‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי השיקולים בעסקת טיעון (לאור מקרה בוחן של עסקת טיעון מקלה בעבירות מרמה ומיסים של בכירי חברת ביטוח הפניקס 2016)?

תוכן עניינים

הסדרי טיעון –

מבוא

שאלת המחקר

עריכת הסדר טיעון - טיעונים בעד ונגד

מעורבות פעילה של השופט - טיעונים בעד ונגד

בעיית החף

עסקות טיעון - המסגרת המשפטית

מעמדו ותפקידו של השופט בעסקת הטיעון

המצב בישראל

תיקון 113 לחוק העונשין 

קביעת רף עליון ותחתון לענישה וסטייה מהרף שנקבע

מקרה בוחן- מ"י נ' נמרודי

השיקולים המצדיקים הסדרי טיעון ואשר הנחו את בית המשפט

פרשת הרב מצגר – דחיית הסדר טיעון 

בחינת סבירות הסדר הטיעון כבסיס לקבלתו או לדחייתו

חומרת כתב האישום המתוקן אל מול כתב האישום המקורי

הסכנות הטמונות בקבלתו של הסדר טיעון

ניהול מו"מ להסדר הטיעון בפרשת הפניקס

עמלות חייבות במס

אישור הסדר הטיעון בפרשת בכירי הפניקס, 14 מיליון ש' קנס ע"י חברת הביטוח

החקירה הפלילית של רשות המסים

עובדות כתב האישום

נימוקי התביעה להסדר

סיכום הסדר הטיעון המקל בפרשת הפניקס

משפט משווה 

גרמניה

צרפת

משפט אנגלו אמריקני

דין רצוי

דעת פרופ' אורן גזל 

סיכום

ביבליוגרפיה

בשנת 2016 פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) ניהלה מגעים להסדר טיעון עם בכירי חברת הפניקס לשעבר המואשמים בבית משפט השלום בתל-אביב בתיק שבו מואשם גם אבנר קופל.

המגעים בין הצדדים נמשכו חודשים ארוכים, כאשר בין הנאשמים שעמם התנהלו מגעים להסדר נמצאים חברת הפניקס, הסמנכ"ל שלה, עו"ד אריה אריאלי (לשעבר היועץ המשפטי של הפניקס); מנהל תחום הביטוח הכללי והתביעות, איל בן סימון; החשב לשעבר, רו"ח דוד דוד, שכבר אינו עובד בחברה; וראובן עופרי, שותפו לשעבר של קופל.

הנאשמים במו"מ היו מוכנים להודות בחלק מהאישומים נגדם ולשלם קנסות, ובתמורה הפרקליטות לא תדרוש להטיל עליהם עונשי מאסר בפועל.

בפרק שעסק במשפט השוואתי הראיתי את מדיניותן של בריטניה, ארה"ב, קנדה, גרמניה וצרפת. לדעתי ישראל יכולה ללמוד רבות ממדינות אלה. כפי שהראיתי, בבריטניה, השופט מתערב במשא ומתן לקראת ההתקשרות בהסדר הטיעון, בית המשפט נדרש לבחון מראש האם הודיית הנאשם הנה חופשית ומרצון. כמו כן, אין הסדרי טיעון הכוללים עונש מוצע מדויק. בארה"ב, נדרש שעונשו של הנאשם יתאם את כללי הענישה. קיים סוג של הסדרי טיעון(אלפורד) ולפיו, הנאשם מודה, אך התביעה נדרשת להוכיח את אשמתו בכל מקרה. כמו כן, אם בית המשפט דוחה את הסדר הטיעון, הנאשם רשאי לחזור בו מהודאתו. בגרמניה, על אף הודיית הנאשם, השופט נדרש לחקור ולהרשיע את הנאשם על בסיס ראיות אחרות. כמו כן קיימים הסדרי ענישה באופן נרחב. גם בצרפת, על אף הודיית הנאשם, נדרשות ראיות ממשיות לביסוס הרשעה. כמו כן, נדרש בית המשפט לבחון את הודיית הנאשם בטרם יקבלה. כפי שציינתי, חלק מהפרקטיקות הנוהגות במדינות השונות, הן פרקטיקות שיכולות לסייע בפתרון בעיית החף בישראל והן גם הוצעו כפתרונות שונים על ידי גורמים שונים.

שנתיים וחצי לאחר שהוגש כתב אישום נגד בכירים בהווה ובעבר בהפניקס ונגד החברה בפרשת אבנר קופל, הגיעו הפניקס ובכיריה לעסקת טיעון, ולפיה תוקן כתב האישום באופן מקל ביחס לפניקס ולבכיריה.

 הבכירים שחתמו על ההסדר הם רו"ח דוד דוד (לשעבר החשב), עו"ד אריה אריאלי שהיה יועץ משפטי, ואיל בן סימון שהיה מנהל תחום בריאות. הפניקס תשלם קנס של 14 מיליון שקל, דוד ואריאלי ישלמו 100 אלף שקל כ"א, ובן סימון יופנה להליך מינהלי.

ביהמ"ש השלום בת"א קבע כי לפי הודאת הנאשמים הוא מרשיע את הפניקס במסירת ידיעות שגויות. דוד ואריאלי הורשעו באחריות מנהל לעבירת החברה. בעניין בן סימון, ביקשה נציגת המדינה להעביר את ההליך להליך מינהלי. שאר הנאשמים, ביניהם אבנר קופל, ממשיכים לנהל את משפטם ולא הודו בדבר.

לפי כתב האישום המקורי צברו קופל והחברה בבעלותו, רב אור, חובות במיליוני שקלים לרשות המסים. מ־2005 עוקלו כספים שהגיעו להם מהפניקס ובוטל הפטור מניכוי מס במקור שהיה לחברה. כדי לעקוף את הליכי הגבייה פעל קופל במרמה כדי להציגם להפניקס ולאפשר את שחרור הכספים התפוסים אצלה וכי הפניקס, באמצעות שלושת בכיריה, פעלה כביכול עם קופל במרמה כדי למנוע ניכוי מס במקור של מיליוני שקלים, קיבלה במרמה החזרי מס מרשות המסים ועוד. בכתב אישום מתוקן שהוגש נמחק נושא המרמה.

 העמדה בעבודה אקדמית זו שמדובר בהסדר טיעון מקל באופן שערויירתי. התחושה שבגלל שהושת על החברה קנס כבד של 14 מליון שח בכיי הפניקס ניצלו ממאסר בפועל ממושך. היה ניצול של מסך ההתגדות והשתת כובד הענישה הכלכלית על החברה עצמה.

מצגת הסדרי טיעון, עסקת טיעון במשפט הפלילי, עסקאות תביעה הגנה עונשין

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

א' מרקוס אומנות הליטיגציה, הוצאת אוצר המשפט, 2017

אסף פורת "אחריות פלילית בגין רשלנות – קשיים והצעות לפתרון" ספר אדמונד לוי – קובץ מאמרים לכבודו של השופט אדמונד לוי, 529 (אוהד גורדון עורך, 2017).

דורון מנשה התאוריה של דיני הראיות (עורך: גיא סנדר, הוצאת פרלשטיין גינוסר, 2017).