‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 5

סקירת ספרות. 8

האדם בעולם המשחק. 8

קונסטרוקטיביזם (למידה) 13

השורשים ההיסטוריים של הקונסטרוקטיביזם.. 13

התיאוריה הקוגניטיבית התפתחותית של ז'אן פיאז'ה. 16

התיאוריה החברתית-פסיכולוגית של לב ויגוצקי 17

שילוב הגישות. 17

מיקומה של הגישה הקונסטרוקטיביסטית ביחס לתאוריות למידה חליפיות. 18

הלמידה כפעילות הבנייתית (קונסטרוקטיביסטית) 19

הלמידה (הקונסטרוקטיביזם) והמשחק כפעילות תלוית הקשר. 19

מודל המשחק ככלי חינוכי 21

מודל המשחק בשיטת אשכולות. 21

יחודו של המשחק ככלי לפיתוח מודעות. 22

דוגמה: משחק הבלוקוס - אסטרטגיות ומושגים.. 22

הוראה במודל "משחק" מול מודל הוראה ישירה. 23

מודלים להוראה וללמידה. 23

הכיתה כקבוצה חברתית. 23

יישום.. 24

מודל ההוראה של ברונר – מודל משחק. 26

עבודה בקבוצות. 29

מודל ההוראה של אוזובל – מודל הוראה ישירה. 31

יתרונות מודל ההוראה ישירה. 33

השוואה בין המודל של אוזובל למודל של ברונר. 34

שיטת ה- Jigsaw (פאזל) 35

מודל שיטת ה- TGFU.. 36

שיטת ה- STAD.. 38

ביקורת. 41

נקודת מבט חינוכית – יישומית. 45

מתדולוגיה: תיאור צפייה במהלך שיעור כפול שנושאו אלגוריתם.. 50

סיכום.. 53

ביבליוגרפיה. 57

נספחים.. 58

נספח 1. 58

נספח 2. 59

נספח 3. 60

נספח 4. 61

בעולמנו פעולת המשחק הינה נפוצה בקרב בעלי חיים וכן בני אדם, בוגרים וצעירים כאחד.

 מילון אבן שושן מפרש משחק כ"שעשוע, התעסקות בדבר משעשע ומהנה", אך בקרב ילדים – למשחק יש חשיבות גדולה בכל הנוגע להטמעת ערכים חינוכיים. 

פעולת המשחק מתבצעת ברוב המקרים לשם הנאה, שעשוע וכן לימוד. המרכיבים המרכזיים במשחק הינם החוקרים, האתגרים, המטרות הסופיות וכן שיתוף הפעולה ההדדי שמתקיים בין המשתתפים, במידה והם ישנם. רוב המשחקים הקיים דורשים כוח פיזי, שכלי או מנטאלי. למשחקים רבים ישנם יתרונות מעבר להנאה, למשל למידה, חשיבה, שיפור המוטוריקה והקואורדינציה, כן שיפור הכושר הגופני ויצירת אינטרקציה חברתית.

המשחק בקרב בני האדם היה קיים עוד בתקופה הפרה-היסטורית, ומאז ומתמיד הייתה קיימת הפרדה בין עבודה למשחק, אשר מוצע ברוב הפעמים כפיצוי או כתגמול כזה או אחר. בנוסף, נהוג להפריד את המשחקים גם מאומנות, תחום אשר נוגע בביטוי רעיונות, אמונות ודעות למיניהם.

במשחקי ילדים, לכל משתתף (ילד) אשר משחק ישנה סיבה לבצע את תפקידו בצורה הטובה ביותר. השילוב של ילדים במגוון תפקידים אשר מבצעים את תפקידיהם באופן הטוב ביותר, מוביל לידי מנגנון אשר מביא את הילדים לסיפוק, ובאופן עקיף מפתח בהם כישורים חברתיים, שכליים ומוטוריים.  

פעוטות מתרגלים במהלך משחק דינמיקה, שיווי משקל, קונספציה של עומק ודמות. יחד עם זאת, מפתח המשחק את הקראטיביות, מפעיל את הדמיון, מהווה יסוד להצבת גבולות ולימוד של חוקים, עוזר בבניית הקשבה, מעורר אתגר ומביא להישגים. 
לדוגמא, משחקי מכוניות, רכבות ובעלי גלגלים אחרים , יכולים לא רק לתרום לתהליך התנועתי – אולם גם ללמד אותו את חוקי הפיזיקה הבסיסית, שהרי הסעתם, גרירתם או משיכתם מצריכה מהילד הפעלת כוח מסוים בכיוון מסוים ובלחץ כלשהו.

המוטוריקה העדינה והקונספציה של עומק ודמות מתפתחות על ידי משחק של קוביות – אבל גם מניחות בסיס לחוקיות (אם תשים את הקובייה הזאת על השניה ומעליה את השלישית – תקבל מגדל!), נותן מתינות (פעולה מהירה מדי יכולה לגרום למגדל ליפול), וכמובן - תלות בדמיון, שהוא התבלין שיהפוך את תל הקוביות לארמון מלכותי קסום או לטירת מצד.
עגלה של בובה או מיטה לבובה, הנותנת לילדים לשחק ב'להיות מבוגרים', נותנת להם, תוך כדי המשחק, ערכים כמו הישקלות באחרים וסולידאריות. 

הדבר שיכול לתת לתינוקות חוקי זהירות בדרכים הוא שישחקו במכוניות צעצוע.
משחק בתיאטרון בובות וחילופי תפקידים למשל, מגרים את הדמיון והקראטיביות, ומלמדים את הילד להציג סיפור בצורה עקבית ומאורגנת.  

פעמים רבות במהלך במשחקי ילדים, עולה הצורך בקבלת החלטות מצידם. לפעמים צריך לבחור נציג מסוים שימלא תפקיד רצוי, למשל, שבוי מדומה במשחק המחניים. פעמים אחרות יש לבחור את זה אשר ימלא תפקידים רצויים פחות, כמו למשל החמור במשחק חמור חדש. קביעת התור, סדר המשחקים הוא גם כן החלטה שצריך לקבל, ולפעמים אף מכתיבה את מהלכו של המשחק עד סופו. עצם כך שילדים "מתאמנים" בלקבל החלטות מגיל כה צעיר משפיעה על עתידם באופן משמעותי, שכן, כמה הם יהיו עצמאיים כבוגרים, האם יהיו בני אדם החלטיים ועד כמה הם יסתדרו בכוחות עצמם בעולם אשר מצפה להם.  

זאת ועוד, אפשר להשתמש בצעצועים על מנת להקנות ערכים של שיתוף פעולה. לדוגמא, לתת לשני ילדים להרכיב מגדל יחדיו, לכוון יחד בימבה, או להעביר יחדיו מכונית מצד אחד של החדר לצד שני – תוך חוויה של חלוקת תפקידים שווים או במילוי תפקידים שונים ו'חילופי תפקידים' בכל זמן.  

עוד שימוש למשחק בקרב ילדים, הוא טיפול במשחק כטיפול פסיכולוגי: במהלך משחק בין המטפל לבין הילד המטופל, האחרון יכול להביע את עצמו, וכך מתאפשרת חשיפה רגשית וכמו כן תקשורת אשר מאפשרים התערבות טיפולית במידת הצורך. הסברה היא, כי במהלך הטיפול במשחק, מתקיים מרחב טיפולי הנחשב מוגן ובטוח, ובדרך זו ההבעה הרגשית של הילד מתאפשרת דרך המשחק. בטיפול הזה נעשה שימוש בתהליך הבין-אישי אשר מתרחש בין המטפל למטופל (הילד) במהלך המשחק, על מנת לעזור לילד לפתור את בעיותיו ולהגיע לצמיחה אישית וכן התפתחות מיטבית.

לסיום, המשחק איננו רק פעילות כיפית, או כזו שמעבירה את הזמן – משחק הוא דרכו של הילד לספוג ולקלוט את העולם ואת חוקיו. בשביל ההורה – המשחק הוא הזדמנות להקנות לילד את הערכים עליהם הוא רוצה שיגדל, על פיהם יתנהג כמבוגר אחראי בעולם, ולבסוף – בהתאם להם יחנך את ילדיו. 

עבודה זו תציג את דעותיהם של ההוגים המפורסמים ביותר בתחום הפסיכולוגיה החינוכית, כמו גם מספר מודלים של משחק בהקשרים של חינוך ופיתוח כישוריהם של פעוטות וילדים, יישומם בפועל, כמו גם על ידי בעבודתי כגננת וכן מסקנותיי מעבודה זו.