עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
סמינריון מגדר בגיל הרך: המשחק, מחקר כמותני, בחירה מגדרית של סוג משחק זכרי או נקבח (עבודה אקדמית מס. 503)
390.00 ₪
39 עמודים.
שאלת המחקר
האם הכוונתם המגדרית של ההורים בעלת השפעה רבה על ילדים באופן בו הם בוחרים במה לשחק?
תוכן עניינים
מבוא.
סקירה תיאורטית על הקשר שבין מגדר לבין חינוך לגיל הרך.
מהו מגדר.
ילדים ומגדר.
המשחק החופשי והתערבות המחנכת.
חשיבות השיחה עם ילדים.
שאלת המחקר.
שם המאמר: מדוע חשוב לשחק בצעצועים?.
במה מועיל המשחק?.
רק עבודה ללא משחק?.
סטריאוטיפים מגדריים.
הפרדה מינית במשחק.
סטראוטיפים ודעות קדומות.
סטראוטיפים מיניים.
סיכום.
שאלון/משחק שבא לבחון:" הגורמים המשפיעים על העדפת צעצועים ומשחקים ע"י בנים ובנות בגיל הרך".
שאלון
רשימת מקורות
סמינריון מגדר בגיל הרך, המשחק.
הדרך שבה מגדירים בני אדם את עולמם ומתנסים בו מעוצבת על ידי המגדר. בכל החברות, קיימות התייחסויות שונות בבנים ובבנות באופן שונה ומצפים מהם לדברים שונים. על כן, ילדים לומדים סטריאוטיפים תרבותיים המתייחסים להתנהגות ולמאפיינים של בנים ובנות (סרוף, קופר ודהארט).
מלאך-פיינס מגדירה: "סטריאוטיפים מיניים הם תבניות חשיבה שגורות, נוקשות וכוללניות, המייחסות לגבר או לאישה אפיונים, תכונות אישיות והתנהגויות "טיפוסיות" בשל מינם הביולוגי, מבלי לבחון אותם מול מציאות פרטית כלשהי" . על-פי סרוף ואחרים מצב הלמידה של סטריאוטיפים מתחילה מוקדם וחודרת לכל התחומים. היא נחשפת כאשר אנו מתפעלים את הילדים, בהעדפותיהם ובסגנונותיהם החברתיים. בקרב ילדים הנמצאים בגיל הגן, המגדר בולט במיוחד עד שחשיבתם המתקדמת ביותר של הילדים חלה עליו לעיתים קרובות. העובדה שמכח היות בנים או בנות ישנו היבט מרכזי להגדרתם העצמית.כאשר הילדים נמצאים עדיין בגיל הגן הם מכנים ומסווגים את הפעילויות השונות במונחים של מגדר ולרוב הם משתמשים בו כבסיס עיקרי לארגון מידע.
כאשר הילדים נמצאים בתקופת הגן הם מראים מהיא העדפתם בצורה ברורה בעניין המשחק עם בני מינם, הגיל בו הם מתחילים להעדיף את צורת המשחק הינו שנתיים וחצי עד שלוש ואז היא מתעצמת הלאה במהלך כל תקופת הגיל הרך. בגילאי שלוש עד ארבע, גם הבנים והבנות מבלים את רוב האינטראקציות החברתיות שלהם עם בני אותו מין (Fabes, Hanish & Martin). בגיל שנתיים כבר ישנם סימנים של הילדים בעניין העדפות לצעצועים מסוימים הקשורים למגדר שלהם. העדפתם של בנים היא לשחק בעיקר במשאיות ובמכוניות ואילו בנות מעדיפות להימשך לצעצועים חביקים ורכים כגון בובות. העדפה זו למעשה נותנת אינדיקציה שכנראה זוהי תוצאה של חיקוי וחיזוק. בגיל זה הם כבר למדו לקשר בין אובייקטים ומצבים מסוימים לאמהות או לאבות. בגיל שלוש-ארבע כבר ניתן לזהות אצל ילדים את המושג מגדר בכך שבגילאים אלו הם כבר מראים הרבה יותר התנהגויות הטיפוסיות למגדר. כאשר הילדים מגיעים לגיל חמש, בנות ובנים ניתן לזהות את העדפותיהם במצב של אופן טיפוסי פעילויות המוגדרות על-ידי התרבות כמתאימים למינם (סרוף ואחרים, Bem).
ההנחה (או מיתוס) הרווחת בעקבות התיאוריות ההתפתחותיות היא שחינוך טוב לגיל הרך וששיוויון מגדרי מתרחשים כאשר ילדים בוחרים באופן חופשי היכן ישחקו, ושזה מבטיח בסופו של דבר משחק שווה ובחירה שווה עבור בנים ובנות. משחק חופשי הוא מונח שמשתמשים בו הרבה בספרות ההתפתחותית על הגיל הרך על מנת לתאר משחק יזום על ידי הילד ומשחק מכוון בילד, בהם התערבות מבוגר היא מינימלית. ילדים 'חופשיים' להיות מי שהם רוצים להיות ולעשות מה שהם רוצים לעשות במשחקם, כל עוד זה לא מסכן את עצמם או אחרים (MacNaughton). (ברוך)
עם זאת, יש שיטענו שמשחק חופשי נותן לעיתים 'רשיון' למשחק סקסיסטי. במשחק כזה חסרה אג'נדה מוסרית ברורה ואפשר לשאול – מה הילדים חופשיים לעשות? (MacNaughton, 2013). קריאה פמיניסטית פוסט-סטרוקטורליסטית של סיטואציות שונות במשחק ילדים מפרקת את השיח ההתפתחותי ומאתגרת אותו. ריאן וגרישבר (Ryan & Grieshaber) מביאות למשל דוגמא של בנים שמעירים הערות סקסיסטיות תוך כדי משחק. הגננת מגיבה ואומרת להם: "you're being silly" . לדבריהן זוהי תגובה המאפיינת את הגישה תואמת ההתפתחות. קריאה פמיניסטית פוסט-סטרוקטורליסטית לסיטואציה זו מאתגרת את דימוי הילד בשיח ההתפתחותי ככזה שמנותק ממגדר ואשר מבנה לעצמו באופן תמים את העולם. כמו כן, היא מפרקת את התייחסות השיח ההתפתחותי למחנכת כאל כזו שאמורה להיות מסייעת ומאפשרת, תומכת ומכוונת לקראת משחק פחות 'מטופש'. לחילופין, היא מציעה מעורבות אקטיבית ומתעמתת של המחנכת בסיטאוציות סקסיסטיות וכוחניות. קריאה כזו מאפשרת חשיבה על פרקטיקות אלטרנטיביות לבחור בהן (Ryan & Grieshaber).
דוגמא נוספת הינה בנוגע לסיטואציה בה מתקיים משחק נרחב בקוביות של מספר בנים על מרחב גדול בכיתה. גישה תואמת התפתחות עשויה לראות במשחק כזה אינטראקציה חיובית ומועילה: הילדים מושקעים בפעילות, משתפים פעולה, חברותיים ויצירתיים. אולם, הסתכלות על יחסי הכוח המגדריים ועל ההשלכות המגדריות של משחק כזה עשויה לחשוף שהמשחק של הבנים בא על חשבון המשחק של הבנות, הן מבחינת כך שהן מודרות ממנו והן מבחינת מרחב המשחק הקטן שנותר להן. פרקטיקת התערבות אפשרית במקרה כזה תהיה למשל, יצירת כללים וחוקים והכנסתם לגן בדרכים מתאימות מבחינה התפתחותית (שימוש במשפטים קצרים וברורים, התבטאות על דרך החיוב, הגדרת גבולות ברורים ועקביות) (MacNaughton). מאהר (Maher) אף מציעה לתרום לשינוי ביחסי הכוח על ידי עידוד וטיפוח של גילויי התנהגות של ילדים המבטאים איתגור כלשהו להתנהגות מגדרית סטריאוטיפית טיפוסית.
בשונה אם כן מתיאוריית ההתאמה ההתפתחותית מציעה התיאוריה הפמיניסטית הפוסט-סטרוטורליסטית התערבות ואקטיביות של המחנכת במקרי הצורך על מנת למנוע התנהגות סקסיסטית, לחשוף ולאזן יחסי כוח מגדריים
שאלון:
- 1. לפניך 10 תמונות של צעצועים שונים בחר/י ב- 5 הצעצועים שאת/ה רוצה לשחק. (תמונות צבעוניות בעבודה עצמה)
- 2. בחר/י משחק אחד בו היית רוצה לשחק באיזה? מ – 1-5 אהוב.
- 3. לבנים: באיזה משחק לדעתך תבחרנה הבנות שאתה מכיר בגן לשחק? (מהתמונות שמוצגות).
- 4. לבנות: באיזה משחק לדעתך יבחרו הבנים שאת מכירה לשחק?
- 5. בנות ובנים: תראה/י לי משחק מבין התמונות שלא היית רוצה לשחק בו, תן/י הסבר למה?
- 6. בנות: האם את חושבת שיהיו בנים בגן שירצו (שכן ירצו) לשחק במשחק שאת לא רצית לשחק בו? תסבירי למה?
- 7. בנות: באיזה משחק את חושבת שהבנות היו בוחרות לשחק? למה?
- 8. מה לדעתך אמא או אבא היו קונים לך מתוך המבחר המוצג לך כאן? ולמה? (מתוך 10 התמונות).
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-25 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
איתן מרים, מלחמת המינים, נעמת 162
מלאך-פיינס, א. פסיכולוגיה של המינים. (מהדורה 1, כרך א'). תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
מלר, צופיה, "השתקפות סטריאוטיפים מיניים בספרי לימוד בחינוך" החינוך וסביבו, י"ג עמ' 86-100, מכללת סמינר הקיבוצים, תל אביב
Bem, S.L. Gender Schema Theory and its Implications for Child Development: Raising Gender-Aschematic Children in a Gender-Schematic Society. Signs. 8(4), 598-616.