‏390.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי עידוד התמחות רפואית בפריפריה?

תוכן עניינים

תקציר

מבוא

שאלת המחקר

סקירת ספרות

תיאור למצב הקיים מבוסס על מקורות מישראל ומהעולם

לימודי הרפואה

כלי 1: ניתוח אפידימיולוגי

פיזור הסטאז'רים והמתמחים בארץ

ניסיונות עידוד התמחות רפואית בפריפריה

נקודות עיקריות לתוכנית הפעולה המוצעת

כלי 2: שיטות איכותניות

דיון

ניתוח הראיונות

מרואיינת ג'- מתמחה בכירורגית א' בסורוקה סיפרה: "מגיל קטן רציתי להיות רופאה, ומאוד אהבתי את זה, לא היה לי ספק במקצוע ידעתי שזה שלי."

סיכום

ביבליוגרפיה

נספחים

תימלול ראיונות

מרואיינת א' – מתמחה במחלקת נשים בבי"ח סורוקה

מרואיין ב' – מתמחה באורתופדיה בסורוקה

מרואיינת ג'- מתמחה בכירורגית א' בסורוקה

Summary

סמינריון מערכות הבריאות: פריפריה מול מרכז מימון לימודי רפואה.

במדינת ישראל קיימים פערים משמעותיים בין הפריפריה למרכז הארץ במספר תחומים. בתחום הבריאות הבדל זה מתבטא בשירותים מועטים יותר כגון מיטות אשפוז, עמדות ניתוח וטיפול נמרץ וכן בשיעור הרופאים לנפש באוכלוסיה. ההשלכות של פערים אלו באות לידי ביטוי במדדי בריאות נמוכים יותר בצפון הארץ ובדרומה, שם סובלים התושבים מתמותה ומתחלואה רבים יותר.

בעיה זו מוכרת, ועל כן נדונה במספר מסגרות שלטוניות, מחקריות ועיתונאיות. במהלך הדיונים בתופעה עלו פתרונות מגוונים, חלקם במסגרת מערכת הבריאות וחלקם מחוצה לה; אולם רק מקצת מההצעות כוללות התייחסות למחסור בכוח האדם הרפואי באזורים אלו. מכיוון שישנו קשר בין שיעור הרופאים במקום מסוים לבין גובה מדדי הבריאות[1], נראה כי לא ניתן לצמצם את הפערים בצורה משמעותית ללא השפעה על שיעור הרופאים.

שיבוץ הרופאים למקומות עבודתם נעשית בידי כל רופא באופן עצמאי, לרוב בשלב מוקדם בקריירה הרפואית. התהליך מתחיל כבר לקראת סוף לימודי הרפואה, כאשר הסטודנט מדרג את העדפותיו לקראת שנת הסטאז'. שנת הסטאז' הינה חובה במהלך לימודי הרפואה, אשר רק לאחריה זוכה הבוגר ברישיון לעסוק ברפואה. שיקולי בחירת מקום הסטאז' – גיאוגרפיים, חברתיים וכלכליים – מביאים לכך שרוב הסטודנטים בוחרים את ירושלים ואת מרכז הארץ ונמנעים מבחירה בפריפריה. לאחר שנת הסטאז' פונים מרבית הבוגרים לביצוע התמחות בתחום הרפואי המועדף עליהם. בחירת מקום ההתמחות נעשית בנפרד ממקום הסטאז', אך במקרים רבים ישנו קשר המשכי בין מקום הסטאז' לבין מקום ההתמחות, עקב ההיכרות עם בית החולים. יוצא אם כן, שחלק גדול מכוח האדם הרפואי הצעיר בכל מחזור לימודים משתקע במרכז הארץ.

בשנים האחרונות מתנהל בארץ דיון ער בנושא גובה שכר הלימוד באוניברסיטאות. העלאת שכר הלימוד המוצעת על ידי ועדת שוחט תייקר מאד את לימודי הרפואה בארץ, ובכך עלולה למנוע ממעוטי יכולת את האפשרות ללמוד את המקצוע. הוועדה ממליצה לאפשר את הלימודים הגבוהים באמצעות מערך של הלוואות, אך הלוואות אלו נושאות ריבית ומשולמות בשנים הראשונות לעבודה. תנאים אלו אינם מותאמים לסטודנטים ללימודי הרפואה, אשר עבורם שנות העבודה הראשונות הן במסגרת ההתמחות. מצד שני, נראה כי המוסדות להשכלה גבוהה שרויים במצוקה תקציבית, ועל כן יש למצוא דרך לתגבור מימון האוניברסיטאות והמכללות ללא פגיעה ביכולת הסטודנטים ללמוד.

בארצות הברית לימודי הרפואה משולמים באופן פרטי, ועל כן נדרשת שם תכנית מימון שתנגיש את לימודי הרפואה לכלל האוכלוסייה. אחת התכניות הקיימות היא תכנית להחזר הלוואות עבור רופאים צעירים העובדים באזורים המוגדרים נצרכים על ידי משרד הבריאות האמריקאי. בארץ קיימות תכניות דומות במסגרת הכשרת המורים במימון משרד החינוך. הצעת נייר זה הינה לשלב את המודל הרפואי האמריקאי עם מודל ההלוואות המותנות בתחום החינוך בישראל. מוצע כי יחד עם העלאת שכר הלימוד הצפויה - ימומנו לימודי הרפואה בחלקם באמצעות הלוואה מותנית, אשר תוחזר במהלך שנות העבודה, או לחילופין תהפוך למענק במידה והרופא הצעיר יבחר להתמחות בבית חולים פריפרי. בצורה זו יהיו לימודי הרפואה זמינים עבור כלל האוכלוסייה, החזר ההלוואה יהווה תמריץ עבור הבוגרים להשתקע בפריפריה, ואותם בוגרים כאשר יסיימו את התמחותם יועסקו כרופאים מומחים בתחומם ובאזורם. ככל שתהליך זה יימשך, בתי החולים בפריפריה יתקדמו מהבחינה האקדמית, המחקרית והטכנולוגית, כך שצעירים נוספים יבחרו להשתקע בפריפריה, ייהפכו בה למומחים וכן הלאה. העלות המשוערת של תכנית זו הינה כחמישה מיליון ₪ לשנת תקציב, סכום אשר יכול להיות ממומן מתקציבי משרד הבריאות, משרד החינוך או המשרד לפיתוח הנגב והגליל. עיבוי מערך הרופאים בפריפריה יוכל לסייע לצמצום פערי הבריאות הנוכחיים, בנוסף להצעות הפתרון הקיימות.

תכנית זו, הנוגעת לכאורה לתחום הבריאות בלבד, ניתנת ליישום בתחומים נוספים הנתונים בפערי מרכז-פריפריה. מטרתה הראשונית של התכנית היא שיפור רמת שירותי הבריאות בפריפריה, אך בנוסף יש בכוחה לחזק את הפריפריה גם מהפן הדמוגרפי, הכלכלי והחברתי. בכך מממשת ההצעה עקרונות ציוניים ואסטרטגיים משמעותיים עבור מדינת ישראל.

דוגמא מאחד הראיונות:

מרואיינת ג'- מתמחה בכירורגית 

ש:מדוע בחרת במקצוע רפואה ?

ת : לא אשתמש במילים במילים גדולות ובנאליות, אבל כמה קלישאתי זה נשמע אבל מגיל קטן רציתי להיות רופאה, ומאוד אהבתי את זה, לא היה לי ספק במקצוע ידעתי שזה שלי.

ש: מה היו השיקולים לבחירתך בתחום ההתמחות בו את עוסקת היום דווקא בסורוקה?

ת: בתוך סטודנטית שהכרתי את תחום המחלקה הכירורגית והטיפול הנמרץ בהתמחות, אני חושבת שאין יותר מספק שאת עושה משהו נכון ומעלה את הסיכוי של הבן אדם לשרוד.

 עוד בזמן הלימודים שלי כסטודנטית ידעתי שאבחר משהו אינטנסיבי, הפכתי בהתחלה להיות פנימאית ואחר כך עברתי לכירורגיה.

ש': אנחנו נתקלים בבעיה שאין מספיק מתמחים בדרום ויש צורך בעידוד התמחות רפואית בפריפריה. מה דעתך?

ת': לעידוד התמחות רפואית בפריפריה יכולים להיות מספר יתרונות הן לאוכלוסייה המקומית והן למערכת הבריאות כולה. להלן מספר נקודות שכדאי לקחת בחשבון:

גישה משופרת לטיפול מיוחד: כאשר מומחים רפואיים זמינים בפריפריה, המטופלים אינם צריכים לנסוע מרחקים ארוכים כדי לקבל טיפול. זה יכול להיות חשוב במיוחד עבור חולים עם מצבים כרוניים הדורשים טיפול מתמשך.

הפחתת העומס על מתקני בריאות עירוניים: כאשר חולים יכולים לקבל טיפול מיוחד בפריפריה, זה מפחית את העומס על מתקני הבריאות העירוניים. זה יכול לעזור להקל על הצפיפות וזמני המתנה ארוכים בבתי חולים עירוניים....

מצגת בנושא מערכת הבריאות פריפריה, עידוד הצבת מתמחים בפריפריה, סטאז'רים רפואה

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2024)

אהרן שפירא, מערכת הבריאות בישראל מול מערכות בריאות שונות בעולם, הוצאת עמותת הרופאים העצמאיים בישראל

Sabbah M., Health Care System Structure in the State of Israel, Journal of Medical Science,88 (1)., 39-47