‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא.. 3

שאלת המחקר. 3

'משפחה' מהי 3

המשפחה בישראל. 5

הגירושין במשפחה הישראלית.. 29

נתונים סטטיסטיים על גירושין 30

סיבות לגירושין הנובעות מדחק: אספקטים חברתיים, משפחתיים ואישיותיים.. 31

מהו דחק (stress) ?. 31

הגדרות לדחק.. 32

גירושין – מחקרים אקדמיים.. 33

הסיבות והשלבים בגירושין 34

השלבים בתהליך הגירושין, לפי Kaslow (1981):. 34

ממצאים.. 37

סיכום ואחרית דבר. 39

ביבליוגרפיה. 41

נספח שאלון בנושא הסיבות לגירושין 52

נספח תוצאות שאלונים.. 56

סיכום תשובות N=70. 57

סמינריון הסיבות לגירושין בישראל.

העיסוק בשאלת הגדרתה של המשפחה, עומד במוקד התייחסותם של חוקרים ישראליים רבים. השינויים החברתיים שחלו בעשורים האחרונים, יצרו מצב שבו הגדרות סוציולוגיות של המשפחה שהיו מקובלות בעבר איבדו את תקפותן ונראה שכיום יש קושי להגיע להגדרה אחת מוסכמת (שרלין, כץ ולביא).

בר-יוסף טוענת שהמחקר הסוציולוגי של המשפחה מצוי במשבר תיאורטי, שסימניו המובהקים הנם: ספקות לגבי חשיבותה של המשפחה, לבטים לגבי גבולותיה ומעבר מהגדרות מדויקות ובהירות של המשפחה, להגדרות שהן פתוחות ועמומות יותר.

למרות הקשיים, נעשים במהלך השנים האחרונות ניסיונות להגיע להגדרות מודרניות של המשפחה. פרס וכץ טוענים, שהגדרת המשפחה המקובלת ברוב המדינות המתועשות, היא "מערכת משפחתית פוסט-גרעינית", שמאפייניה העיקריים:  היותם של הפרטים המשתייכים למשפחה יותר אוטונומיים ופחות תלויים הדדית.  את מקומם של ערכים של קונפורמיות וחובה כלפי האחרים, תופסים ערכים של הגשמה עצמית.  פוחתת יציבותה של המשפחה. 4) מעבר של תפקודים מן המשפחה למערכות חברתיות אחרות.  ערכי השוויון חודרים למשפחה והופכים יחסי סמכות ודומיננטיות לבלתי מקובלים, הן בין המינים והן בין הדורות.  לצד הדפוס המשפחתי הקונבנציונאלי תופסים מקום דפוסי משפחה חלופיים, דוגמת: משפחות כפולות קריירה, משפחות חד-הוריות, משפחות חד-מיניות וכך הלאה.

בר-יוסף טוענת, שהגדרות מודרניות מנסות לפרק את הדגם הקלאסי של המשפחה לשלושה מרכיבים, העשויים לחפוף במידות שונות והם: זוגיות, הורות ומשק הבית. באשר לזוגיות, הגדרות מודרניות משתדלות לתת מקום לכל הסדרי הזוגיות השונים ולתאר מציאות שיש בה רצף בין צורות זוגיות שונות, החל מדפוס פורמלי וממוסד ועד לזוגיות שאין בה כל מחויבות והיא נעדרת גבולות יציבים וברורים של זמן ומרחב. בר-יוסף מציינת שהדבר מעלה שאלות לגבי התנאים המספיקים וההכרחיים להגדרת זוגיות. הקשיים בהגדרת הורות, קשורים לאבחנה בין שני סוגי הורות – גנטית ותפקודית וכן לפירוק הקשר בין זוגיות והורות, שנתפס בעבר כהכרחי. כמו-כן, טכנולוגיות ההפריה המודרניות העלו מכלול חדש של בעיות בהגדרת ההורות. התייחסות למרכיב של משק הבית בהגדרת משפחה גם היא עומדת כיום בספק, כאשר יחסי זוגיות והורות אינם מחייבים בהכרח חיים משותפים והדבר מעלה שאלות לגבי מהותם של יחסים המשכיים בין יחידים בוגרים ולגבי האופן בו ניתן להגדירם.

מרבית החוקרים שותפים לדעה, ששינויים והתפתחויות במבנה המשפחה ובחקר המשפחה קשורים בקשר הדוק והדדי לשינויים חברתיים (למשל: שרלין ועמיתי. אלבק מסכמת את התהליכים החברתיים העיקריים המשפיעים על שינויים במשפחה ולטענתה גם גורמים להחלשתה, תחת שתי הכותרות: א) תהליכי תיעוש ועיור ב) שינוי ערכים חברתיים ועלייתם של ערכי חילון, דמוקרטיה וליברליזם-אינדיבידואליזם. לטענתה, תהליכי התיעוש והעיור הביאו לצמצום הפונקציות של המשפחה ולהרחבת קשריה עם גורמים החיצוניים לה ותלותה בהם. בנוסף, קידום מעמד האישה, דחיית גיל הנישואין וצמצום הילודה צמצמו את תפקידיה החברתיים של המשפחה והפכו אותה ליחידה שנשענת בעיקר על קשרים רגשיים וציפייה לאושר. מגמות החילון והדמוקרטיה הביאו להתרופפות הפיקוח של מוסדות דתיים ונורמות מוסריות ולהדגשת אושרו וחירותו של הפרט על-חשבון הסתגלות לדרישות החיים המסורתיים של המשפחה. אידיאלים של חדשנות ושינוי, והאוריינטציה לעתיד של החברה המודרנית, תורמים אף הם את חלקם להחלשת מעמדה של המשפחה הקשורה, בין השאר, לתודעת עבר, מסורת והמשכיות.

כשם שהמשפחה מושפעת משינויים חברתיים, כך גם משפיעים השינויים שחלים במשפחה על החברה כולה . לאור התלות ההדדית הזו, עולה הטענה שכל ניתוח והגדרה של המשפחה צריך להתבצע מתוך התחשבות והתייחסות להקשר החברתי והתרבותי . חקר המשפחה בישראל יכול אמנם להסתייע בהגדרות משפחה שמקורן במדינות אחרות, אולם יש לקחת בחשבון את ההקשר הישראלי. אי-לכך, בטרם נדון בממצאי המחקרים השונים אודות המשפחה בישראל, נפנה להגדרת המשפחה הישראלית ומאפייניה הייחודיים.

N=70

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

שרלין, ש., כץ, ר. ולביא, י. משפחות בישראל : משמעויות לגבי הכשרת עובדים סוציאליים. חברה ורווחה, י"ב, 167-184.

Dreman, S. & Aldor, R. Work or Marriage? Competence in Custodial

Mothers in the Stabilization Phase of the Divorce Process. Journal of divorce

and remarriage, Vol. 22, 3-22.