‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הסדר טיעון לאור גישור פלילי?

תוכן העניינים

מבוא    

ביקורת שיפוטית על הסדרי טיעון

הרקע להגשת הצעת החוק בנושא הסדרי טיעון וחשיבותה 

הצעת החוק -תיקון מס'  - בענין הסדרי טיעון        

הבניית שיקול הדעת של השופט הגוזר את הדין    

מרחב הפעולה של השופט במסגרת הסדרי טיעון לעניין העונש       

יתרונות מוסד הסדר הטיעון       

חסרונות מוסד הסדר הטיעון      

הסדרי טיעון – התחשבות בקורבן בקביעת עונש הנאשם כסגירת המעגל התרפויטי  

תפקיד השופט בהסדר הטיעון בהתאם להצעת החוק ולהתפתחותו בפסיקה 

תפקיד השופט בהסדר הטיעון - "הימנעות פורמלית" או "מעורבות למעשה" 

פסיקה  

לאחר הרשעה   

משפט משווה    

בריטניה           

ארה"ב  

קנדה    

הפתרון המוצע שלי:גישור ע"י השופט כפתרון לבעיית זילות הסדרי הטיעון  

תנאים ואופן שילוב הליכי צדק מאחה בחלופות להליך הפלילי          

דין רצוי

מעורבות פעילה של שופט בהסדרי טיעון והשיטה האדברסרית      

חשש מפני פגיעה בזכויות הנאשם

חשש מפני כפיית הסדר על הנאשם          

חשש מפני פגיעה במעמדו של השופט      

סיכום   

ביבליוגרפיה      

נדמה כי מבין החלופות להליך הפלילי, הסדר הטיעון הוא החלופה השנויה ביותר במחלוקת זאת משום שבשונה ממרבית החלופות האחרות, הסדר טיעון נערך בתוך המסגרת הפורמלית של ההליך הפלילי ולכן נתון לפיקוח ביהמ"ש. יתר על כן, ‎השאלות הכרוכות במעמדם של הסדרי הטיעון ובהתייחסות בתי-המשפט אליהם, הן שאלות השבות ומעסיקות את המערכת המשפטית ללא הרף, נקבע כבר ב ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל. בפס"ד זה, שם נידון בהרחבה העיסוק המתמיד בהסדרי טיעון ואף נאמר כי עיסוק זה נובע בראש ובראשונה מכך שהסדר הטיעון משמש כיום בשיטה המשפטית בישראל כלי מרכזי במנגנון אכיפת החוק זאת על אף שאין הוא מוסדר כלל בשיטתנו בחקיקה[1], וכל התפתחותו היא תוצאה של פרקטיקה שנולדה מתוך ערכיה וצרכיה של השיטה המשפטית[2].

אם כן, מוסד הסדרי הטיעון קשור מיסודו בשיטה המשפטית המשמשת בסיס לצמיחתו ועל כן הוא מביא לידי ביטוי את ההשקפה המשפטית הנהוגה בדבר חלוקת התפקידים שבין הגורמים המופקדים על אכיפת החוק - התביעה וביהמ"ש ושורשיו נעוצים בשיטה האדוורסרית. רק בשיטה שבה שני הצדדים, התביעה והנאשם, מביאים ראיות לביהמ"ש הרי הם גם רשאים לוותר עליהן ולהגיע להסכמים ביניהם. יתר על כן, מוסד הסדרי הטיעון יכול להתפתח בסביבה משפטית שבה רשאי התובע לשקול שיקולים של אינטרס הציבור בהעמדה לדין, ואף להציע לביהמ"ש את סוג ומידת העונש. [3]

‎הסדר טיעון הינו כאמור, הסכם בין תובע לנאשם, בו מתחייבת התביעה לוותר על חלק מהאישומים המיוחסים לנאשם, או להמירם באישום קל מזה שהואשם בו בתחילה, או לוותר לנאשם ויתור אחר המעניק לו הקלה בקשר לתוצאות המשפט, וזאת בתמורה להודית הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו[4].

חובתו היסודית והראשונית של בית המשפט היא עשיית צדק. כלי מרכזי במשפט הפלילי המשמש לעשיית צדק הוא חקר האמת, אך אף שכלי זה אינו עומד בפני עצמו, יש לבדוק שהכלי האחר העומד מולו, דוגמת הסדר טיעון, ראוי דיו להעדפתו על פני חקר האמת. עבודה זו מעלה תהיות באשר להסדר הטיעון בעניין נמרודי[5] עצמו, ובאשר להצדקה לקיומו של הסדר הטיעון בכלל. עם זאת, נראה כי לא נכונה הגישה לפיה יש להימנע מעריכת הסדרים אלו, ולו מתוך הכרה המציאות, חרף פגיעתם היחסית בצדק. [6]

עבודה זו ביקשה לשקול את האפשרות שלפיה בתנאים מוגדרים וידועים יהיה שופט רשאי לקחת חלק פעיל בעסקת טיעון ואף ליזום אותה. הניסיון בירושלים הוכיח כי יש מקום להמשיך בהליך בדרך זו ולמסד אותו. מן הסתם, יהיו שיתנגדו להסדר המוצע כאן. עם זאת, יש מקום לשקילת ההסדר האמור במסגרת שיטתנו המשפטית. דווקא עיגון הסדר שכזה בכללים ברורים, כפי שהוצע לעיל, יכול להביא לעקירת התופעה של הפעלת לחצים מצד שופטים הדנים בתיקים, וכן להביא ליתר שקיפות בתחום זה, תחת המצב בפועל שבו נערכות עסקות טיעון ביוזמת השופטים ובלחצם בלא שום ביקורת וכללים בעניין. [7]

מובן, כי ההצעה הובאה כאן בקווים כלליים בלבד, ויש לתת את הדעת על שאלות רבות וכבדות משקל שמעוררת סוגיה זו. יש לבחון מהי הפרוצדורה הנכונה, היעילה והצודקת ביותר - האם יש מקום לתיעוד כלשהו של ההליך, האם יש צורך בהנמקת גזר הדין, מיהם השופטים שיפעלו כשופטי הסדרים והכשרתם של אלה, כמו גם שאלות מהותיות יותר, הנוגעות למשל לסוג העבירות שיש לכלול בהליך זה, או לנושא מעמדו של קורבן העבירה בהליך. מכל מקום, הדברים שלעיל הם בבחינת קו הזינוק שממנו יש להמשיך ולדון בסוגיה מהיבטיה השונים. 

מצגת בנושא גישור טיפולי  פלילי- רפרט

מצגת הסדרי טיעון, עסקת טיעון במשפט הפלילי, עסקאות תביעה הגנה עונשין

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 Ariel L. Bendor, Dancig-Rosenberg Hadar Unconstitutional Criminalization, New Criminal Law Review (2016)

 יורם רבין ויניב ואקי דיני עונשין כרכים א'-ג' (מהדורה שלישית, 2014).

[7] אליהו מצא, הסדרי טיעון עבר ועתיד , הסניגור, הוצאת "הסניגוריה הציבורית"

[8] בועז סנג'רו הרשעת חפים מפשע בישראל ובעולם: גורמים ופתרונות (הוצאת רסלינג)