‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי סעד אכיפה בחוזים?

תוכן עניינים

מבוא

מבוא והצגת המחקר

תרופות בשל הפרת החוזה

אכיפת חוזה

ביטול החוזה – איך עובדים?

אכיפה בהעדר חוזה מחייב

משפט משווה

הצגת עמדות שונות בין פרופסור שוורץ לבין אייזנברג

ביבליוגרפיה

עבודה זו במסגרת דיני חוזים- תרופות, התמקדות בסעד האכיפה תוך משפט משווה לדין האמריקאי .בישראל סע' 2 לחוק החוזים תרופות מאפשר לנפגע מהפרה לבחור את התרופה הרצוי לו ובין היתר מאפשר לנפגע לתבוע אכיפה של החוזה[1]. סע 2 בעצם מציין את אחת העמדות הבסיסיות בדיני התרופות בישראל לפיו הנפגע מהפרה זכאי לאכיפת החוזה ולא רק פיצויים שיעמידו אותו כאילו החוזה קוים ולא הופר. מטרת סמינר זה היא בעצם להשוואת בין מתן אכיפה במשפט הישראלי לבין מתן אכיפה במשפט האמריקאי שלכאורה סעיף החוק מוביל לכך שמדובר בשתי גישות שונות לחלוטין. בעוד בישראל יש זכות לאכיפה[2] אזי בארה"ב אין זכות לאכיפה ומדובר רק במקרים חריגים. יחד עם זאת מטרתנו לבדוק האם בעצם הערה A בסעיף 359 גורמת לכך שבתי המשפט בארה"ב ליברלים במתן אכיפה כמשווים את זה לשיטת המשפט בישראל האם יתכן שמאחורי סעיף 2 לחוק התרופות דווקא שמרן במתן אכיפה ויכול להיות ששתי השיטות בעצם מאחורי החוק פועלות בצורה דומה כלומר המדיניות של שתי השיטות היא דומה.

מבנה המחקר: המחקר יכלול מבוא והצגת המחקר, בפרק זה נציג בעצם את סעד האכיפה. סעיף 1 לחוק התרופות קובע שאכיפה זה מתן צוו שיורה למפר לחזור לקיים את החוזה וישנם שני סוגים של אכיפה, ישנה אכיפה שמבקש צוו לקיים את החוזה או להימנע מלבצע פעולה ספציפית. וישנו אכיפה של חיוב כספי. אכיפה של חיוב כספי זה מקרים בהם הקונה הפר את החוזה בכך שלא שילם את התמורה, מקרים כאלו ברורים שלא מתעוררים במקרים כאלו קשיים. העבודה הזאת מתעניינת ספציפית באכיפה של צווים שבהם צריכים לגרום למפר לחזור לבצע את החוזה או להימנע מלעשות משהו. [3]

הפרק הזה יציג באמצעות הספרות את הבעיות שקיימות במתן אכיפה, ויש שתי בעיות בשני צירים. הציר הראשון זה שבית המשפט מפחד על המוניטין שלו, בית המשפט מפחד שייתן צוו והמפר לא יקיים אותו. בישראל זה קרה בפסד פומרנץ נ קדש ביהמ"ש נתן צוו לאכיפה להריסת קיר בשנת 1988 ועד היום הצו לא בוצע, אי לכך נפגע המוניטין של בית המשפט מהמקרה הזה וזה שיקול אחד שממנו בית המשפט נרתע, השיקול השני שבית המשפט נרתע ממנו זה היחסים המעורערים בין הצדדים אחרי שהצדדים היו בביהמ"ש כל כך הרבה שנים היחסים ביניהם מעורערים וביהמ"ש חושש שאם ייתן צוו לאכיפה ועקב היחסים המעורערים שבין הצדדים יחזרו כל יומיים לביהמ"ש עם סכסוך אחר וזה מקשה על ביהמ"ש.

הדין רואה בחוזה התחייבות שיש לעמוד בה. התכלית מאחורי התערבות המדינה באמצעות בתי המשפט ביחסים הכלכליים שבין הצדדים, וחקיקת דיני החוזים מלכתחילה, היא הכרה שהבסיס לקיומם של חיי מסחר וחיי חברה תקינים הוא בעמידה בביטוי הלטיני "Pacta sunt servanda" - חוזים יש לקיים. עם זאת, הדין צופה מצב שבו יימנע צד מלקיים התחייבות חוזית, אם מרצונו ואם במגוון של נסיבות אחרות, ומעניק מגוון של סעדים לצד הנפגע מהפרת החוזה.

המשפט המקובל הכיר רק בסעד הפיצויים כתרופה במקרה של הפרת חוזה. עקרון זה של המשפט המקובל הביא לכך שנאמר שהחוזה במשפט המקובל הוא התחייבותו של צד לשלם לצד השני פיצויים לאחר שיפר את החוזה. דיני היושר הכירו בסעד של אכיפה, או "ביצוע בעין", אולם מתן סעד זה היה כרוך במגבלות שונות החלות על המבקש סעד מן היושר, כגון המגבלה כי "הבא אל היושר צריך לבוא בידיים נקיות" - "He who seeks Equity must come in clean hands", לפיה רק צד שאין בהתנהגותו רבב יכול לבקש את אכיפת החוזה. עד לחקיקת חוקי החוזים הישראלים היה הדין הישראלי מורכב מאוד בשאלת התרופות בשל הפרת החוזה, שכן על הבסיס של המשפט המקובל הולבשו על פי פסיקת בית המשפט העליון המנדטורי בשנת 1936, דיני היושר, וכל אלו הורכבו על עקרונות המג'לה, שהוסיפו תנאים שלא היו קיימים מראש במשפט האנגלי[4]. כך, למשל, היה על בית המשפט העליון לקבוע בשנת 1948 כי ניתן להעניק סעד של אכיפה בהסכם למכירת מקרקעין, גם אם לא התקיימו התנאים, שבסיסם בפסיקת בתי משפט מנדטוריים שבאו לפרש את דיני היושר על בסיס המשפט העות'מאני, כי הקונה שילם את מלוא התמורה והחזיק בקרקע זמן ממושך. [5]

סבך חוקי זה הותר לאחר חקיקת חוקי החוזים הישראלים. כיום מעניק הדין הישראלי את סעד האכיפה במקרה של הפרת חוזה, אך הדין מכיר גם בזכותו של הנפגע מהפרת חוזה לבטל את החוזה, ולצד סעדים אלו עומד סעד הפיצויים. בפסקי דין רבים הכיר בית המשפט העליון בכך שסעד האכיפה הוא הסעד הראשי והעיקרי שיש על בית המשפט להעניק במקרה של הפרת חוזה. אכיפה זו אינה "סעד מן היושר", ואין להגבילה במגבלות של דיני היושר. על פי בית המשפט העליון, לאחר חקיקת חוק התרופות העיקרון הוא כי "מי שהתחייב על פי חוזה חייב לקיים את שנטל על עצמו". 

מצגת סעד אכיפה בחוזים רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

[1] ידין ש'. רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי (2018, הוצאת נבו)

[2] נמרוד אברמוב, עמרי רחום־טוויג "אכיפה בהעדר חוזה מחייב ופריזמת ההסכמה" עיוני משפט לח 1 תשע״ו (2016)

[3] נתנאל מונדר חוק הגנת הצרכן ותקנותיו - הדין, ההלכה, התיאוריה והמעשה, הוצאת אוצר המשפט (ספטמבר 2017)

[4] World Encyclopedia of Law, with International Legal Research and a Law dictionary [2016]