‏290.00 ₪

 שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי , בחירת מועמדי המפלגות – בישראל והעולם?

תוכן עניינים

שאלת המחקר. 

מבוא. 

פריימריז. 

סוגי בחירות מקדימות. 

בישראל. 

בחירות בגוף נבחר. 

בחירות מקדימות בקרב כלל מתפקדי המפלגה. 

הדחת חבר כנסת מכהן 

היסטוריה של סעיפי ההדחה בחוק יסוד הכנסת. 

מקרים ספיציפים שבהם הודחו חכי"ם או הוסרה החסינות של חברי כנסת מכהנים

הדחת חבר הכנסת שמואל פלאטו שרון 

פרשת הדחת חבר הכנסת שמואל רכטמן שהורשע בקבלת שוחד. 

הבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית. 

בישראל. 

אחוז החסימה במדינות שונות. 

אחוז החסימה ישראל. 

דמוקרטיזציה של הליכי בחירת מועמדים.

הבחירות המקדימות בארצות-הברית. 

גרמניה. 

אופן קביעת המועמדים במפלגות הגדולות. 

בריטניה. 

אוסטרליה. 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

בחירת המועמדים במפלגות בישראל היא עקב אכילס של הפוליטיקה הישראלית. השיטות הקיימות לבחירת המועמדים והבעיות הנוגעות להן פוגעות בתפקוד המערכת הפוליטית ובדימויה הציבורי. מִפקד החברים הבעייתי של מפלגת העבודה והלחצים מטעם חברי מרכז הליכוד הם שתי דוגמות לכך. באור זאת יש לשקול ברצינות בחינה ואימוץ של שני פתרונות, כל אחד כשלעצמו, ובמיוחד רצוי לשקול ברצינות אימוץ משולב של שניהם. הפתרון הראשון המוצע כאן הוא פנים-מפלגתי ולכן צפוי שיהיה קל יותר לקדמו, עם זאת הוא יאומץ רק במפלגות שיהיו מעוניינות בכך. הפתרון השני הוא בין-מפלגתי, ולפיכך הוא ישפיע על כלל המפלגות, אך יישומו יהיה מסובך יותר משום שהוא דורש שינוי בשיטת הבחירות לכנסת.

ההתפתחות בבחירת המועמדים בישראל מאז קום המדינה ועד לפני פחות מעשור הייתה ברוב המקרים במגמה להרחיב את הגוף הבוחר, מוועדות מינויים למוסדות מפלגתיים נבחרים, ובחלק מן המקרים אף לכלל חברי המפלגה. מגמה זו מבורכת, אם היא אכן מחזקת את הקשר בין הבוחר לנבחר – ואולם קשר זה אינו קיים בשיטת הבחירות הארצית בישראל. שכן מגמת הדמוקרטיזציה הפנים-מפלגתית בישראל אינה מחזקת בהכרח את הקשר בין הבוחר לנבחר אלא הובילה לתופעות לוואי שליליות רבות. יש לתקן את המצב הקיים, בלי לוותר על הרצון להגביר את שיתוף האזרחים בפוליטיקה, לחזק את המפלגות ולשפר את תדמיתה של הפוליטיקה הישראלית בעיני הציבור הרחב.

הפתרון הראשון הוא פנים-מפלגתי. נקדים ונציין כי אין מקום לכפות הסדרים פנים-מפלגתיים על ידי חקיקה, אם כי אפשר לאמץ חקיקה אשר תתגמל מפלגות אשר יאמצו שיטה לפי קווי המתאר המוצעים להלן. התגמול יכול להיות כספי – תקציב מיוחד למפלגה אשר תאמץ שיטה לבחירת מועמדים בהתאם למודל המוצע כדי לממן את ניהולו לפי קווי המתאר המוצעים. הרעיון הוא לשלב גופים בוחרים אחדים בבחירת מועמדי המפלגה, ולא רק גוף בוחר אחד. שיטה כזו נהוגה בבריטניה. שימוש בגוף יחיד מחייב הכרעה – האם לשמר את לכידותה של המפלגה (ואם כן הגוף הבוחר חייב להיות מורכב מראשי המפלגה) או שמא לאפשר השתתפות רחבה (ואם כך הגוף הבוחר אינו נתון לשליטתם של ראשי המפלגה)? ואילושילוב של גופים בוחרים אחדים מאפשר ליהנות מהיתרונות של שני העולמות ולמזער את התופעות השליליות.
אנו מציעים לאמץ שיטה תלת-שלבית לבחירת מועמדים אשר תשלב שלושה גופים בוחרים:

• בשלב הראשון ועדת סינון בהרכב מצומצם תמנה מספר מוגבל של מועמדים ל'רשימה קצרה'. מספר המועמדים יהיה לפחות כפול ממספר המושבים של המפלגה בכנסת.
• בשלב השני מוסד מפלגתי נבחר יוסיף או יגרע מועמדים בהליך מיוחד (הצבעת רוב מוחלט למשל) ויאשר או ידחה את מועמדותם המתחדשת של חברי כנסת מכהנים.
• לבסוף, קולותיהם של חברי המפלגה יכריעו מי מהמועמדים ייבחר, על פי דירוגם.
  בתהליך רב-שלבי זה ייעשה שימוש במינוי (בשלב הראשון) ובשיטות הצבעה (בשלבים השני והשלישי). המפלגות יוכלו לשלב, אם ירצו, שריונים ומחוזות בחירה, ומומלץ כי הן יעמידו תנאי מועמדות סבירים אך לא קלים מדי (לפחות שלוש שנות חברות במפלגה למעט מקרים יוצאי דופן).

יתרונותיה של השיטה:

• תמהיל זה של גופים בוחרים צפוי לספק מערכת של איזונים ובלמים אשר תמנע ריכוז יתר של עצמה בגוף בוחר אחד. לפיכך הוא צפוי למנוע ביטוי של הפתולוגיות האופייניות לשיטות אשר בהן גוף בוחר אחד אחראי לבדו על הליך בחירת המועמדים: בוועדה מסדרת – שליטה אוליגרכית; במרכז – לחצים אינטרסנטיים; בקרב חברי מפלגה – לחצים לפופוליזם.
• יצירת מאזן אופטימלי של איזונים ובלמים אשר ייצרו תמריצים להתנהגות סבירה מצד המועמדים והנבחרים (בשל רצונם להיבחר מחדש). בשיטה זו יהא מוראם של גופים בעלי תפיסות ואינטרסים שונים על כל מועמד מכהן שיחפוץ להמשיך בקריירה הפוליטית שלו.
• המפלגה תשתף גופים רחבים בבחירה, כולל החברים, מבלי שתאבד כליל את יכולתה לשלוט באיכות המועמדים, בהתאמתם לדרכה האידאולוגית ובייצוגיות הרשימה.
• השיטה המוצעת מקנה לחברים הפעילים תפקיד מיוחד, שכן היא מזכה אותם בתמריצים סלקטיביים אשר ישמרו על בידול בינם לבין הציבור הרחב של החברים הפעילים פחות.
• השיטה מבטיחה מידה מסוימת של תחרותיות, משום שהמועמדים נתבעים לעמוד למשפט לפני שלושה גופים בוחרים; ובמיוחד לפני מוסד המפלגה, שכן הוא מאשר או דוחה את המשך כהונתם של חברי הכנסת.

ההתמודדות בבחירות היא בין רשימות מועמדים. מאז נחקק חוק המפלגות בשנת ‎1992 רק מפלגה הרשומה כחוק אצל רשם המפלגות, או כמה מפלגות רשומות שהחליטו להתמודד ברשימה אחת, רשאיות להגיש רשימת מועמדים (למשל, בבחירות לכנסת החמש עשרה התמודדה הרשימה "ישראל אחת", שהייתה מורכבת משלוש מפלגות: מפלגת העבודה, גשר ומימד). באופן לא פורמלי יכולה מפלגה לצרף לרשימתה אישים או גופים שאינם חברים בה, ואינם רשומים בעצמם כמפלגה (למשל, בבחירות לכנסת החמש עשרה התמודדו במסגרת הרשימה הערבית המאוחדת המפלגה הדמוקרטית הערבית - מפלגה רשומה - ואישים מהתנועה האסלאמית, שאיננה רשומה כמפלגה).

אזרח הרוצה להיבחר לכנסת - עליו להצטרף למפלגה ולהיכלל ברשימת המועמדים שלה. הוא גם יכול ליזום הקמת מפלגה שתציג רשימה כזו. רוב המפלגות מרכיבות את רשימותיהן בתהליך של בחירות פנימיות בשיטה כזאת או אחרת. מפלגה שלא היה לה ייצוג בכנסת הקודמת, ואשר רוצה להציג רשימת מועמדים חייבת להציג בפני ועדת הבחירות המרכזית חתימות של כמה אלפי בעלי זכות בחירה שהביעו תמיכה ברשימה, ולהפקיד ערבות כספית שמוחזרת רק אם נבחר לפחות נציג אחד מהרשימה. ברשימת מועמדים יכולים להיות רק בעלי זכות בחירה שמלאו להם 21 שנים, שאין להם אזרחות זרה בנוסף לאזרחות הישראלית, שאינם נושאים בתפקיד ממלכתי אחר ושאין להם עבר פלילי קרוב (בדרך כלל הכוונה להרשעה בעברות שיש עמן קלון בשבע השנים שקדמו לבחירות). ועדת הבחירות המרכזית, שמנהלת את הבחירות, רשאית לפסול רשימה או מועמד ברשימה שמציגים מצע גזעני, או שוללים את אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. מועמד או רשימה שנפסלו רשאים לערער לבית המשפט העליון על ההחלטה, והוא הפוסק האחרון בעניינם. 

פריימריז

בחירות מקדימות (או בלעז: פריימריז, מאנגלית: Primary election - בחירות מקדימות) מתקיימות לפני בחירות כלליות לבית הנבחרים או לראשות המדינה (נשיאות או ראשות ממשלה), בתוך המפלגות השונות ועל פי תקנון התנועה.

קיימים הבדלים בין השיטות השונות לעריכת בחירות מקדימות. יש להבדיל ביניהם על פי גודל הגוף הבוחר:

1. אדם אחד ראש המפלגה מנהיג פוליטי או אדם בעל סמכות עליונה, בוחר את רשימת המועמדים או את המועמד.
2. ועדה מסדרת גוף המחליט על המועמדים או מועמד בו משתתפים רק ראשי המפלגה אחדים מבכירי המפלגה או מועצת החכמים גוף דתי עליון.
3. חברי מפלגה מרכז מפלגה גוף מפלגתי בו חברים רק נציגי המפלגה חברי מרכז המונה בין עשרות לכמה אלפי נציגים הבוחרים בבחירות גלויות או סמויות את המועמדים או המועמד.
4. פריימריז primaries במסגרת הבחירות המקדימות בוחרים חברי המפלגה כולם או חלקם את מועמדי המפלגה לבחירות.
5. פריימריז פתוחים במסגרת שיטה זו יכול כל אזרח להשתתף בבחירות פנימיות של אחת המפלגות, גם אם איננו חבר במפלגה.

בראשית ימי המדינה, נהגו מרבית המפלגות לבחור את מועמדיהן לכנסת בגוף מצומצם ועדה מסדרת שכלל רק אחדים מבכירי המפלגה. בהמשך, החלו חלק מהמפלגות, בעיקר המפלגות הגדולות, לעבור לבחירות מקדימות רחבות יותר. למרות זאת, גם כיום חלק מהמפלגות אינן מקיימות בחירות מקדימות, ופועלות לקביעת רשימתן בשיטה הדומה לזו של הוועדה המסדרת. דוגמאות לכך ניתן למצוא ב"מועצת חכמי התורה" של מפלגת ש"ס ו"מועצת גדולי התורה" של יהדות התורה.

נהוג להבדיל בין שלושה סוגים של בחירות מקדימות המתקיימות במפלגות בישראל: סוג אחד, הנפוץ יותר, הוא בחירות בגוף הנבחר של המפלגה המונה בין כמה עשרות ועד אלפי חברים הגוף הבוחר מכונה ועידה, מרכז או מועצה. הסוג השני הוא בחירות שבהן משתתפים כל החברים שהתפקדו למפלגה. הסוג השלישי הוא "פריימריז פתוחים", בהם כל אזרח יכול לתת את קולו לבחירת רשימת המועמדים של מפלגה אחת לכנסת גם אם אינו מתפקד, אך שיטה זו אינה נהוגה כיום בישראל באף מפלגה.

מצגת חוק המפלגות, מימון מפלגות

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

איל ארד, משה גאון וארז יעקובי, ניהול קמפיין פוליטי- קילר אינסטינקט, הוצאת הקריה האקדמית אונו, ספרי חמד (2018)

גדעון רהט עורך. "בחירת מועמדים בישראל: המצוי והרצוי", המכון לחקר החברה והכלכלה

בנבנשתי א' וגינוסר-נוי מ', "הבחירות המקדימות במפלגות לקראת הבחירות לכנסת והשפעתן על הדמוקרטיה בישראל", משפט וממשל ז

 Kenig, Ofer, William Cross, Scott Prusyers and Gideon Rahat, "Party Primaries: Towards a Definition and Typology", Representation