עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מצגת חוק המפלגות, מימון מפלגות, משפט משווה, דיני חוקה, פוליטיקה, חילופי שלטון (עבודה אקדמית מס. 4469)

‏99.00 ₪

עבודה אקדמית מספר 4469

 
מצגת חוק המפלגות, מימון מפלגות, משפט משווה, דיני חוקה, פוליטיקה, חילופי שלטון

מצגת פאוורפוינט מרהיבה, המציגה תוכן העבודה בצורת רפרט. כוללץת גרפיקה, צלילים ואפקטים להנגשת המידע. מכילה כ-20 שקפים לרפרנט.

מימון פעילותה הסדירה של מפלגות מקופת הציבור היא תופעה חדשה יחסית בפוליטיקה העולמית. עד למחצית השניה של המאה ה-20 נחשבו מפלגות להתאגדויות וולונטריות האמורות להתקיים ממקורותיהן העצמיים, קרי גיוס כספים מתשלומי דמי חבר, תרומות מאוהדים ומפעלים כלכליים המצויים בבעלות המפלגה או בשליטתה. מרבית המפלגות ביישוב הארץ-ישראלי ולאחריו במדינת ישראל עוצבו על-פי התפיסה של "מפלגה רב-תפקודית", דהיינו מפלגה שאינה מציעה רק דרך אידיאולוגית מסוימת והבטחות עמומות לתמיכה במדיניות זו או אחרת, אלא גם מערך שלם של הספקת שירותים ומבגרת חברתית לחברים תומכים.

דפוס זה שהיה מקובל גם באירופה הלך והתפוגג במהירות לאחר מלחמת העולם השניה. חוסר יכולת לגייס את הסכומים הנדרשים באמצעות מקורות המימון המסורתיים עקב ירידת מספר חברי המפלגות בכל העולם המערבי (ומכאן גם ירידה בהכנסות מדמי חבר), עליית ההוצאות הכרוכות במימון מערכות בחירות בעקבות כניסת התקשורת האלקטרונית, תגובה ציבורית קשה לתופעות של שחיתות פוליטית, לרבות הפניית כספים ממלכתיים לצרכים מפלגתיים או התניית קבלת עבודות ציבוריות בתרומות מסיביות מגופים כלכליים לקרנות מפלגתיות (kickbacks) - כל אלה הובילו לקשיים כספיים ניכרים ולחוסר יכולת של המפלגות לקיים תפקידים שקיימו בעבר. הקשר החזק בין מימון נאות להצלחה אלקטורלית, היווה תמריץ ניגר לקבל מימון מכל מקור, לרבות ממקורות מפוקפקים. חשיפה פומבית של שערוריות מימון במדינות רבות (ארה"ב, בריטניה, גרמניה, איטליה, שבדיה), הרחיקה חברים ותורמים פוטנציאליים ממעורבות פוליטית. 

בישראל היו נסיונות רבים לעקוף את החוק כך למשל בעקבות חוק הבחירה הישירה נוצר נתיב עוקף להוצאת כספים לתעמולת בחירות מעבר למותר בחוק. כשבוע לפני הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה התגייס המיליונר יוסף גוטניק מחב"ד למען בחירת בנימין נתניהו לראשות הממשלה והוציא כספים רבים לתעמולה תחת הסיסמה "נתניהו טוב ליהודים". בעבר  כתב היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, חוות דעת משפטית לפיה המצב החוקי הנוכחי מעורר "קושי פרשני" והציע לתקן את החוק בנושא. רובינשטיין החליט שלא להעמיד לדין את נתניהו, בין היתר משום שלא היו ראיות מספיקות ובהתחשב בנסיבות העובדתיות והמשפטיות. לקראת הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה גויסו כספים רבים מעבר למותר על פי חוק מימון מפלגות למען בחירתו של אהוד ברק לראשות הממשלה, בין השאר תוך ניצול אותו קושי פרשני בחוק לגבי הבחירות הישירות. ברק נחקר באזהרה, בחשד להפרת חוק מימון בחירות בפרשת העמותות כמו גם ח"כ יצחק הרצוג, והיועץ הפוליטי טל זילברשטיין. בשנת 2003 החליט היועץ המשפטי, אליקים רובינשטיין, לסגור את התיק מחוסר ראיות.


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏99.00 ₪

מחיקה ובלעדיות/מצגת