‏290.00 ₪

ראשי פרקים

*מבוא

*ייחודה של הציונות בארה"ב

*מנהיגות קהילת יהודי ארה"ב

*בין אתניזציה לאמריקניזציה

*הקמת המדינה בצל הציונות האמריקאית ומנהיגותה

*הזהות היהודית

*הקשר בין יהודי ארצות הברית וישראל

*דילמת עליית יהודי ארה"ב לישראל

*סיכום

"ציונות שווה לאמריקניות", הכריז שופט בית המשפט העליון האמריקני לואיס ברנדייס, ממנהיגי הציונות בארצות הברית, וכמוהו הכירו הוגי הדעות היהודים בכך שאמריקה החילונית והקוסמופוליטית הציעה ליהודים סביבה מתאימה באופן יוצא מן הכלל לקידום תביעותיהם וענייניהם האתניים, יחד עם הנפת הנס של חירות אישית ועצמאות לאומית (גיל טרוי, עמ' 186).

ואכן כשהושקמה מדינת ישראל היתה זו התקופה המשגשגת של יהדות אמריקה, הכלכלה האמריקאית אחרי מלחמת העולם השנייה הכפילה ושילשה את עצמה. התעשיות החדשות באלקטרוניקה, החיים האקדמיים והבירוקרטיות הצומחות, גם של הממשלה וגם של העסקים הגדולים סיפקו מקום למכביר לכל מי שהיה בעל נתונים מתאימים. מרחב חדש זה נפתח גם בפני היהודים.

האסכולות השונות של הציונות, הן של הרצל והן של אחד העם יצאו מההנחה שהגולה יכולה ללכת באחת משתי הדרכים: או להיעלם בתוך התרבות המערבית או לממש את השאיפה לחיים רוחניים ותרבותיים מלאים כיהודים. הויכוח בין אחד העם לבין הרצל על עתיד הגולה לא היה נטוש על השאלה האם הגולה היא מצב טוב שיש לשמור עליו כעל ערך בפני עצמו. המחלוקת היתה על הערכת האפשרי, נוכח התנאים שעמם היה רעיון הממלכתיות היהודית להתמודד. הרצל לא היה מוטרד מהתוכן הפנימי של המדינה היהודית, ואילו אחד העם נכסף בעיקר לערכים היהודים, ולא אל אורח החיים הממלכתי של המערב.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

שפיגל, גדעון. "דאגה בלב איש- ישיחנה", קשר מס' 19, מאי 96', תל אביב, הוצ' אונ' ת"א.

רביצקי אביעזר (עורך),  דת ומדינה בהגות היהודית במאה העשרים, ירושלים

רם אורי, (עורך),  החברה הישראלית היבטים ביקורתיים,  תל-אביב 

פלדשטיין,  אריאל, "המדיניות והרעיון: בן-גוריון, הציונים ויהדות ארצות-הברית לאחר קום המדינה", מתוך גשר 143, ע"מ 83-72.