‏99.00 ₪

25 שקפים.

הצוות שלנו הכין עבור רוכשי עבודה אקדמאית ממאגר עבודות הסמינריון מצגת פאוורפוינט בת לפחות 20 שקפים. מצגתpowerpoint  מרהיבה, שתציג את תוכן העבודה הסמינריונית בצורת רפרט במחיר נמוך במיוחד. המצגת תוכן לפי הדרישות הנהוגות באקדמיה ולפי כללי הציטוט האחיד וה- APA. כל זה תמורת 99 שח  

קשיים בקשב וריכוז (ADHD) היא הפרעה אשר מאופיינת בקשיי ריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות ונפוצה בקרב 3-6% מכלל הילדים בגילאי טרום בית ספר, ובקרב 4-5% בקרב האוכלוסייה הבוגרת (תומר, 2019) (לפ"מ, 2020)

קיימת הטרוגניות גדולה במאפיינים של הלוקים בהפרעה זו ובפרט בעוצמת הסימפטומים וגיל האבחון של ההפרעה, יחד עם זאת מדובר בסיבה הנפוצה ביותר לבעיות התנהגות בקרב ילדים וכן מדובר בהפרעה הפסיכיאטרית הנפוצה ביותר בגילאים הללו (Barkley).

ה- DSM-5 מגדיר מהם הקריטריונים ל-ADHD וקובע כי על מנת לאבחן ילד או מבוגר כלוקה בהפרעהADHD עליו להראות לפחות שישה קריטריונים (או חמישה קריטריונים מגיל 17 והלאה) בסעיף הראשון המודד הפרעת קשב או בסעיף השני המודד היפראקטיביות ואימפולסיביות. הסימפטומים הללו צריכים להופיע לפני גיל 12 ולהתקיים לאורך שישה חודשים לפחות (הרץ).

כמו כן, הסימפטומים צריכים להיות כאלו שאינם עולים בקנה אחד עם השלב ההתפתחותי ומשפיעים באופן שלילי על פעילות חברתית, תעסוקתית או אקדמית. הקריטריונים להערכת הפרעת הקשב הם: קושי בשמירה על ריכוז במהלך פעילות, נראה שהאדם אינו מקשיב כשמדברים אליו ישירות, קושי במילוי הוראות והכנת מטלות, קושי בהתארגנות, הימנעות מביצוע מטלות המחייבות מאמץ מחשבתי מתמשך, הסחה על ידי גירויים חיצוניים, שכחן בפעילות יום-יומית. הקריטריונים להערכת ההיפר-אקטיביות ואימפולסיביות הם: נענוע ידיים ורגליים ותזוזה במקום, עוזב את הכיסא כשצריך לשבת, מתרוצץ או מטפס כשהדבר לא מתאים או חוסר שקט במבוגרים, קושי לבצע פעילות בשקט, הימצאות במצב של תנועה לעיתים קרובות, דברנות יתר, התפרצות בתשובה לפני תום השאלה, קושי לחכות לתורו, התפרצות לדברי אחרים או פריצה למרחב האישי שלהם (Barkley).

בגיל ההתבגרות הלמידה מורכבת הרבה יותר, ודורשת שימוש טוב יותר בפרטים ועמידה ברצף, ולפיכך, היכולת השכלית מתקשה יותר ויותר להסוות את הקושי בקשב עצמו. כמו כן, התמונה של מתבגר, שסובל מהפרעת קשב וריכוז ולא טופל מעולם, כוללת כבר את מרכיב הפגיעה הפסיכולוגית בעוצמה ניכרת, שאינה פחותה מהמרכיב האורגני, ואף עולה עליו. ניתן לומר שבשלב זה, כבר חלה ההתגבשות של האישיות סביב גרעין ההפרעה או גרעין הפגיעה בתפקודים השונים, תוך תגובה של כוחות שונים באני לפגיעה זו. בין התופעות, שניתן למצוא, ישנן נוקשות, דה-ואלואציה של הלימודים או, לחלופין, של היכולת העצמית ללמוד, הפנייה של הכוחות אל התחום החברתי כתחליף, העתקה של הזעם והשנאה העצמית אל החברה ככלל באמצעות מעשים עבריינים ועוד. כמו כן, נוצרת הסכנה לשיכוך המצוקה באמצעות ריפוי עצמי (self-medication), כגון קפה, אלכוהול וסמים, אשר תפורט יותר בהמשך. בשלב זה, לנער שלא היה מטופל מעולם, יש כבר פגיעה בדימוי העצמי, פערים לימודיים ולא פעם, גם פגיעה במוטיבציה עד כדי נשירה חלקית או מלאה מהמסגרת הלימודית. גם מבחינת המשפחה והסביבה נוצר קיבוע של הנער כ"לא יוצלח", עצלן, לא אכפתי ובמקרים מסוימים, אף טיפש. ההורים מבטאים ייאוש וכעס, ובית הספר מרים ידיים ושולח את הנער למסגרות נמוכות יותר, בהן יהיה לו קל יותר להתמודד. גם מתבגרים, שנשארים במסגרת הרגילה, חשים תסכול מתמשך, שכן הם מנהלים מאבק הישרדות, שכולל היזקקות לשיעורים פרטיים, מאבק מתמשך עם בית הספר בגין פריצות חוזרות מן המסגרת ותחושה של שעמום מחד, ושל תסכול, עלבון וכעס מאידך.

רוב בני הנוער חווים את חווית ביה"ס כחוויה מתסכלת וחסרת משמעות ויוצא מכך שהם נושרים. גורמי סיכון לנשירת נוער יכולים לנבוע ממקור פנימי כלומר אישי, רגשי או פסיכולוגי. או שהם יכולים לנבוע ממקורות חיצוניים כלומר, משפחתיים, חברתיים או קהילתיים.