‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 4

יחסי רופא-מטופל. 4

שפעת החזירים.. 5

הקשר בין שפעת החזירים למהפכה החברתית. 5

אפקט הדומינו 6

חסינות העדר. 6

שאלת המחקר. 8

השערות המחקר. 8

שיטת המחקר. 8

סקירת ספרות. 9

חקיקה רפואית בישראל. 9

חוק זכויות המטופל. 9

חוק ביטוח בריאות ממלכתי - הרפורמה במערכת הבריאות. 12

רשלנות רפואית בחוק. 12

בין רשלנות לטעות. 13

הדוקטרינה של "הסכמה מדעת". 13

הדין המצוי והרצוי- הסכמה מדעת. 16

יחסי רופא-מטופל. 17

הנחיות אתיות. 18

מניעת מידע ממטופל. 19

שיתוף בין רופא למטופל. 21

חובת הרופא המטפל והאוטונומיה של המטופל. 22

אחריות המטפל. 23

האוטונומיה של המטופל. 23

התנגשות בין אוטונומית הפרט לטובת הזולת. 24

מתודולוגיה. 25

דיון בממצאים.. 26

סיכום.. 28

ביבליוגרפיה. 30

נספחים.. 32

ראיונות רופאים.. 32

ראיון 1#. 32

ראיון 2#. 33

ראיון 3#. 34

ראיון 4#. 35

ראיונות עם צרכני שירותי בריאות (בקשר לשפעת החזירים) 37

ראיון 1#. 37

ראיון 2#. 38

ראיון 3#. 39

ראיון 4#. 40

בשנת חוק ביטוח בריאות ממלכתי חוקק, כאשר על פיו כל תושב ישראל מעל גיל 18 חייב לשלם מס בריאות, וכן חייב להיות מבוטח באחת מארבעת קופות החולים הקיימות בישראל. (ברק, א., טל, ת.)

קופות החולים מחויבות, על פי חוק, לספק לאדם את סל הבריאות ושירותים רפואיים קבועים ואחידים לפי החוק.

בישראל קיימות ארבעה קופות חולים:

• קופת חולים כללית: קופת החולים הראשונה שנוסדה בישראל, והינה קופת החולים הגדולה ביותר. הקופה נותנת שירותי בריאות לכ- 60% מתושבי ישראל.
• מכבי שירותי בריאות: קופת החולים השנייה בגודלה, הקופה מונה כ-1,100,000 חברים.
• קופת חולים מאוחדת: קופת החולים השלישית בגודלה. נותנת שירותי בריאות ורפואה לכ-900 אלף תושבי ישראל.
• קופת חולים לאומית: קופת החולים הקטנה ביותר. נותנת שירותי בריאות ורפואה לכ-700 אלף תושבי ישראל.

יחסי רופא-מטופל

יחסי רופא-מטופל מהווים נושא חשוב ביותר ברפואה, ונחוצים למתן טיפול רפואי ברמה גבוהה באבחון ובטיפול במחלות שונות. יחסי רופא-מטופל הינם מיסודות של האתיקה הרפואית במאה ה-21. רוב רובם של בתי-הספר לרפואה והאוניברסיטאות מלמדים סטודנטים לרפואה מההתחלה, עוד בטרם הגיעם לבתי-חולים, לשמור על מערכת יחסים מקצועית עם המטופלים, להימנע מלפגוע בכבודם וכן לכבד את פרטיותם באופן המרבי שניתן. על מטופל לבטוח בכישוריו של הרופא המטפל בו וכן לחוש שיש ביכולתו להתוודות בפניו בנוגע לכל אשר יכול להיות קשור לבריאותו. בניית מערכת יחסים טובה עם המטופל חשובה מאוד עבור הרוב המוחץ של הרופאים. יחד עם זאת, כמה התמחויות רפואיות, כגון פסיכיאטריה ורפואת משפחה, מדגישות את היחסים בין לרופא למטופל יותר מהתמחויות רפואית אחרות, כמו רדיולוגיה  או פתולוגיה . (אפשטיין, ר.מ., קורונס ד.נ., קוויל ט.א.)

איכות היחסים בין רופא למטופלו חשובה לשני הצדדים. ככל שהיחסים במונחי כבוד הדדי, ידע, אמון, ערכים משותפים, נקודות מבט על המחלה והחיים, והזמן שהוקצה, יהיו טובים יותר, כך יהיו כמות ואיכות האינפורמציה על המחלה אשר תועבר בין הרופא לחולה טובים יותר, ועל ידי כך ישתפרו הדיוק באבחון והאינפורמציה של המטופל בנוגע למחלתו. כאשר יחסים אלו אינם טובים, נפגעת יכולתו של הרופא לבצע הערכה מלאה והמטופל עלול יותר לפקפק באבחון ובטיפול המוצע, ולכן לא ליישם בפועל את ההצעה הרפואית. בנסיבות הללו, וגם במקרים בהם יש חילוקי דעות רפואיות אמיתיות, המטופל יכול לפנות לרופא אחר ולנסות לקבל "דעה שנייה", או לחילופין להחליף את הרופא המטפל לצמיתות. (ברק, א., טל, ת.)

אפשר לנתח את יחסי רופא-מטופל מנקודת המבט של הערכים של האתיקה הרפואית, עד כמה המטרות של אי גרימת נזק אכן מושגות, כמו גם אוטונומיה (למטופל יש זכות לבחור או לדחות את הטיפול), עשיית הטוב ביותר למטופל וצדק (חלוקת משאבים הוגנת). ערכים ונושאים אתיים רבים יכולים להתווסף לארבעת אלו. בחברות שונות, בתקופות שונות ובתרבויות שונות ישנה עדיפות לערכים שונים. (בורו, מ. ריטר, ע.)

כמו כן, אפשר לנתח את היחסים והתהליך במונחי כוח וחברה או לחילופין במונחי עסקות כלכליות. במהלך המאה ה-21 מעמד הרופאים עולה יותר ויותר, והשליטה על הגישה לתרופות מרשם הופקדה בידיהם כאמצעי של בריאות הציבור. השליטה הזו מייצגת ריכוז כוח ובה קיימים יתרונות וחסרונות למטופלים ספציפיים בתנאים ספציפיים. (גלזרמן, מ.)

בחלק מהמצבים, לדוגמה במחלקה בבית חולים, יחסי רופא-מטופל מורכבים הרבה יותר, ואנשים רבים נוספים מעורבים כאשר מישהו חולה: קרובי משפחה, שכנים, אחיות, צוות טכני, עובדים סוציאליים ועוד.

(ברק, א., טל, ת.)

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

Webster RG, Bean WJ, Gorman OT, Chambers TM, Kawaoka Y ( "Evolution and ecology of influenza A viruses".Microbiological Reviews 56 (1): 152–79. 

Winkler WG. "Influenza in animals: its possible public health significance". Journal of Wildlife Diseases 6 (4): 239–42; discussion 247–8.

Wells DL, Hopfensperger DJ, Arden NH et al. "Swine influenza virus infections. Transmission from ill pigs to humans at a Wisconsin agricultural fair and subsequent probable person-to-person transmission". JAMA 265 (4): 478–81.

ham HH, Alexander GC, O'Malley AS . "Physician consideration of patients' out-of-pocket costs in making common clinical decisions". Arch. Intern. Med. 167 (7): 663–8.

Van Reeth K. "Avian and swine influenza viruses: our current understanding of the zoonotic risk". Veterinary Research 38 (2): 243–60

אבן, דן. "הקשר של שפעת החזירים למהפכה החברתית", עיתון הארץ.

אפשטיין, ר.מ., קורונס ד.נ., קוויל ט.א. "מניעת מידע ממטופל", ניו-אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין.

בורו, מ. ריטר, ע. "שמירה על בריאות הפרט: היכן עובר הגבול בין חובת הרופא לבין האוטונומיה של המטופל?", מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות.

ברק, א., טל, ת. "שיתוף בין רופא ומטופל".