‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הזכות לפרטיות של העובד במקום העבודה?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

עידן הטכנולוגיה במקום העבודה

מאמריו של המלומד ג'ק בלקין

מאמרו של בלקין מהארוורד 2020

מאמרו של בלקין ייל 2019

החידושים הטכנולוגיים וההתנגשות בין האינטרסים של העובד והמעביד

האינטרסים של המעסיק:

האינטרסים של העובד:

הצדקות של המעסיק לעומת העובד

המעסיק – טיעון משפטי

העובד – טיעון משפטי

חידושים באמצעי מעקב שנת 2021

מעקב GPS אחרי רכב העובד, מצלמות במקום העבודה, ניטור ווטסאפ, בדיקת נוכחות, איתורן

2017 הנחיה - הרשות להגנת הפרטיות

תקנות הגנת הפרטיות (מאגרי מידע) - 2017

פסיקה בענין פגיעה בפרטיות עובד הגולש באינטרנט מהעבודה

פסיקת בית הדין לעבודה בתל-אביב פרשת טלי איסקוב ענבר

פסיקת בית הדין לעבודה בנצרת בפרשת אפיקי מים

הסכם קיבוצי של ההסתדרות וארגוני המעסיקים הפוגע בפרטיות העובד

ביקורת אודות ההסכם הקיבוצי:

פרשת איסקוב: עמדת היועץ המשפטי לממשלה

פסק הדין בערעור על פסקי הדין בפרשות איסקוב ואפיקי מים

משפט משווה

ארצות הברית

משפט בריטי

אירופה וה- EU

2018 : תקנות הפרטיות האירופיות GDPR

2017 פסק דין בית המשפט האירופי לזכויות אדם Bărbulescu v Romania

מדינות נוספות

סיכום

ביבליוגרפיה

הדגש בעבודה זו הוא על הזכות לפרטיות במקום העבודה. אשאל האם השימוש של העובד באמצעים המועמדים לשימושו ע"י המעביד כדוגמת אימייל  ו/או מחשב לגלישה באינטרנט וכו' חוסים תחת הזכות לפרטיות או שמא שימוש בקניינו של המעביד אינו חוסה תחת זכות זו?

אם פעם היה על מעסיק לחטט בפחי האשפה על מנת לאתר "מכתבים סודיים" של עובדיו, הרי שבעידן הטכנולוגי האפשרות הזו נעשתה פשוטה ביותר עד כדי כך שהוא יכול לעיין בדוא"ל של עובדיו מהמחשב האישי שלו מבלי לקום מכיסאו ולחשוש שיתפסו אותו מחפש בפחי האשפה של עובדיו. אפשרויות אלו הולידו שאלות מורכבות בדבר זכותו של העובד לפרטיות למול זכותו של מעסיק לפקח על עובדיו - האם רשאי המעסיק לקרוא הודעות דואר אלקטרוני של עובדיו? האם רשאי עובד לבצע שימוש פרטי בתא הדואר האלקטרוני שהועמד לרשותו במקום העבודה? איזה שימוש רשאי המעסיק לעשות, אם בכלל בהודעות הדואר האלקטרוני של העובד ? ככל שהשימוש בדואר האלקטרוני הופך מרכזי יותר במקומות העבודה, כך תופסות שאלות אלו ואחרות מקום גדול יותר, ומעסיקות מן הסתם מעסיקים ועובדים רבים. הזכות לפרטיות, שהיא זכות יסוד במשפט הישראלי, טרם זכתה בפיתוח השיפוטי שהיא ראויה לו.  ישנה עמימות מובנית של הזכות לפרטיות, בגלל היותה תלוית חברה ותלוית טכנולוגיה. הדרך הטובה ביותר להבין את הזכות לפרטיות היא כזכות מורכבת שפועלת באופן שונה במעגלים חברתיים,תרבותיים וכלכליים שונים, כאשר תוכנו של כל מעגל מעוצב לפי ההקשר החברתי ונתון ביחס דיאלקטי עם הסביבה הטכנולוגית המתאימה. לכל המעגלים הנ``ל ציר משותף של שליטה של האדם ביחידה האוטונומי שלו.

לאחרונה פירסם מיכאל בירנהק מאמר בשם "מעקב בעבודה: טיילור, בנת'האם והזכות לפרטיות" השופך אור על הסוגיה. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו עיגן את שתי הזכויות האלה במפורש, כדלקמן:

שמירה על הקניין:  

"אין פוגעים בקניינו של אדם" (סעיף 3 לחוק).

פרטיות וצנעת הפרט: 

"א. כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.

ב. אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.

ג. אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.

ד. אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשימותיו" (סעיף 7 לחוק).

הכרה בזכות הפרטיות ואיסור פגיעה בזכות זו נקבעה עוד לפני חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בסעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות,  קבע כי "לא יפגע אדם בפרטיות זולתו ללא הסכמתו".

הזכות לקניין כמו הזכות לפרטיות קיבלו למעשה מעמד חוקתי על-חוקי, אולם הן אינן זכויות מוחלטות ויש לאזן בין כל אחת מהן לבין האינטרסים האחרים. אחת השאלות המרכזיות בהקשר זה היא כיצד יש לאזן שתי זכויות חוקתיות אלה כאשר דנים בסוגית חדירת המעסיק לתיבת הדואר האלקטרוני של העובד?

מצגת הזכות לפרטיות בעבודה, יחסי עובד-מעביד

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)