‏99.00 ₪

מצגת פאוורפוינט מרהיבה, המציגה תוכן העבודה בצורת רפרט. כוללת גרפיקה, צלילים ואפקטים להנגשת המידע. מכילה 19 שקפים לרפרנט.

מהפכת המידע הרווחת בעולם הובילה לחדירתם של אמצעי המידע הטכנולוגיים כמעט לכל תחום מתחומי החיים בכלל ולמקום העבודה בפרט. סוגיית מצלמות האבטחה[2] במקום העבודה שנידונה בתחילת העשור הקודם הפכה למיושנת מעט בעקבות חדירת אמצעים מתקדמים יותר לסביבת העבודה, ובראשם האינטרנט, הדואר האלקטרוני והרשתות החברתיות אשר אמנם מספקים למעבידים ולעובדים כלי עבודה חדשים, אולם במקביל גורמים לעיתים לאובדן חלק גדול מהפרטיות. נוכח המצב, למעביד קיימות דרכים רבות לשלוט על התנהגות העובד במקום העבודה ואף מחוצה לו, וחשוב להבין שפגיעה בפרטיות העובד לרוב לא נועדה למטרת איסוף המידע, אלא לייצר תחושה של פיקוח. טכנולוגיות חדשניות עשויות לערער ולשנות את נורמות הנהוגות ולגרום לאתגרים חדשים. לדוגמא, חברת Microsoft רשמה לאחרונה פטנט המאפשר לה לבדוק את היכולת של עובדים לעמוד ביעדים בהתאם לקצב ליבם, זיעה, ועוד. [3]

הקונפליקט המוסרי הקיים בין הצורך של המעביד להיות בעל שליטה על התנהגות עובדיו ועיסוקיהם במסגרת שעות יום העבודה, תוך כדי ניסיון לייעל ולנצל בצורה מרבית שעות עבודה אלו ובין הזכות לפרטיותו של העובד מתעצמות במסגרת מקום העבודה.

השימוש בניטור תקשורת אלקטרונית מעלה את סוגיית זכותו של עובד לפרטיות ויוצר אי ודאות חדשה באם זכות כזו קיימת ולעיתים אף גורמת לטשטוש קווי המתאר של זכות זו. פרטיות עובד כבר נקראה בעבר "הענק הישן של שנות ה-90"[4], ומעקב דיגיטלי מגביר חששות דומים לאלו שהועלו בעבר בעקבות ניטור "אנלוגי" של טלפונים, דואר רגיל, שיחות אישיות, ומיקום הפיזי של עובד בתוך מקום העבודה, למעשה השליטה על העובד ומעשיו הופכת לפשוטה וזולה יותר[5].

מלבד ירידה משמעותית בתפוקה והפסד כספי הנובע מתשלום שכר עבור שעות רבות בהן העובד אינו פרודוקטיבי יחשוש המעביד מזליגת נתונים עסקיים, פגיעה במוניטין של החברה בעקבות רכילות עובדים ברשתות חברתיות ודואר אלקטרוני, הורדות בלתי חוקיות לשרתי החברה, דבר אשר עלול להוביל לאחריות שילוחית על מנהלי החברה וכמובן סיכון לחשיפה לסוסים טרוייאנים, וירוסים, עומסים על שרתים ותחלואים נוספים הנובעים משימוש פתוח ברשת האינטרנט ללא הגבלה והוצאות אבטחה.[6] מנגד, המחיר הכבד שמשלם העובד בעקבות המהפכה הטכנולוגית שצמצמה באופן משמעותי את הזמן הפנוי שנותר והצורך לטיפוח תחביביו ושהייה בחיק משפחתו[7] יביא את המעביד להבנה כי לא ניתן לחסום לחלוטין כלים אלו מבלי להשפיע על מורל העובדים בנוסף לאובדן היתרון התחרותי הטמון בשימוש בהם.

מחד, יש הטוענים כי שמירה על פרטיות עשויה לעודד אוטונומיה מחשבתית, הגדרה והערכה עצמית, קבלת החלטות עצמאית ואף לעודד יצירתיות אצל העובד. מאידך, ישנן דעות, לפיהן שמירה על הזכות לפרטיות תמנע מהחברה יעילות כלכלית, נגישות חופשית למידע, נוחות, בטחון, וכיוצ"ב.[8] בנוסף לכך, הועלו מספר תאוריות כי עלויות השמירה על פרטיות הן גבוהות ואינן יעילות כלכלית[9], וכי רעיון הפרטיות היא דוקטרינה מאולתרת, בלתי מספקת משפטית שאינה יכולה לעמוד בפני עצמה .

השימוש ההולך והגובר בתקשורת האלקטרונית ובטכנולוגיה המתפתחת ומשתכללת בעידן המדיה הדיגיטלית שבו אנו חיים, מציב בפנינו אתגרים חדשים. יש לציין שלצד יתרונותיה של הטכנולוגיה המתפתחת קיימים גם איומים המעיבים על ערך חשוב כמו הזכות לפרטיות בחברה המודרנית בכלל ומקומות עבודה בפרט, בהקיף חסר תקדים.

סוגיית המעקב אחר עובדים היא מורכבת, וניתן לראות בבירור כי לא קיימת חפיפה ראויה בין ההתפתחות הטכנולוגית ופתרונות המאפשרים הגנה במסגרת החקיקה ופסיקה. כמו כן, קיימים אינטרסים וזכויות סותרות: מחד, זכות המעביד לקניין ולפררוגטיבות ניהוליות ולציפייתו הסבירה כי העובד יעמיד עצמו לרשות מעבידיו ב-100% ומאידך, זכות העובד לפרטיות ושמירה על צנעת חייו גם במסגרת העבודה, מסגרת אשר תופסת נתח נכבד מחיי העובד הממוצע. ככלל, המעביד הסביר איננו חשדן כפייתי, וגם העובד הסביר מגיע למקום העבודה בכדי לעבוד ולא כדי לרמות את מעבידו.