‏290.00 ₪

תוכן העניינים:

א. מבוא: 

ב. חלק תיאורטי סקירת ספרות (איכותנית)

חלק 1: סיכולים ממוקדים מבחינה משפטית

חלק 2: סיקור תקשורתי 

תקשורת מגויסת בעיתות קונפליקט

הפגיעה באחר

הסיקור התקשורתי של סיכולים ממוקדים

עיתונות פופולארית מול עיתונות איכותית

חלק 3: דעת קהל

מהי דעת קהל 

דעת הקהל לגבי  סיכולים ממוקדים

דעת הקהל לגבי צורת הסיקור של סיכולים ממוקדים

ג. מתודולוגיה איכותנית

ד. שאלות והשערות המחקר וניתוח הממצאים

שאלת המחקר ה1- כיצד מסקרת התקשורת הישראלית את הסיכולים הממוקדים

שאלת המחקר ה2: דעת קהל לגבי סיכולים ממוקדים

שאלת המחקר ה3: כיצד משפיעה צורת הסיקור על דעת הקהל כלפי הפעולות

ה. סיכום

ו. ביבליוגרפיה

ז. נספחים: 43

מאז אינתיפדת אל אקצא נוקטת ישראל במדיניות "סיכול ממוקד" ביו"ש ובעזה כחלק מהמאבק בטרור. מדיניות זו מעוררת שאלות קשות- מעשיות, משפטיות, מוסריות וכן לגבי פגיעה בחפים מפשע. בעבודה זו ביקשתי להתעמק בנושא הסיכולים הממוקדים ולבחון את צורת הסיקור התקשורתי של "סיכולים ממוקדים" ואת השפעתם על דעת הקהל הישראלית בהיבטים שונים של הסכסוך בכלל ובסוגיית הפגיעה באויב בפרט.

דו"חות קשב מעלים טענות קשות כלפי הסיקור בנושא הסיכולים הממוקדים, כגון: העדר עיסוק בהקשר הרחב, בסוגיות של אמינות הדיווח ובלגיטימיות, הבאת גרסתו של צה"ל בלבד, היקף דיווח מצומצם וכן העדר דיון במדיניות ה"חיסולים", יעילותה, מוסריותה, חוקיותה והשפעותיה על האזור. את שאלת המחקר בעבודתי בחרתי לחלק לשלושה חלקים: הראשון, כיצד מסקרת התקשורת הישראלית את ה"סיכולים הממוקדים". השני, כיצד תופס הציבור הישראלי את הסיקור התקשורתי של אירועים אלו?. והשלישי, כיצד משפיע אופי הסיקור על דעת הקהל הישראלי כלפי פעולות אלו ?.

השערת המחקר בעבודה היא שבחינת הסיקור התקשורתי של "סיכולים ממוקדים" מהשנה האחרונה תעלה בעיקרה תמונה שטחית, חד צדדית, לא ביקורתית ומגויסת. זאת כי חברות בתקופות קונפליקט נוטות להצדיק את מעשיהן, השקפתן וערכיהן. לפי גישות תקשורת כתרבות והבניית מציאות יש לשער שהסיקור ישפיע על דעת הקהל בצורה בה ייתפסו את סוגיית הפגיעה באויב ומכאן גם את הסכסוך כולו בהתאם לצורה בה מוצגים האירועים בתקשורת .

את השערת המחקר ביקשתי לבחון בשתי דרכים עיקריות: הראשונה, ניתוח תוכן של כתבות עיתונות וכותרות מהשנה האחרונה העוסקות ב"סיכולים ממוקדים" ובחינה שלהם על פי הקריטריונים שונים של היקף, אחריות, ביקורתיות, מיקום  והקשר הכתבה. והדרך השנייה, היא ביצוע ניסוי בו אציג לנחקרים כתבות בנושא ובחינה של דעת הקהל כלפי סיקור הסיכולים הממוקדים והסיכולים עצמם. הקבוצות בניסוי נחלקו לשלוש והן מובחנות בסוג הכתבה/ ידיעה אותה קיבלו הנחקרים. הקבוצה הראשונה קיבלה כתבה פופולארית בנושא סיכולים, הקבוצה השנייה קיבלה כתבה איכותית ומאוזנת יותר בנושא סיכולים והקבוצה השלישית שימשה קבוצת ביקורת ולא קיבלה שום כתבה. 

מבנה העבודה הוא כדלקמן, תחילה החלק תיאורטי הנחלק לרקע על סיכולים ממוקדים, רקע רחב על סיקור תקשורתי ורקע על דעת קהל. בתוך החלק על הסיקור התקשורתי פירטתי בין היתר על סוגיות של תקשורת מגויסת בעיתות קונפליקט, סוגיות של פגיעה באחר, סיקור סיכולים ממוקדים והבחנה בין עיתונות פופולארית ועיתונות איכותית. בתוך החלק הנוגע לדעת קהל, עסקתי במושג דעת קהל, בדעת קהל לגבי סיכולים ממוקדים וכן בדעת הקהל לגבי צורת הסיקור של סיכולים ממוקדים. לאחר החלק התיאורטי ופירוט המתודולוגיה בהרחבה. מגיע החלק מרכזי של העבודה בו מוצגים ממצאי הניסוי וכן מענה לשלושת שאלות המחקר כפי שהוצגו לעיל .

חקירה של הצורה בה מסקרים אירועי סיכולים ממוקדים והצורה בה צורת הסיקור משפיעה על דעת הקהל היא הכרחית בעיני כיוון שצורת הסיקור של מקרי הרג כאלו משפיעה על היכולת של צרכני תקשורת להבין את הסכסוך ואת מורכבותו. הצגת המציאות בצורה חד צדדית מונעת הבנה של הקונפליקט ומנטרלת כל אפשרות לשבירת מעגל האלימות. אזרחי ישראל חשופים לסיקור רחב ואינטנסיבי בכל הנוגע לאירועים בהם נהרגים ישראלים מדי פלסטינים, אבל אין זה מעיד על צורת הסיקור של הפגיעה באחר, או על הצורה בה עוסקת התקשורת בסוגיות בעיתיות כמו פאשלות של צה"ל המובילות לפגיעה בחפים מפשע (דו"ח קשב) .

למרות שלא פעם בציבור הרחב רבים זעמו על התקשורת כאשר פרסמה מידע או דעות שחלקו על צדקת היעדים הממשלתיים, בעיקר בתחום המדיני-בטחוני, שכן תפסו אותה כמחבלת ב 'אינטרס הלאומי'. עדיין ישנה חשיבות עליונה לחקור את מקרי הסיכולים הממוקדים, זאת על מנת למנוע מצב בו יתקבלו החלטות ביטחוניות ומדיניות מאחורי דלתיים סגורות ויתבצעו פעולות שלא מול עיני הציבור בצורה שלא מאפשרת לו לשפוט או להביע את דעתו בנידון. 

חשוב לציין כמה מגבלות שעולות נוכח צורת העבודה. כיוון שבחרתי בניתוח איכותני המתמקד באספקט אחד של התקשורת ללא מהדורות טלוויזיה, מוספים פנימיים וכו' לעולם לא תוכל לספק תמונה מלאה באמת של המפה התקשורתית. כמו כן, עבודה זו מבוססת בין היתר על מחקר איכותני והכתבות נבחרו בצורה נקודתית תוך התבססות על חיפוש פרטני ולכן אין אני מתיימרת להכיל את כל הכתבות שפורסמו בנושא. מבחינה הניתוח הכמותני נתקלתי במספר מגבלות וקשיים בניהם ממצאים לא מובהקים. הממצאים יכולים להיות תוצר של סיבות רבות כגון , חוסר תשומת לב ראויה מצד הנחקרים, מדגם קטן מדי, הבדלים לא מספיק ברורים בין הכתבות, או שימוש בכתבה אחת שאינה מייצגת את ההשפעה של הסיקור התקשורתי על דעת הקהל, קרי מניפולציה לא מספיק חזקה. 

קאסם סולימאני מפקד כוח קודס, הכוח האחראי לפעילות משמרות המהפכה האיראניים מחוץ לגבולות איראן. ב-3 בינואר 2020 נהרג סולימאני בתקיפה אווירית אמריקנית, יחד עם סגן מפקד ארגון אל-חשד א-שעבי, אבו מהדי אל-מוהנדס, בעת שנסע עם שיירתו ליד נמל התעופה הבינלאומי של בגדאד. לפחות שבעה אנשים נהרגו במתקפה. משרד ההגנה של ארצות הברית הודיע כי המבצע להריגתו נערך בהוראתו של הנשיא, דונלד טראמפ, וטען כי סולימאני תכנן התקפות נוספות על דיפלומטים ואנשי צבא אמריקאים. 

מצגת סיכולים ממוקדים

ביבליוגרפיה לדוגמא (כ- 20 מקורות אקדמיים מעודכנים באנגלית ובעברית) 

 רועה, י. סוד הקסם הפופולארי. הוצאת רכס: תל אביב. עמ' 39-58.

שרמן, מ. ושבתי, ש. תקשורת ובטחון לאומי: תפקודה של העיתונות הישראלית בעיני הציבור הישראלי". מתוך: ביטחון ותקשורת - דינמיקה של יחסים, נערך ע"י לבל, א. מכון בן גוריון לחקר ישראל: אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

First, A. Are they still the enemy? : The representation of Arabs in the Israeli news. In P. Tudor (Ed.) Mediating the other: Jews, Christians and the media. London: The Cener of Near and Middle Eastern Studies.