אליו בעצמו".

 

בסעיף זה נזכרות שלוש חלופות: מינוי אפוטרופוס זמני, מינוי אפוטרופוס לדין ודרך אחרת. ניתן לטעון שמהמלים "בדרך אחרת" ניתן להסיק שאחת האפשרויות היא מינוי עורך-דין לקטין, שייצגו. עם זאת, מינוי אפוטרופוס לדין או מינוי עורך דין הם ביוזמתו של בית המשפט. לקטין אין זכות למנות מייצגים אלה באופן עצמאי. נוסף על ההסדר החקיקתי הכללי הנזכר לעיל, חוקים מסוימים מקנים לקטין זכות ייצוג עצמאית ונפרדת מזכות הייצוג המוקנית להוריו

. כך, למשל, סעיף 13א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קובע, בין היתר: מלאו לקטין 10 שנים, לא תומר דתו אלא אם, נוסף על הסכמת הוריו או אישור בית-המשפט... נתן גם הוא מראש את הסכמתו בכתב.

 

דוגמא נוספת מצויה בסעיף 7 לחוק אימוץ ילדים,  הקובע: ילד שמלאו לו תשע שנים, או שטרם מלאו לו תשע שנים אך הוא מבין בדבר, לא יינתן צו אימוץ לגביו אלא אם נוכח בית המשפט שהמאומץ רוצה שאותו מאמץ יאמצו[23]. לעתים סמכות ההכרעה הבלעדית מסורה בידי הקטין. סעיף 316 לחוק העונשין,  קובע כי הסכמת קטינה להפסקת הריונה אינה טעונה הסכמה של נציגה. היא זכאית להחליט בעצמה אם ברצונה להפסיק את הריונה ולפנות לשם קבלת אישור לוועדה המוסמכת לכך. אין בישראל הוראת חוק מפורשת המורה לבית המשפט לשמוע מפי הילד עצמו או מפי נציגו מהו רצונו, או להתחשב ברצון הילד בנוגע לענייני אפוטרופסות הורים, כגון ביחס להסדר המשמורת הרצוי[24]. עם זאת, סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, מורה לבית המשפט - בין היתר בנוגע לקביעת הסדרי משמורת של קטין - לפעול, קניין או מעין-קניין השייך להוריו, אלא בעל אישיות עצמאית ובעל צרכים משל עצמו, יש להתחשב ברצונו ובצרכיו מפני שהתחשבות זו מקדמת את טובתו. שופטים בבית המשפט העליון הביעו את הדעה, שבסכסוכים בנוגע להחזקת ילדים תצמח טובה לילד בגיל המתאים מהתחשבות ברצונו. ישנה אמונה כי כפייה על קטין מעל גיל 10 בנוגע למשמורת אצל הורה מסויים יכולה לפגוע בטובתו ובהתפתחותו בעתיד במידה והקטין הביע את התנגדותו[25].

 

נקודת המוצא של ההוראה בסעיף 25 הנ"ל ושל פרשנות השופטים לסעיף היא פטרנליסטית. ההנחה הרווחת בנוגע לעקרון טובת הילד היא שבמצבים מסויימים צריך לערב את הקטין בהכרעות הנוגעות אליו[26]. עם זאת, מכח הנחות אלה לא מוטלת חובה על השופט להעניק לילד זכות לייצוג עצמאי באמצעות אפוטרופוס-לדין או עורך דין, הפועלים מטעמו ומממשים את רצונותיו. די בכך שהשופט מעניק לילד זכות דיבור ושומע את עמדתו. הבעיה בהסדר זה היא, שיש להניח שעורך-דין המייצג הורה או הורים של הקטין, המצוי או מצויים במצב של ניגוד עניינים עמו, ידע לנסח את טענות מרשו או מרשיו בדרך מתוחכמת, מפורטת ומשפטית הרבה יותר מזו של הקטין, שבגין חוסר בגרותו וניסיונו לא ישכיל להביע את רצונו בפני השופט באותה מידה של הצלחה. אין די בשיתוף קטין בהכרעות הנוגעות אליו. רק הענקת זכות לייצוג עצמאי מבטיחה שהורי הקטין לא ישתמשו בכללים הדיוניים כדי לקדם אינטרסים שלהם על חשבון האינטרסים של ילדיהם הקטינים.

לאחר שישראל חתמה על האמנה בדבר זכויות הילד ואשררה אותה החל להסתמן שינוי בחקיקה, שמגמתה בעבר הייתה בדרך כלל פטרנליסטית-פרוטקטיבית. .

. האמנה מניחה כלל בסיס כלל. באמצעות נציג שאינו הורה שלו או שאינו נציג של הורה שלו.

המבחן אינו מבחן אובייקטיבי - כלומר: מבחן של גיל - בלבד. קיימים גם מבחנים אינדיבידואליים סובייקטיביים.  יש לבצע בדיקה אינדיבידואלית לכל קטין בנוגע לרמת הבגרות האינטלקטואלית שלו. "בהתאם לגילו ולמידת בגרותו של הילד".

לאחר החתימה והאשרור של אמנה זו נעשה בחקיקה הישראלית שימוש במבחן אובייקטיבי של גיל הקטין ובמבחן אינדיבידואלי-סובייקטיבי של מידת בגרותו. למשל, סעיף 13 לחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים),  קובע כמה חריגים ביחס להחזרת ילדים חטופים. מקרה חריג לכך הוא: "הרשות השיפוטית או המנהלית רשאית כמו כן לסרב לצוות על החזרת הילד אם התברר כי הילד מתנגד להחזרתו וכי הוא הגיע לגיל ולרמת בגרות שבהם מן הראוי להביא בחשבון את השקפותיו". ישנו שימוש במבחנים בתקנה 295ט לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת בסעיף קטן (ה): "היה הילד בגיל וברמת בגרות שמן הראוי להביא בחשבון את השקפותיו, לא יחליט בית המשפט בתביעה לפני שישמע אותו, אלא אם כן לא ראה בית המשפט צורך בכך מטעמים מיוחדים שיירשמו"

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 


תפ"ח מדינת ישראל נ' רעי חורב וסיגלית חיימוביץ, תק-מח (3) 665.

תמ"ש (חי') פלונית נ' אלמוני,  (טרם פורסם).

בג"צ פלוני נ' מפקד משטרה צבאית חוקרת, צה"ל, פ"ד כט(2) 169, 171; 

on Reflections :Heard not but Represented be to Right The", Guggenheim Martin

79, 76. Rev. L. U. Y. N 59 ",Children for Representation Legal.

 of Principles :Child the for Lawyering", Minow. L Martin & Landsman. J Kim

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)