‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי בחירה בגישור ובאלטרנטיבות ליישוב סכסוכים לעומת פניה לבית משפט בישראל דין רצוי?

תוכן עניינים

מבוא

פרק א: מגמות במדיניות כלפי חי"ס

1. מגמות כלליות כלפי חי"ס

2. מגמות בחי"ס בישראל

3. הסדרת החי"ס במערכת בתי-המשפט בישראל

פרק ב: מתכונת ההסדרה של החי"ס וחופש הרצון

פרק ג: הבחינה האמפירית של הנטייה לפנות לחי"ס וחשיבותה

פרק ד: הנטייה לפנות לחי"ס בדיעבד

1. הנטייה לפנות לבית-המשפט

2. הנטייה לפנות לבוררות

פרק ה: שימוש בחי"ס כמנגנון עתידי

1. הבוררות כמנגנון ליישוב סכסוך עתידי

2. הגישור כמנגנון ליישוב סכסוך עתידי

3. מסקנות-ביניים לעניין הסכמות לחי"ס בטרם התגלע סכסוך

פרק ו: הסדרה כופה לחי"ס

1. בתי-המשפט יוכלו לחייב בוררות

2. בתי-המשפט יהיו מוסמכים מיוזמתם לתת פסק-דין על-דרך הפשרה

פרק ז: סיכום

ביבל'

הממצאים העיקריים בעבודה זו מראים כי בסוף העשור הנטייה של מתדיינים להסדיר מחלוקות במתכונות חי"ס הינה חלשה ביותר, יתרה מזו, התמונה המצטיירת היא של רתיעת המתדיינים מפנייה להליכי חי"ס, חמורה מכך היא העלייה הניכרת בנטייתם ליישוב המחלוקות בבתי-המשפט, אף שהנטייה לחי"ס ככלל הייתה חזקה יחסית בראשית העשור, היא ירדה באופן משמעותי ביותר בסופו.

המסקנה הנובעת מן הנתונים היא שהמדיניות להחדרת החי"ס לישראל לא צלחה ולא השיגה את תכליותיה. ניתוח הממצאים והדיון בהם מצביעים על כך שהחלת ההסדרה של התחום ויישומה לא הגבירו את הנטייה לשימוש בחי"ס; להפך, נראה כי הייתה להם השלכה שלילית על הנטייה של צרכני החי"ס הפוטנציאליים, למרות הקושי לבודד את השפעתה הישירה של ההסדרה מתוך מכלול הגורמים המשפיעים, בכוח, על הנטייה לחי"ס, קיימת בממצאים אינדיקציה משמעותית לכך שלהסדרה היה משקל נכבד בתהליך זה, ה חיבור דן בהשלכות של היבטים אלה ובשאלות העולות מן הממצאים, כגון: האם כדאי לריבון לכפות על הצדדים הליכי חי"ס? שאלה זו מורכבת ביותר שכן כרוכים בה שיקולים של עלות חברתית כוללת, הנובעת מהחזקת מערכת הכרעות הממומנת על-ידי המדינה, בצד שיקולים משפטיים וערכיים הנוגעים בזכויות-יסוד, כגון תופש הבחירה והגישה החופשית למערכת בתי-המשפט. בצד אלה קיימים כמובן גם שיקולים של יעילות ותועלת: האם יביא ההליך הכפוי לבזבוז של זמן ומשאבים ותו לא, או שיישא בתוכו ברכה ותועלת לבעלי-הדין? האם מתכונת "הבחירה המאולצת" פוגעת בחופש הבחירה של הצדדים ומובילה לירידה ביכולתם להשיא את רווחתם? שאלות אלה ואחרות נידונות כאן בהרחבה, תוך התייחסות לממצאים האמפיריים שנמצאו, ולא כדיון אקדמי גרידא.

מטרת עבודה זו היא לבחון באופן אמפירי את נטייתם של בעלי-דין בישראל לפנות לחלופות ליישוב סכסוכים ;Alternative Dispute Resolution - ADR) להלן: חי"ס), על-פני עשור שנים (1989- 1999), לנוכח ההסדרה (רגולציה) בתחום. במהלך התקופה שנבחנה חלו בישראל שינויים מהותיים בחקיקה, שמיסדו הליכים חלופיים ליישוב סכסוכים, במקביל להם הופעלה מדיניות והתקיימו תהליכים לא-חקיקתיים שתכליתם הייתה לעודד את השימוש בהליכים חלופיים, לנוכח זה, השערת המחקר היא כי הנטייה לחי"ס בסוף העשור, לאחר הסדרתן ומיסודן, תהיה חזקה באופן משמעותי מהנטייה לחי"ס בראשית העשור.

עבודה זו בוחנת לראשונה את הנטייה לחי"ס על-פני זמן, תוך השוואת סקר שנעשה בנושא קודם להחלת ההסדרה לסקר מקביל שנערך אחרי החלתה. תכלית ההשוואה היא להצביע על כיוונים ומגמות בהתייחסות של ציבור המתדיינים (ובכלל זה מתדיינים פוטנציאליים) להליכים חלופיים, על-פי התוצאות שיתקבלו יהיה ניתן להשיב על השאלה אם מתכונת ההסדרה שקידמה את נושאי החי"ס אכן יעילה, ואם אכן הושגו המטרות שהציבו לעצמם קובעי המדיניות והגורמים המבקשים לקדם את החי"ס.

מבחינה מתודולוגית, מערך המחקר הוא מערך "דמוי-ניסוי", שבו נמדדת הנטייה להי"ס לפני החלת ההסדרה ואחריה. יש לציין כי מדידת השינויים על-פני עשור השנים אינה מתבססת על "מחקר מעקב" המודד אותם אנשים עצמם על-פני זמן, אלא על שתי מדידות זהות של שני מדגמים דומים מאותה אוכלוסייה בשתי נקודות-זמן, עם זאת, מאחר ששני המדגמים מייצגים היטב את האוכלוסייה הנחקרת ודומים בהרכבם ובאופיים, ניתן לייחס הבדלים בממצאים ביניהם לשינויים אמיתיים שחלו באוכלוסייה שאותה הם מייצגים, ולא להבדלים הנובעים מהמדגמים עצמם. ההנחה המתודולוגית היא שהשינויים בנטייה לחי"ס בקרב האוכלוסייה הינם תוצאה של הפעלת ההסדרה במשך התקופה. עם זאת, אין ספק כי במשך העשור התרחשו תהליכים חברתיים, תרבותיים, כלכליים, משפטיים ואחרים שהיו עשויים להשפיע אף הם על הנטייה לחי"ס. על-מנת לנסות לבודד השפעות אפשריות אלה, נערכה כאן גם השוואה בין ההתפתחות של חלופת הבוררות ליישוב סכסוכים לבין זו של הגישור, בהינתן שלגבי הראשונה לא הלו שינויים בהסדרה בתקופת הזמן הנידונה בעוד שלגבי השנייה הוחלה הסדרה. מאחר שהשינויים החברתיים החיצוניים, אם היו, פעלו את פעולתם על שתי חלופות אלה ועל כלל החברה, ניתן לייחס הבדלים שיימצאו בין השינויים בנטייה לבוררות לבין השינויים בנטייה לגישור - אם אכן יימצאו הבדלים כאלה - לשינוי בהסדרה. פירוט של שיטת המחקר מופיע בהמשך ה חיבור.

מצגת בנושא ADR, גישור מול הליך בבית משפט 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 Douglas Yarn "Foreword: An Introduction to Ethics in a World of Mandatory Arbitration" 18 Ga. St. U. L. Rev. 903: "In the United States there was long-standing common law hostility. Courts would not enforce those agreements for some time"

 Irving R. Kaufman "Reform for a System in Crisis: Alternative Dispute Resolution in the Federal Courts" 59 Fordham L. Rev. 1; Posner, supra note 3, ibid.

 חוק בתי המשפט [נוסח משולב], ס"ח 198

תקנות בתי המשפט (גישור), ק"ת 1042.

 תקנה 15ב לתקנות בתי המשפט (אגרות), ק"ת 221.