‏290.00 ₪

שאלת המחקר: 

כיצד בא לידי ביטוי ישום רפורמות בשירותי בריאות הנפש?

תוכן עניינים 

תקציר. 3

פרק המבוא. 7

מטרה. 7

תאור הנושא. 7

הנמקת חשיבות המחקר. 7

הצגת חשיבות המחקר לחוקרים. 7

דרכי עבודה: 8

תקופה: מתחילת שנות התשעים ועד ימינו אנו. 8

מקום: מדינת ישראל. 8

היקף: העבודה תתפרס על פני מעל 40 עמודים ותכיל סקירה מקיפה של יישום הרפורמה. 8

מבנה העבודה - 8

פרק הקונטקסט. 9

הצגת הרקע וההקשר של המחקר  9

עיקרי תוכנית הרפורמה ברפואת הנפש והקשיים ביישומה  9

מיקום העבודה במרחב הזמן 9

מיקום העבודה במרחב המקום וההקשרים הגיאוגרפים  10

ההקשרים החברתיים  11

ההקשרים הכלכליים וההקשרים הפוליטיים  11

ההקשרים הערכיים והיסטוריים; 13

הצגת נושא המחקר  14

פרק רקע תיאורטי 15

רמת המאקרו - נכות והשלכותיה. 15

מדיניות ציבורית וחוק ביטוח בריאות ממלכתי 16

קורות ההתפתחויות שהפחיתו את השוויון ביישום 'חוק ביטוח בריאות ממלכתי - התשנ"ה' 16

שוויון וחוק ביטוח בריאות ממלכתי 18

הפיכת בתי חולים ממשלתיים לתאגידים  19

מאפיינים של בתי חולים ממשלתיים כלליים  19

סדר האירועים של כשלון התאגוד  21

התפתחות התאגוד המזדחל של בתי החולים הממשלתיים הכלליים  23

הסיבות הספציפיות שהביאו לידי כישלון הרפורמה  24

ביקורת על הרפורמה. 26

רפואת הנפש בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994  27

חוסר תקצוב כרוני לבריאות הנפש   27

אשפוז חולי נפש   27

שירותים אמבולטוריים  29

התדיינויות משפטיות  29

פרק המתודולוגיה והמתודות. 31

שיטה  - מתודולוגיה.. 31

גישות למחקר האיכותני 31

אוכלוסיית המחקר והמדגם. 32

שיטת המחקר. 32

כלי המחקר. 32

ההליך. 32

פרק הצגה וניתוח הנתונים. 33

רפואת הנפש בישראל – נתונים ומגמות. 33

מחלות נפש נמנות עם הגורמים הבולטים לחולי ולמוגבלות בעולם כולו, וגם בישראל. השכיחות הכללית של תחלואת נפש במדינות המפותחות (ובישראל) היא כ-25%, כלומר אחד מארבעה יזדקק במהלך חייו לטיפול קליני נפשי. 33

בשירותי בריאות הנפש נכללים אלה:  33

אשפוז פסיכיאטרי 33

שיקום פסיכיאטרי בקהילה  34

תקציב שירותי בריאות הנפש כמשקף מדיניות ציבורית  35

חולשה של משרד הבריאות כמיניסטריון 37

תכנון מלמעלה למטה ותהליך יישום  39

רופאים בעמדות ניהול בכירות  39

תפקידו המרכזי של משרד האוצר  40

פרק דיון ומסקנות. 42

מסקנות. 42

פרק הסיכום. 44

סדר האירועים שהובילו לכישלון: הרפורמה המתוכננת בביטוח בריאות הנפש   44

הסיבות הספציפיות שהביאו לידי כישלון הרפורמה  45

מקורות בענין הרפורמות בבריאות הנפש   47

מקורות בקשר למדיניות ציבורית  52

תוכנית הרפורמה ברפואת הנפש מיושמת מתוך היגיון רפואי הנשען על חוות דעתם הרפואית של גורמים מקצועיים רבים בארץ ובעולם: הפרדת הטיפול בתחלואת הנפש מהרפואה הכללית נוגדת את התפיסה ההוליסטית של בריאות האדם, שלפיה מחלות גוף ונפש משולבות בצורות שונות, ועל כן אין מקום להפרדה ביניהן בכל הקשור לידע, לטיפול הראשוני, להכוונה, למעקב ולאשפוז. נוסף על כך יש בעניין זה שיקול חברתי – העברת נכי הנפש מבתי-החולים אל הקהילה ושילובם בה. לשם כך משרד הבריאות מיישם בימים אלה רפורמה מבנית שעיקרה צמצום האשפוז בבתי-חולים פסיכיאטריים והעתקת הטיפול בחולים לקהילה ולבתי-החולים הכלליים. כדי להביא להצלחתו של מהלך זה יש לשלב את הרפורמה המבנית ברפורמה הביטוחית, שמטרתה להסדיר את אחריותן של קופות-החולים לרפואת הנפש. לרפורמה הביטוחית היגיון משפטי וכלכלי, כמפורט להלן:

היגיון משפטי – מעמדה של רפואת הנפש בחוק הוא מעורפל. יש להסדיר את האחריות   לרפואת הנפש ולתקצובה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

היגיון כלכלי – יש לנצל את התשתיות הפיזיות והאנושיות של קופות-החולים במקום לנהל מערך ממשלתי נפרד לטיפול בחולי הנפש. נוסף על כך, צפוי כי התחרות שתיצור הרפורמה הביטוחית בין ספקי השירות (קופות-החולים) תביא להתייעלות בניהול המשאבים בתחום זה  ובחלוקתם.

למרות כל האמור לעיל, בדבר חיוניותה של העברת רפואת הנפש לאחריות קופות-החולים, עלול יישום הרפורמה הביטוחית להתעכב  בשנה, שכן משרד האוצר ומשרד הבריאות טרם הסכימו על התקציב שיוקצה לטובת נושא זה. גורמים מקצועיים, ובהם הסתדרות הפסיכולוגים ואיגוד העובדים הסוציאליים, טוענים כי כדי להעביר את רפואת הנפש לאחריות קופות-החולים, משרד האוצר ומשרד הבריאות מקדימים את סגירת המרפאות בקהילה ועושים זאת בטרם נפתחו מרפאות לבריאות הנפש של קופות-החולים ובלי להיוועץ בהן. גורמים אלה מוחים על חוסר השקיפות בהתנהלות הממשלה בנושא זה ומתריעים מפני פגיעה חמורה הן בציבור המטופלים הן בפרנסתם ובעתידם המקצועי של העובדים. נוסף על כך, משירותי בריאות כללית נמסר כי הקופה שרויה באי-ודאות בכל הקשור למהלכי הממשלה בנושא, ולכן לא החלה לנקוט צעדים אופרטיביים לקבלת האחריות הביטוחית.  

 נוסף על הביקורת בדבר התנהלות הממשלה בכל הקשור ליישום הרפורמה הביטוחית, גורמים מקצועיים מעלים ביקורת על אופן הקצאת המשאבים בידי שירותי בריאות הנפש לשם ביצוע הרפורמה המבנית. ביקורת זו קשורה באופן ישיר לקשיים שתוארו לעיל ביישום הרפורמה הביטוחית, כמפורט להלן:

למרות סגירת מיטות האשפוז בבתי-החולים הפסיכיאטריים, בטווח הארוך עדיין יוקצו רוב המשאבים לבתי-החולים הפסיכיאטריים, ואלה ימשיכו לטפל בחולים אקוטיים, שצפוי כי מספרם יגדל עם הגידול באוכלוסייה. מגמה זו לא תאפשר את המשך הסטת המשאבים התקציביים אל הטיפול בקהילה, ותחייב תוספת משאבים. תוספת משאבים לקהילה גם היא אינה מבטיחה את הטיפול הדרוש לחולי הנפש, שכן בתחום זה פותחו שירותי שיקום בלבד,  ואילו הטיפול האמבולטורי אינו נותן מענה לצרכים הטיפוליים. 

פיתוח השירותים האמבולטוריים תלוי בהצלחת הרפורמה הביטוחית, וכאמור, זו נתונה בקשיים. ללא פיתוח השירותים האמבולטוריים לא יהיה אפשר לטפל בנכי הנפש בקהילה באופן המניח את הדעת, והם ייאלצו לחזור לבתי-החולים. אלה יתקשו לקלוט אותם בשל סגירת מיטות האשפוז, ותהליך זה יביא, למעשה, לכישלון תוכנית הרפורמה. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אליצור אבנר, פרופ', לרנר יעקב, ד"ר, ושני מרדכי, פרופ', הרפורמות בבריאות הנפש בישראל, מתוך מסמך בהכנה, "מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל", .

בלשה שגיא, רפרנט בריאות באגף התקציבים, משרד האוצר, שיחת טלפון,.

הוועדה לתכנון פריסת שירותים אשפוזיים ואמבולטוריים בבריאות הנפש, המלצות.