‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי התעללות נפשית והתעמרות  - המצוי והרצוי ?

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר   

סעיף 368ד(א) לחוק העונשין         

עבירות דומות המבוצעות במחדל 

אי מניעת פשע    

לא תעמוד על דם רעך      

חובת הדיווח על התעללות             

סעיף 368ד(ב) לחוק העונשין          

הקשיים בהטלת חובת דיווח על בעלי מקצוע           

הבדלים תרבותיים בגישה להורות והשפעתם על אנשי המקצוע         

ערוצי הדיווח והצעות לשינוי         

אכיפת החובה    

קשיים ראייתיים              

התעללות בילדות             

התעללות וקרימינולוגיה נשית      

ג'נדר, התעללות ועבריינות             

התעללות נפשית ודיסוציאציה     

סיכום ביניים      

התעללות נפשית בעבודה, התעמרות           

אסור למעסיק להתעמר בעובד במקום העבודה ועליו לספק לעובד סביבת עבודה השומרת על כבודו      

דוגמה מהפסיקה              

מאפייניה העיקריים של התעמרות בעבודה              

סטטיסטיקה     

סיווג של התנהגויות בריוניות       

שיטות להתעמרות בעבודה            

התנהגויות פוגעניות במקום העבודה          

תבניות להתעמרות בעבודה           

האמצעים החוקיים והמשפטיים שניתן לנקוט בגין התעמרות אסורה בעבודה             

בישראל

"הרעה מוחשית בתנאי העבודה"  

פיצויי פיטורים והרעה מוחשית בתנאי העבודה       

סעיף (א) לחוק פיצויי פיטורים:   

"הרעה מוחשית בתנאי עבודה" על רבדיה השונים, והשינויים שהוכרו בפסיקה לאורך השנים: 

ההבדל בין "הרעה מוחשית" בתנאי העבודה ל"נסיבות ביחסי עבודה" המצדיקות התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים:             

תנאים שעל העובד לעמוד בהם:   

ניתוח מגמות הפסיקה בבתי-הדין השונים

התעמרות בעבודה- מבט משפטי נוסף        

פסיקת דין עכשווית בנושא התעמרות בעבודה: מני נפתלי נ' מדינת ישראל ובנימין נתניהו        

התמודדות עם התעמרות בעבודה 

סיכום: 

ביבליוגרפיה       

עבודה זו עוסקת בהתעללות נפשית במשפט בישראל. למעשה אין בספר החוקים הישראלי עבירה של התעללות נפשית אך ישנם מקרים שבהם המחוקק מצא לנכון לחוקק עניינים ספציפיים הקשורים לכך.

כך למשל בדיני עבודה התעמרות בעובדים היא אסורה וידוע פס"ד מני נפתלי נ' שרה נתניהו ומעון ראש הממשלה בנושא. כמו כן ישנה חובת דיווח על התעללות בחסרי ישע או בקטינים וישנה חובה כללית של "לא תעמוד על דם רעך".

סעיף 368ד(א) מטיל חובת דיווח על כלל האזרחים: "היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב[1] נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו-מאסר שלושה חודשים" [2] (ההדגשה שלי).

חובת הדיווח חלה על כל אזרח בוגר, בגין עבירה שנעברה לאחרונה ("זה מקרוב") בקטין או בחסר ישע על-ידי האחראי עליו וזאת כאשר היה לו "יסוד סביר לחשוב"[3] כי נעברה עבירה כזאת. אין צורך בוודאות מוחלטת לכך שהעבירה אכן נעברה כלומר, מבחינת היסוד הנפשי של העבירה, די בעצימת עיניים. מדובר בחובה של ממש כשבצידה אכיפה עונשית. חובה זו עניינה לשמור על האינטרס של הציבור ועל שלומם של אלה שאינם מסוגלים להגן על עצמם היא גוררת צורך להעניש לא רק את אלה הפוגעים בחסרי הישע אלא גם את אלה שאינם מדווחים אודות המעשים הללו.

"מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו, דינו- מאסר שנתיים"[4] 

בע"פ אבוסמור נ' מדינת ישראל,[5] הבהיר השופט אליקים רובינשטיין כי החובה למנוע פשע אינה הלשנה כלל ועיקר כי אם חובה מוסרית ואזרחית של יושבי הארץ אלה לאלה, ובמיוחד כלפי הקורבנות. באותה פרשה ציינה השופטת עדנה ארבל כי ההצדקות המרכזיות להטלת חובה על האזרח למנוע פשע הינן מניעת סכנה לערכים מוגנים בסיסיים בחברה, כגון ערך חיי אדם, ולצד זה שמירה על תחושת הביטחון של הפרטים בחברה, כאשר מנגד הפגיעה בחירות הפרט כתוצאה מהטלת חובה זו היא על פניה מזערית.

התעללות נפשית בעבודה מכונה התעמרות בעבודה (Workplace Bullying, התנכלות תעסוקתית או העסקה פוגענית) נחזית כאשר קיימת נטייה להתנהג באופן חוזר ונשנה באגרסיביות כלפי עובד עמית או כפוף. התנהגות אגרסיבית מסוג זה יכולה לקבל ביטוי מילולי כמו-גם לא מילולי על ידי השפלה, התנכלות או מתן יחס מזלזל המלווה ,לרוב, בהתפרצויות ובמחוות גוף אלימות ופוגעניות שלעיתים מגיעות עד לכדי התעללות פיזית של ממש. העסקה מסוג זה כאשר נמשכת לזמן רב עלולה להסב נזק פסיכולוגי ולהשאיר משקעים פיזיים ונפשיים כאחד.[1]

היות שרוב המתעמרים פועלים בצורה לא אלימה ובדרך כלל במסגרת כללי הארגון והקהילה, רוב המקרים המדווחים של בהתעמרות בעבודה מצביעים על התעמרות מצד ההנהלה אשר עושה שימוש בכוחה לרעה. המניעים להתעמרות ההנהלה הם רבים ומגוונים, כמו גם ההתעמרות עצמה אשר לובשת יכולה להיות גלויה לעין וגם כזו שנעשית בהסתר."

בפסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בעניין מני נפתלי[2] נגד מעון ראש הממשלה אימצה השופטת דיתה פרוז'ינין ונציגי הציבור נתן מזרחי ואליעזר יערי את עקרונותיה של הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה ובפועל עיגנו אותם בדיני העבודה בישראל. משמעות הפסיקה החדשה היא כי מעתה יוכלו עובדות ועובדים לתבוע בבתי הדין לעבודה בגין התעמרות בעבודה, ולזכות בפיצויים בגין עגמת הנפש שנגרמה להם. במהלך זה פוסק בית הדין לעבודה פיצויים בסך 80,000 ש"ח על התעמרות בעבודה ומגדיר אותם פיצויים בגין עגמת נפש.

מאחר שתחום זה של ההתנהגות הארגונית נמצא עדיין בחיתוליו, לא קיימת הגדרה יחידה להתעמרות בעבודה. עם זאת, מספר חוקרים הציעו כל אחד הגדרה משלו למושג. יש המסווגים כל התנהגות פוגענית מצד הבוס וכל פעולה עם כוונת זדון כהתעמרות. השפלות, טקסי חניכה ("זובור") וכן תקנות והוראות המחייבות את העובד לחזרה מרובה – אשר כביכול באים לשרת את טובת העובד על ידי פיתוחו ואימונו – גם הם יכולים להיכלל תחת מטרייה זו. אחרים מפרידים בין מספר סוגי התנהגויות על-פי תבניות ההתנהגות וכוללים תחת הגדרה זו רק חלק מההתנהגויות, מתוך טענה כי ניתן להתאים דרכי התמודדות שונות לכל תבנית התנהגות. יש המפרידים בין סוגים של התעמרות בעבודה על-פי האם עובדים נוספים חוץ מאשר הבוס הישיר (המבצע) היו מעורבים, אפילו בידיעה ואי-מניעה.

מצגת התעללות, התעמרות

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אורית קמיר "התעמרות בעבודה: בין פסיכולוגיה למשפט, בין חקיקה לפסיקה" משפט ועסקים כא 

סע"ש 38335-03-14 מני נפתלי נ' משרד ראש הממשלה ואחרים, בית הדין לעבודה בירושלים, פורסם בנבו

ע"פ 349/88 דוד כהן נ' התובע הצבאי הראשי פ"ד מד(1) 317