‏390.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 3

הפלה מלאכותית. 4

סיבות להפלה מלאכותית. 4

דרכים לביצוע הפלה מלאכותית. 4

טיפול תרופתי 4

גרידה. 4

תפוצת ההפלות בישראל. 5

הפלות ומוסר. 5

חוקיות ההפלות. 6

ישראל. 6

ביהדות. 7

ארצות הברית. 7

אירלנד. 8

פולין 9

פרק 1- גילוי מומים במהלך ההריון 10

1.1 אופן הפיקוח והמעקב על ההריון 10

1.3 הזכות לאוטונומיה של האישה ההרה למידע אודות בריאות העובר. 12

פרק 2- הפסקת הריון והחוק. 13

2.1 הגדרות. 13

2.3.1 התיקון בחוק ההפלות. 15

2.4 הפלות ורשלנות. 15

פרק 3- השיקולים של הועדה להפסקת הריון 20

היקף מסירת המידע למבקשת הפסקת הריון 21

חברי הועדה להפסקת הריון 23

פרק 4 - התפתחות יחס הרשויות לנושא ההפלות בישראל. 25

4.1 הסכמה מדעת. 25

4.2 זכות לאוטונומיה של האישה ההרה למידע אודות בריאות העובר. 25

4.3 הולדה בעוולה. 26

4.5 מעמדו של האב לפני הועדה והסכמתו מדעת. 28

4.6 שיקולי הוועדה להפסקת הריון 29

פרק 5- השוואה למצב ההפלות בעולם. 30

5.1 מעמד הפסקת הריון בשיטות בעולם. 30

5.2.1 ארצות-הברית. 31

5.2.2 קנדה. 32

5.2.3 אירופה. 32

סיכום ומסקנות. 34

ניתוח אמפירי 35

שיטה  - מתודולוגיה. 35

גישות למחקר האיכותני 35

ניתוח איכותני של  הראיונות. 37

רשימת מקורות. 40

ספרות. 40

מאמרים וכתבי עת. 40

נספח: ראיונות. 43

דוגמת דף שאלות לראיון 44

כל דיון בסוגיות בענייני הפסקת הריון, מעורר מעצם טבעו רגישות יתר. שכן פרוצדורה זו מעוררת רגישות יתר בחברה בשל הפסקת התפתחותו של עובר חי בעל פוטנציאל להתפתח לאדם. זהו תחום מורכב ורב פנים, כך שהתחום המשפטי אינו יכול למצותו. בדיקת התופעה של הפסקת הריון דורשת התייחסות למספר רב של תחומי התנהגות אנושית. מעורבים בה יסודות מתחום הרפואה, הפילוסופיה, פסיכולוגיה, שאלות מוסריות, חברתיות וכלכליות - שאינם משתבצים לתוך המדורים המשפטיים המקובלים ואינם מתמצים על-ידי נקיטת אמות מידה חוקיות בלבד.

התופעה של הפסקת הריון הינה עתיקת יומין ועם זאת מתפשטת והולכת למרות שנאסרה מפורשות בחוקיהן של מדינות רבות. בחלק מהמדינות חל איסור מפורש גם על האישה לבצע ההפלה המלאכותית, בכולן הוא חל על מבצע הפעולה עצמה ,עם זאת, עוברת גישת החוק לנושא שינויים יסודיים במאה הנוכחית, אשר באה לידי ביטוי בדה קרימיניליזציה בהתייחסות לתופעה.

המחוקק, שהיה ער למחלוקת זו, הסדיר את הליך הפסקת ההריון בחוק האמור לשקף הסכמה חברתית. ספק אם מטרה זאת הושגה, שכן, אין בהיבט המשפטי כדי למצות את הבעיה. גם לא בהיבט הרפואי, למעט במקרים בהם העובר מסכן את חיי אמו. החלטה על הפסקת הריון יזומה אמורה לשקף מחד גיסא איזון בין מכלול שיקולים: רפואיים, משפטיים, הלכתיים, פילוסופיים, אתיים, חברתיים וכלכליים. ומאידך גיסא איזון בין האינטרסים של המעורבים בהחלטה.

בדרך כלל בהחלטה על הפסקת הריון מעורבים: האם ההרה, אבי העובר והרופא שהם בעלי כשירות משפטית לקבל החלטות על גורל ההריון, העובר, הנושא בתוצאות ההחלטה אך אינו בעל כשירות משפטית להחליט על גורלו והמדינה באמצעות שני אורגנים שלה: הוועדה להפסקת הריון שהיא הגוף המוסמך לאשר הפסקת ההריון ובית המשפט הנדרש לעתים להתערב בהחלטה.

אבחן את נושא גילוי מומים במהלך ההריון על היבטיו המשפטיים, אבחן את הסדר הפסקת הריון הקבוע בחוק העונשין ועוולת הרשלנות, מהי רשלנות רפואית באופן כללי ואילו תביעות נכללות במסגרת תחום הפסקת הריון והולדה בעוולה וסוגיות אשר שמתעוררות במשפט הישראלי המשפיעות על נושא זה. בפרק השלישי, אבחן את חובת הזהירות והשיקולים של הועדה להפסקת הריון, ההנחיות שמנחות את הועדה כיום והבעייתיות הנובעת מכך. לאחר מכן, אערוך סקירה של הדין הקיים בישראל, שיכלול את פסיקות הנוגעות להפסקת הריון ולבסוף אפרט את השתלשלות הפסיקה והחקיקה דאז וכיום בעולם ובמשפט העברי.

בעבודה ו יהיה ניתוח אמפירי של 5 נשים שעברו הפלה. מציאת נשים כאלו ועוד יותר נשים כאלו שהסכימו להתראיין היתה מלאכה סזיפית אך ראויה ומעניינת.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דייויס, י. "האם הנחיות קליניות יכולות לשמש מכשיר להגנה משפטית?" הערות ביקורת בעקבות חוזר משרד הבריאות בעניין ועדות להפסקת היריון בשלב החיות, רפואה ומשפט, גיליון 39

הלפרין, מ. הפסקת הריון- היבטים משפטיים, מוסריים והלכתיים. רפואה ומשפט 27, עמ' 84-90. 

יגל, ש. "היקף חובת הגילוי במעקב על שמעי בהריון מנק'. מבטו של הסורק" הזכות לחיים ללא מום  

 סהר, א. "הסכמה מדעת- תהיות והרהורים" רפואה ומשפט 33, 48