‏99.00 ₪

מצגת פאוורפוינט מרהיבה, המציגה תוכן העבודה בצורת רפרט. כוללת גרפיקה, צלילים ואפקטים להנגשת המידע. מכילה 20 שקפים לרפרנט.

השיקולים לקבלת הסדרי טיעון שיקולים כבדי משקל הם, אך עלינו להיזהר בשימוש בהם, שכן גם אם יש בהם תועלת בטווח הקצר, בטווח הארוך השפעת שימוש כה שכיח בכלי זה עלולה להיות מזיקה. בתוך כך מציין ע' גרוס, כי "הסדר הטיעון עושה פלסתר את חקר האמת בהליך השיפוטי ומרחיק את בית המשפט ממטרתו העיקרית, עשיית צדק", כאשר הדרך להגשמת עשיית הצדק היא חקר האמת, אף שאינה הדרך היחידה. "יש להניע את מכונת הצדק כדי שזו תפענח את האמת... מכונת הצדק אינה נעה מעצמה".

נוטים בתי המשפט לילך היום בעניין הסדרי הטיעון הוא אימוצם של הסדרי טיעון הנרקמים בין התביעה לנאשמיה והמובאים לבית המשפט מעשה יום יום, שכן "ניתן לראות בהם הכרח בל-יגונה".

מובן שאין הכוונה לומר כי הסדרי הטיעון ב"שקר" יסודם, אך מאידך נראה כי דחיקת חקר האמת עקב הסדרי הטיעון - כהכרח בל-יגונה - הפכה לסדרו של עולם.

חרף ההכרה בכורח המציאות המחייב שימוש בהסדרי הטיעון כחלק בלתי נפרד מההליך הפלילי, אין לקבל את המצב הקיים כנתון, אלא יש למצוא את האיזון בין הגישות, איזון אשר יביא בתורו, לעשיית משפט צדק ולמדיניות ענישה ראויה, ויבוא לידי ביטוי בעיגון הסדרים אלה על היבטיהם בחקיקה, ובעיקרם: הכללים לביצוע הסדרי הטיעון, תוך הדגשת אי-מעורבותו של השופט בהסדרים אלו או התנאים למעורבותו, בד בבד עם הגברת פיקוחו על הסדרים אלו הנרקמים בין התביעה לנאשמים.

במסגרת עבודה זו ביקשתי לדון בבעיית החף. ביקשתי להראות כיצד בעיה זו מהווה את החיסרון המרכזי של מוסד הסדרי הטיעון. תחילה דנתי במוסד הסדרי הטיעון כפי שקיים כיום בישראל. כיום, מוסד הסדרי הטיעון אינו מעוגן בחקיקה באופן ישיר וההסדרים לגביו נקבעו בפסיקה ובחלקם בהנחיות פרקליט המדינה[2]. מכיוון שמוסד הסדרי הטיעון הנו בעל יתרונות, נדרש לדעתי לרדת לשורשה של בעיית החף, שכאמור מהווה את החיסרון המרכזי של מוסד הסדרי הטיעון. כיום מוסד הסדרי הטיעון בישראל הוא מוסד שהשחקנים המרכזיים בו הם התביעה והנאשם וסנגורו. לבית המשפט יש תפקיד כמאשר את הסדר הטיעון, זאת לאחר שנערך משא ומתן בין השחקנים המרכזיים, משא ומתן במסגרתו קיים תיק חקירה ובו ראיות. בעצם המעורבות של בתי המשפט הנה לעניין העונש שייגזר על הנאשם. הגישה הרווחת כיום בפסיקה היא כי יש לבחון את הסדרי הטיעון לעניין עונשו של נאשם לפי "גישת האיזון", גישה שמטרתה לאזן כראוי בין ההטבה הניתנת לנאשם לבין האינטרס הציבורי. במסגרת העבודה הראיתי כי באשר להסדרי טיעון לעניין האישומים, אין לבית המשפט מעורבות ממשית. הסדרי הטיעון הם הדרך באמצעותה הנאשם מביא לידי ביטוי את זכויותיו. הנאשם מודע לזכויותיו והוא יכול להחליט מה יעשה בהן. הסדרי הטיעון גם מאפשרים למערכת בכללותה להתמודד עם העומס המוטל עליה. הסדרי טיעון אף רצויים מבחינה חברתית. אך, יש בהסדרי טיעון חסרונות ואין זה סתם שאזרחים רבים במדינה חשים שישנן יותר מדי התקשרויות בהסדרי טיעון בין התביעה לבין נאשמים. הראיתי שישנם נאשמים המתומרצים מסיבות שונות להתקשר עם התביעה בהסדר טיעון, במסגרתו הם מודים במה שלא עשו. הראיתי כי לבעיית החף יש גרורות, שהן חמורות יותר מבעיית החף, כשלעצמה. הרשעות שווא המבוססות על הודאות שווא, הגדלת סך הענישה המושת על נאשמים, עוד משאבים שיופנו כלפי חשודים פוטנציאליים הם ההשלכות העיקריות שיוצרת בעיית החף. הראיתי שאמנם הסדרי הטיעון אינם מעוגנים באופן ישיר בחקיקה, אך קיימת חקיקה לעניין הודאות. במסגרת העבודה הראיתי גם שקיימת לאקונה חקיקתית באשר להודאות הניתנות במסגרתו של הסדר טיעון. אמנם, נאשם יכול לחזור בו מהודיה, גם הודיה אשר ניתנה במסגרתו של הסדר טיעון. הוראה זו מעוגנת בסעיף 153(א) לחסד"פ[3] והיא הוראה דומה לסעיף 12 לפקודת הראיות שעוסקת בקבילותה של הודאת חשוד אשר נגבתה ממנו במשטרה. במסגרת העבודה בחנתי את הצורך האפשרי בהוראה ולפיה בית המשפט יבחן הודאת נאשם הניתנת במסגרתו של הסדר טיעון, לפני שהוא מאשר את הסדר הטיעון. עוד ציינתי כי הוראה כאמור יהא בה כדי להשליך על כלל מערך ההודאות הקיים בגדרי המשפט הפלילי. הוראה כאמור ייתכן כי יהא ראוי גם להחיל על הודאות הנגבות מחשודים.