מאגר עבודות אקדמיות 
עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 12% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
(לא דיינרס) 
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה על ADHD נוער נושר, נשירה מלימודים של מאובחני ADHD, קשב וריכוז כגורם נשירה גלויה או סמויה, פעילות גומלין בכיתה, שילוב בכיתה רגילה (עבודה אקדמית מס. 5244)
390.00 ₪
37 עמ'
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי נשירה מלימודים של מאובחני ADHD?
תוכן עניינים
הגורמים לנשירת נוער של בעלי ADHD ממערכת החינוך
הפעלת השילוב- גורמים מקדמים וגורמים מעכבים
שילוב תלמידי ADHD בכיתות רגילות למניעת נוער נושר(סמוי וגלוי)
מיקום המורה בשילוב תלמידים בעלי ADHD
קשיים של מורה ביישום השילוב שלADHD
אבחון היפראקטיביות/אימפולסיביות לפי DSM-
קביעת אבחנת הפרעת קשב וריכוז ADHD על פי DSM-
עבודה אקדמית זו תעסוק בנשירה מלימודים של מאובחני ADHD.
קשיים בקשב וריכוז (ADHD) היא הפרעה אשר מאופיינת בקשיי ריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות ונפוצה בקרב 3-6% מכלל הילדים בגילאי טרום בית ספר, ובקרב 4-5% בקרב האוכלוסייה הבוגרת (תומר, 2019) (לפ"מ, 2020)
קיימת הטרוגניות גדולה במאפיינים של הלוקים בהפרעה זו ובפרט בעוצמת הסימפטומים וגיל האבחון של ההפרעה, יחד עם זאת מדובר בסיבה הנפוצה ביותר לבעיות התנהגות בקרב ילדים וכן מדובר בהפרעה הפסיכיאטרית הנפוצה ביותר בגילאים הללו (Barkley, 2014).
ה- DSM-5 מגדיר מהם הקריטריונים ל-ADHD וקובע כי על מנת לאבחן ילד או מבוגר כלוקה בהפרעהADHD עליו להראות לפחות שישה קריטריונים (או חמישה קריטריונים מגיל 17 והלאה) בסעיף הראשון המודד הפרעת קשב או בסעיף השני המודד היפראקטיביות ואימפולסיביות. הסימפטומים הללו צריכים להופיע לפני גיל 12 ולהתקיים לאורך שישה חודשים לפחות (הרץ, 2018).
כמו כן, הסימפטומים צריכים להיות כאלו שאינם עולים בקנה אחד עם השלב ההתפתחותי ומשפיעים באופן שלילי על פעילות חברתית, תעסוקתית או אקדמית. הקריטריונים להערכת הפרעת הקשב הם: קושי בשמירה על ריכוז במהלך פעילות, נראה שהאדם אינו מקשיב כשמדברים אליו ישירות, קושי במילוי הוראות והכנת מטלות, קושי בהתארגנות, הימנעות מביצוע מטלות המחייבות מאמץ מחשבתי מתמשך, הסחה על ידי גירויים חיצוניים, שכחן בפעילות יום-יומית. הקריטריונים להערכת ההיפר-אקטיביות ואימפולסיביות הם: נענוע ידיים ורגליים ותזוזה במקום, עוזב את הכיסא כשצריך לשבת, מתרוצץ או מטפס כשהדבר לא מתאים או חוסר שקט במבוגרים, קושי לבצע פעילות בשקט, הימצאות במצב של תנועה לעיתים קרובות, דברנות יתר, התפרצות בתשובה לפני תום השאלה, קושי לחכות לתורו, התפרצות לדברי אחרים או פריצה למרחב האישי שלהם (Barkley, 2014).
בגיל ההתבגרות הלמידה מורכבת הרבה יותר, ודורשת שימוש טוב יותר בפרטים ועמידה ברצף, ולפיכך, היכולת השכלית מתקשה יותר ויותר להסוות את הקושי בקשב עצמו. כמו כן, התמונה של מתבגר, שסובל מהפרעת קשב וריכוז ולא טופל מעולם, כוללת כבר את מרכיב הפגיעה הפסיכולוגית בעוצמה ניכרת, שאינה פחותה מהמרכיב האורגני, ואף עולה עליו. ניתן לומר שבשלב זה, כבר חלה ההתגבשות של האישיות סביב גרעין ההפרעה או גרעין הפגיעה בתפקודים השונים, תוך תגובה של כוחות שונים באני לפגיעה זו. בין התופעות, שניתן למצוא, ישנן נוקשות, דה-ואלואציה של הלימודים או, לחלופין, של היכולת העצמית ללמוד, הפנייה של הכוחות אל התחום החברתי כתחליף, העתקה של הזעם והשנאה העצמית אל החברה ככלל באמצעות מעשים עבריינים ועוד. כמו כן, נוצרת הסכנה לשיכוך המצוקה באמצעות ריפוי עצמי (self-medication), כגון קפה, אלכוהול וסמים, אשר תפורט יותר בהמשך. בשלב זה, לנער שלא היה מטופל מעולם, יש כבר פגיעה בדימוי העצמי, פערים לימודיים ולא פעם, גם פגיעה במוטיבציה עד כדי נשירה חלקית או מלאה מהמסגרת הלימודית. גם מבחינת המשפחה והסביבה נוצר קיבוע של הנער כ"לא יוצלח", עצלן, לא אכפתי ובמקרים מסוימים, אף טיפש. ההורים מבטאים ייאוש וכעס, ובית הספר מרים ידיים ושולח את הנער למסגרות נמוכות יותר, בהן יהיה לו קל יותר להתמודד. גם מתבגרים, שנשארים במסגרת הרגילה, חשים תסכול מתמשך, שכן הם מנהלים מאבק הישרדות, שכולל היזקקות לשיעורים פרטיים, מאבק מתמשך עם בית הספר בגין פריצות חוזרות מן המסגרת ותחושה של שעמום מחד, ושל תסכול, עלבון וכעס מאידך.
רוב בני הנוער חווים את חווית ביה"ס כחוויה מתסכלת וחסרת משמעות ויוצא מכך שהם נושרים. גורמי סיכון לנשירת נוער יכולים לנבוע ממקור פנימי כלומר אישי, רגשי או פסיכולוגי. או שהם יכולים לנבוע ממקורות חיצוניים כלומר, משפחתיים, חברתיים או קהילתיים.
מחקרים מצביעים על מקורות שונים המשפיעים על נשירת נוער אך בני נוער מצביעים על גורמים שונים. להלן נציג כמה גורמים הן מצד המחקרים והן מצד בני הנוער.
לכל הגורמים המצוינים יש פתרונות אפשריים, האחראיים לפעול לצמצומם הם מערכת החינוך, הקהילות, ביה"ס וכמובן המורים עצמם, מאז ומתמיד היו המורים שהשפיעו על תלמידיהם, על הישגיהם הלימודיים ועל דרך חייהם כבוגרים. לאור עובדה זו, המורים חייבים לתת את חלקם במציאת פתרונות למציאות נשירת הנוער.
לינק למצגת בנושא מאובחנים בADHD ונוער נושר
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2020, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)
ד"ר יובל דרור, קוד סמוי, הוצאת דביר, זב"מ, (2019)
א' תומר. "יצירתיות בחלל חינוכי", השילוח, גיליון 14, אפריל 2019
ברנד ג', יהרהרו רבים ותרבה הדעת, הגיע זמן חינוך, מרץ 2019
הרץ, ג'. (2018). חינוך־טיפול בקידום נוער: תפיסה, הלכה ומעשה. הוצאת משרד החינוך.
