עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
מצגת התעללות, התעמרות (עבודה אקדמית מס. 12600)
99.00 ₪
מצגת פאוורפוינט מרהיבה, המציגה תוכן העבודה בצורת רפרט. כוללת גרפיקה, צלילים ואפקטים להנגשת המידע. מכילה 19 שקפים לרפרנט.
למעשה אין בספר החוקים הישראלי עבירה של התעללות נפשית אך ישנם מקרים שבהם המחוקק מצא לנכון לחוקק עניינים ספציפיים הקשורים לכך.
כך למשל בדיני עבודה התעמרות בעובדים היא אסורה וידוע פס"ד מני נפתלי נ' שרה נתניהו ומעון ראש הממשלה בנושא. כמו כן ישנה חובת דיווח על התעללות בחסרי ישע או בקטינים וישנה חובה כללית של "לא תעמוד על דם רעך".
סעיף 368ד(א) מטיל חובת דיווח על כלל האזרחים: "היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב[1] נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו-מאסר שלושה חודשים" [2] (ההדגשה שלי).
חובת הדיווח חלה על כל אזרח בוגר, בגין עבירה שנעברה לאחרונה ("זה מקרוב") בקטין או בחסר ישע על-ידי האחראי עליו וזאת כאשר היה לו "יסוד סביר לחשוב"[3] כי נעברה עבירה כזאת. אין צורך בוודאות מוחלטת לכך שהעבירה אכן נעברה כלומר, מבחינת היסוד הנפשי של העבירה, די בעצימת עיניים. מדובר בחובה של ממש כשבצידה אכיפה עונשית. חובה זו עניינה לשמור על האינטרס של הציבור ועל שלומם של אלה שאינם מסוגלים להגן על עצמם היא גוררת צורך להעניש לא רק את אלה הפוגעים בחסרי הישע אלא גם את אלה שאינם מדווחים אודות המעשים הללו.
"מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו, דינו- מאסר שנתיים"[4]
בע"פ אבוסמור נ' מדינת ישראל,[5] הבהיר השופט אליקים רובינשטיין כי החובה למנוע פשע אינה הלשנה כלל ועיקר כי אם חובה מוסרית ואזרחית של יושבי הארץ אלה לאלה, ובמיוחד כלפי הקורבנות. באותה פרשה ציינה השופטת עדנה ארבל כי ההצדקות המרכזיות להטלת חובה על האזרח למנוע פשע הינן מניעת סכנה לערכים מוגנים בסיסיים בחברה, כגון ערך חיי אדם, ולצד זה שמירה על תחושת הביטחון של הפרטים בחברה, כאשר מנגד הפגיעה בחירות הפרט כתוצאה מהטלת חובה זו היא על פניה מזערית.
התעללות נפשית בעבודה מכונה התעמרות בעבודה (Workplace Bullying, התנכלות תעסוקתית או העסקה פוגענית) נחזית כאשר קיימת נטייה להתנהג באופן חוזר ונשנה באגרסיביות כלפי עובד עמית או כפוף. התנהגות אגרסיבית מסוג זה יכולה לקבל ביטוי מילולי כמו-גם לא מילולי על ידי השפלה, התנכלות או מתן יחס מזלזל המלווה ,לרוב, בהתפרצויות ובמחוות גוף אלימות ופוגעניות שלעיתים מגיעות עד לכדי התעללות פיזית של ממש. העסקה מסוג זה כאשר נמשכת לזמן רב עלולה להסב נזק פסיכולוגי ולהשאיר משקעים פיזיים ונפשיים כאחד.[1]