‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מהו הקשר בין מיקוד שליטה לטיפוסיות יומית או לילית?

תוכן עניינים

השערות המחקר. 

הבסיס למדגם המחקר הוא למעשה האוכלוסייה. 

הכלים המסייעים.

שאלון המתייחס לתפישת שינוי ההתנהגות. 

מהלך המחקר. 

מספר שלבים לניתוח נתונים..

תוצאות. 

דיון 

מיקוד שליטה. 

השכלה. 

שביעות רצון בעבודה. 

ותק בעבודה. 

סיכום.. 

המלצות. 

בביליוגרפיה. 

השערות המחקר

אנשים שהינם טיפוסים יומיים מונעים יוצר ע"י מיקוד אינטרני.

1. אנשים המוגדרים כטיפוסי לילה פחות מסתדרים עם כישורי החיים בשל חוסר סינכרון (כעשרה אחוז מהאוג' היא טיפוס לילה)
2. מיקוד השליטה אצל נשים יותר אינטרני מאשר גברים
3. נשים הן יותר טיפוסי בוקר
4. רוב האנשים הבוגרים (מעל 40) הם בעלי מיקוד אינטרני
5. רוב האנשים הגרים בפריפריה ועובדים במרכז הם טיפוסי בוקר 

מקור שליטה‏‏, מוקד שליטה או מיקוד שליטה (באנגלית  (Locus of controlהוא מונח בפסיכולוגיה, בעל יחס לאמונה באשר למה גורם לדברים חיוביים או שליליים בחייו (באופן כללי, או בתחום מסוים, כגון בריאות או הצלחה בלימודים). מקור השליטה יכול להיות אינטרני (כלומר, האדם מאמין כי הוא שולט בעצמו ובחייו) או אקסטרני (האדם מאמין כי חייו והחלטותיו נשלטים בידי סביבתו, בידי כוח עליון או בידי אנשים אחרים). המונח נטבע על ידי הפסיכולוג האמריקאי ג'וליאן רוטר לשם ציון היבט חשוב של ה-  personality.

המונח "מוקד שליטה" נולד במסגרת תאוריית הלמידה החברתית של האישיות שניסח רוטר . היסטוריה מוקדמת של המונח נמצאת אצל לפקורט (Lefcourt), אשר מקשר בראשית מאמרו בינו ובין חוסר אונים נלמד. לפקורט הגדיר מקור שליטה נתפשׂ (perceived) באופן הבא: "השליטה הנתפשׂת מוגדרת כציפייה מוכללת לשליטה אינטרנית או אקסטרנית בחיזוק". לפקורט מסביר כי שורשי המחקר המוקדם בנושא ציפיות לחיזוקים מצויים בשנות ה-50, בעבודת הדוקטורט של ג'יימס (James) ופארס (Phares) בהנחיית רוטר באוניברסיטת אוהיו. נעשו ניסיונות לזהות את ראשית התהוות המונח בעבודתו של אלפרד אדלר, אך המקור הישיר נמצא בעבודתם של תלמידיו של רוטר, ובהם ויליאם ה' ג'יימס (לא ויליאם ג'יימס), אשר חקר שני סוגים של העתקת ציפיות:

העתקת ציפיות טיפוסית אמונה כי הצלחה או כישלון יגררו אחריהם תוצאה דומה;

העתקת ציפיות לא טיפוסית אמונה כי הצלחה או כישלון יגררו אחריהם תוצאה שונה.

המחקר בתחום הוביל את הפסיכולוגים לשער כי אנשים הנוטים לגלות העתקת ציפיות טיפוסית הם אלה שקרוב לוודאי כי ייחסו את מה שקורה להם ליכולותיהם, בעוד שאלו הנוטים לגלות העתקת ציפיות לא טיפוסית ייחסו לרוב את הטוב והרע שבחייהם למזל. ובמילים אחרות: ניתן לחלק את בני האדם לשניים: אלו הנשענים על יכולת (גורם אינטרני) לעומת אלו הנשענים על המזל (גורם אקסטרני). ואולם, העיר ברנרד ויינר (Weiner) כי ייחוס ליכולת וייחוס למזל נבדלים גם בכך שהראשון הוא ייחוס לגורם יציב וקבוע, בעוד האחרון הוא ייחוס לגורם שאינו יציב.

בעבר פרסם רוטר בכתב העת "Psychological Monographs" מאמר מהפכני בתחום, שבו סיכם מחקר של למעלה מעשר שנים שלו ושל תלמידיו, אשר ברובו לא התפרסם עד אז. בהמשך דן רוטר בבעיות ובתפיסות מוטעות שעלו בשימוש שעשו אחרים במבנה השליטה (האינטרנית או האקסטרנית) בחיזוקים.

רוטר (מבהיר כי מקור שליטה אינטרני ומקור שליטה אקסטרני אינם שני מצבים דיכוטומיים, אלא הם מציינים שני קצוות של רצף. 'אינטרניים' נוטים לייחס תוצאות או אירועים בחייהם לשליטתם; לעומתם, 'אקסטרניים' ייחסו אותם לנסיבות אקסטרניות. לדוגמה, סטודנט בעל מקור שליטה אינטרני יאמין כי הציונים שהשיג הם פרי יכולותיו ומאמציו, בעוד שסטודנט בעל מקור שליטה אקסטרני יאמין כי הציונים שהשיג נובעים ממזל טוב או רע, או מפרופסור שכותב מבחנים גרועים או שמחלק ציונים באופן גחמתי; ומשום כך סביר פחות כי הוא יצפה לכך שיכולותיו או המאמצים שישקיע יביאו להצלחתו, ומכאן שסביר פחות כי יתמיד בעבודה קשה עבור ציונים גבוהים. לכך יש השלכה ברורה על ההבדלים שבין 'אינטרניים' ו'אקסטרניים' ביחס למוטיבציה שלהם להישגים (Achievement Motivation). בשל העובדה כי הם ממקמים את השליטה מחוץ לעצמם, נוטים 'אקסטרניים' לחוש שליטה פחותה על גורלם. אנשים בעלי מקור שליטה אקסטרני נוטים להיות לחוצים יותר ונוטים יותר לדיכאון.‏

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

רול צ, גישת הניהול לאיכות כוללת- האם היא אפשרית ביחידה לקידום נוער?, מניתוק לשילוב, 19-26, 5.

Lefcourt, H.M. "Internal versus external control of reinforcement: A review",Psychological Bulletin, 65, 206-20