עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית מעקב אחר עובדים, מוסר ועסקים, נורמות בעולם העבודה, מתחלפי מוסר (עבודה אקדמית מס. 4566)

‏250.00 ₪

15 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 4566
עבודה אקדמית מעקב אחר עובדים, מוסר ועסקים, נורמות בעולם העבודה, מתחלפי מוסר

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מעקב אחר עובדים?

תוכן עניינים

מבוא. 

מתחלפי מוסר. 

השוק. 

החוק: מעקב אחר דואר אלקטרוני 

סינון תכנים.

מעקב אחר תוכנות מותקנות. 

חקיקה בארץ. 

זכויות האדם מתחלקות לארבע קבוצות עיקריות

הסביבה החברתית. 

מוסר. 

מסך הבערות. 

גישת התועלתנות. 

הסכמה חברתית. 

האילמות המוסרית. 

סיכום.. 

 

עם השימוש הגובר במחשבים ובדואר אלקטרוני במקום העבודה רובנו עומדים למול אובדן חלק גדול מאנונימיות ומהפרטיות, שהיינו רגילים להנות ממנה. ההתכתבויות בדואר האלקטרוני מחליפות יותר ויותר את שיחות החולין שהיו נערכות בפינות הקפה או העישון במקום העבודה. ההבדל הוא עיקרי, שיחות אלו לא היו נשמרות ולא היו מנוטרות על ידי המעביד!

עיקר הבעיה בנושא הפרטיות במקום העבודה היא, כי הזכות לפרטיות יוצרת מתח בינה לבין אינטרסים כלכליים. מחד, יש הטוענים כי שמירה על פרטיות מגדילה את העוגה החברתית, שכן אדם נחשב לפורה ופרודוקטיבי, בהיותו חופשי מהתערבות חיצונית ולחצים. מאידך, ישנן דעות, לפיהן שמירה על הזכות לפרטיות כרוכה בבזבוז משאבים ולפיכך העלות הכלכלית גבוהה. ניתוח כלכלי של הזכות לפרטיות עשוי להביא למסקנה כי מדובר בזכות שאינה יעילה כלכלית, שכן הפרטיות עוצרת את זרם המידע שהינו תנאי לקיומו של שוק משוכלל ויעיל. בנוסף, מידע הוא משאב כלכלי שניתן לסחור בו (D'Arcy, Hovav, & Galletta, Dennis).

 

. מערכת הקלטות, הקלטת מסכים, מצלמות, איכון טלפונים סלולאריים, הפעלת אמצעים סמויים, כל אלה הינם חלק מהאמצעים בהם נוקטות חברות לביצוע מעקב אחר עובדיהן. מצידו השני של המטבע ישנם עובדים אשר עושים שימוש במשאבי החברה לצרכיהם הפרטיים, כמו צילום מסמכים, גלישה באינטרנט, ביצוע שיחות טלפון פרטיות וכ"ו על כן למעסיק נגרם נזק כלכלי עקב ניצול משאבי החברה לצרכים פרטיים ופוגעת ביעילותו של העובד ובתפוקתו.

השאלה העולה מיחסים אלו בין עובד למעביד היא היכן עובר הגבול בו המעסיק מלבין את מעשיו הלא כשרים ומבצע רחיצה מוסרית? האזנה לשיחות פרטיות, איכון הטלפון הסלולארי לאחר שעות העבודה, ניטור מיילים פרטיים. האם עצם שימושו של העובד באמצעים שהמעביד העמיד לרשותו מקנה למעסיק זכות יתר ולעובד לוותר על חירותו? עת החליט הארגון לנטר ולעקוב אחר עובדיו מהי המשמעות המוסרית של ההתנהגות הארגונית? דילמה שנוצרת עקב השימוש באמצעי ניטור היא, האם כל חברי הארגון מנוטרים במידה שווה? האם מנהלים חפים מביצוע מעשים לא מוסריים?

. השימוש באמצעים לניטור עובדים נפוץ ביותר ויותר ארגונים, מערכות לניטור עובדים הופכות להיות חלק מסביבת העבודה במטרה לשמור על זכות הקניין וליצור בידול תחרותי.

בעבודה זאת נבחן את הגבול והאם קיים גבול? בין הצורך העסקי, זכות הקניין, לבין הזכות לפרטיות והפגיעה בזכות זאת 


תחליפי מוסר

השוק

הפיכת מקומות עבודה רבים לארגונים דיגיטאליים או חברות עתירות טכנולוגיה וידע באמצעות כלי העבודה מבוססי אינטרנט, פתחו את הדלת לבעיה חדשה – שימוש לרעה במשאבים האלקטרוניים של מקום העבודה. מדובר בעובדים שמוצאים שימוש "אחר" לכלי העבודה הממוחשבים. הם גולשים, משחקים ומדברים באינטרנט או מקבלים ושולחים אי-מיילים פרטיים בזמן העבודה ועל חשבון המעסיק. 

כיום ישנם מספר אמצעים לעקוב אחרי עובדים, חלקם עתיקים כיחסי העבודה, כגון: כרטיס נוכחות, ביקורות פתע וכדומה. חלקם מתחילת ההתפתחות הטכנולוגית בשלהי המאה ה- 20, כגון: מצלמות, ציתות לטלפון וכדומה. עבודה זו תמקד באמצעים הטכנולוגים, שהתפתחו במאה הנוכחית ומאופיינים במעקב בספירה הדיגיטאלית, אשר נתונה לעובד בסביבת העבודה שלו (Mcnall, & Stanton ).

 

מקומות עבודה רבים מעמידים לרשות העובד כתובת דואר אלקטרוני. יש לציין, כי אין מדובר בכתובת וירטואלית בלבד, אלא כתובת שכוללת הקצאת שטח דיסק (זיכרון) לאחסון ההודעות המתקבלות והנשלחות. לפיכך, המעביד הוא הבעלים של השירות ולכאורה רשאי לעשות בו כרצונו. ישנם מעבידים המפעילים תוכנה, שמחפשת מילות מפתח מסוימות בהודעות הדואר, וישנם שלא מסתפקים בכך, אלא בודקים את כל הדואר הנכנס והיוצא בצורה סלקטיבית (כאשר קיים אינטרס זה או אחר לבדוק עובד מסוים)

בין היתר, גם הודעת דואר אלקטרוני שנשלחת בתוך הארגון עוברת את אותו תהליך, פרט לשלב האחרון והוא נקודת היציאה לרשת האינטרנט. ההודעה הפנימית תועבר במקום לרשת האינטרנט, חזרה לנתב לשם העברתה למחשב היעד בארגון (D'Arcy, Hovav, & Galletta ).

 

חשוב לציין בהקשר זה, כי כל ההודעות נשמרות בשרת, ובדרך כלל גם לאחר העברתן, וזאת לצורכי גיבוי. תוכנה המבצעת מעקב אחר דואר אלקטרוני מותקנת בשרת המעביד, על פי פרוטוקול התקשורת הייחודי להודעות דואר אלקטרוני. התוכנה מזהה, כי בקשת העברת המידע מהמחשב הארגוני לאינטרנט היא בקשת שליחת דואר אלקטרוני. התוכנה מתעלמת מכתובת היעד המוצמדת לבקשה ומעבירה אותה את אותם שלבים שאותה הודעה הייתה עוברת אילו הגיעה למחשב היעד (בדיקת אימות המידע והפיכתו לתבנית הניתנת לקריאה על-ידי כל תוכנת דואר אלקטרוני). לפיכך, התוכנה מסוגלת לבדוק את הקבצים המצורפים, לחפש מילות מפתח בתוכן, בכותרת וכדומה. יש לציין, כי ניתן להגדיר בתוכנה את ביצוע הפעולות הנ"ל בהתאם לשולח ולמקבל, שכן נתונים אלו מצויים במידע המצורף להודעה, בהתאם לפרוטוקול, עוד טרם נהפכה ההודעה לתבנית ניתנת לקריאה על ידי תוכנת דואר אלקטרוני (Flint, Haley, & McNally 

מנגד, הביא המעביד בפני בית המשפט מסמכים מתכתובת מהאימייל הפרטי של התובעת, מהם עלה ששלחה קורות חיים עוד טרם פיטוריה. העובדת טענה כי קריאת הודעות אלה נוגדת את חוק הפרטיות. בית-המשפט דחה את טענתה, ובכך העניק למעבידים גושפנקא לחדור לתיבות הדואר האלקטרוני של עובדיהם בנסיבות מסוימות. בעבר הפך בית הדין הארצי את ההחלטה, תוך שהוא קובע הפרדה בין תא דואר אלקטרוני פרטי לתא של העבודה (פישלר).

 

לנוכח הדבר, מכניסות כיום חברות רבות סעיף בחוזה של העובד, המאשר להם לעקוב אחרי פעילותו המכוונת, לרבות

השימוש באימייל (פישלר ).

 

בדרך כלל מטעמים של מניעת וירוסים, והרצון להימנע מהפרת זכויות יוצרים של תוכנות, עורך המעביד סריקה על מחשבו של העובד, במטרה לאתר תוכנות מזיקות או ללא רישיון. מחוץ לשעות העבודה מריצים תוכנה הסורקת את קובץ הרישום של מערכת ההפעלה וכן את המידע הנמצא בדיסק. בדרך כלל הרשימה מועברת לעובד תוך הודעה למחוק את התוכנות הבעייתיות, אולם, לעיתים המעביד מבצע את מחיקתן ללא הסכמתו או ידיעתו של העובד. ....... ....... ......... חסר...

הפעלת הסוכן מבוצעת על-ידי התוכנה המרכזית המותקנת בשרת המרכזי, ומופעלת בדרך-כלל בשעות שלאחר העבודה. כמו כן יש לציין, שלמרות שהתוכנה מפעילה סוכן במחשב הנמצא במעקב, אין היא ניתנת לגילוי על-ידי משתמש לא מיומן, שאינו בעל הרשאת מנהל מערכת. התוכנה מוגדרת כך, שהיא מתעלמת מתוכנות שהארגון יודע כי לגביהן קיים רישיון קנוי, ומדווחת על תוכנות המותקנות ללא רישיון או עם רישיון שנקנה באופן פרטי (Flint, Haley, & McNally, ).

 

 

שימוש העובדים במחשב הוא הדאגה העיקרית של המעבידים – הפרמטרים שנבדקים הם: גלישה לאתרים לא נאותים, חיבור לרשת כשאין צורך, הורדת תוכנות. 

76% מהחברות עוקבות אחרי שימוש העובדים באינטרנט, זהו גידול של 27% . 80% מהן מיידעות את העובדים על קיום המעקב ו50% שומרות את קבצי העובד.

 

קבצי הדואר של העובדים, הרגלי הגלישה שלו והאתרים אליהם הוא גולש הם כמו טביעת אצבע ייחודית, אומרת ננסי פלין. נתונים אלה משמשים לתביעות נגד עובדים על שימוש שלא כחוק במשאבי החברה ובזמנה ו-26% מהחברות פיטרו עובדים שנחשדו בשימוש לא נאות של האינטרנט ועוד 25% מהחברות פיטרו עובדים בגין שימוש לא נאות בדואר אלקטרוני.

57% מהחברות חסמו קווים ל-900 מספרי טלפון לא-מאושרים כדי למנוע שימוש לא נאות בטלפון של החברה. זמן השיחות של העובדים נמדד גם הוא ב-51% מהשיחות (גידול משמעותי מ-9% ). 19% מהחברות אף מקליטות את שיחות הטלפון של העובדים. 22% מהחברות נקטו צעדים משמעתיים נגד עובדים שעשו שימוש לא נאות בטלפון של החברה או בטלפון הנייד של החברה (Halpern, Reville & Gruenwald).

 

 

53% מהחברות משתמשות בכרטיס חכם (smart card) כדי לעקוב אחר נוכחות פיזית של העובדים בבנייני החברה. רק מיעוט משתמש באמצעים ביומטריים (טביעת אצבע, אישון).

 

במחקר שנעשה בתחום נמצא קשר ברור בין ותק העובד, תפקידו בארגון, שביעות רצונו ממקום העבודה, רמת הרשת החברתית שלו (כמות הרשומים בפנקס הכתובות), מספר המועסקים בארגון והתרבות הארגונית או הנהלים המקובלים בארגון לבין שימושי האינטרנט והאי-מיילים. בכל הפרמטרים האלו, נמצא מתאם חיובי גבוה ביחס לכמות השימוש באי-מיילים פרטיים. בארגונים גדולים, כמות השעות המבוזבזת גבוהה יותר בכל הפרמטרים שנמדדו. בארגונים פרטיים לעומת זאת, השימוש באי-מיילים יורד, אך השימוש בתכנות מסרים מידיים כמו ICQ ומסנג'ר, עולה בצורה משמעותית, ובכל המקרים רמות בזבוז הזמן נותרו גבוהות  (, Hovav & Galletta ).

 

כמו כן קיימת כבר קיימים מספר תקדימים משפטיים בארה''ב אשר קבעו כי מעקב מצד המעביד אחרי תכתובות דואר אישי של העובד איננה מהווה האזנת סתר אסורה (Halpern, Reville & Gruenwald ).

 

החוק החדש שעבר בארה"ב, חוק ההגנה על ארה"ב (Protect America Act ) מאפשר לרשויות הפדראליות בארה"ב ליירט ולהאזין לשיחות מטלפונים ניידים ולתכתובות דואר אלקטרוני ביתר קלות. החוק החדש תיקן את חוק המעקב אחר ביון זר משנת (Foreign Intelligence Surveillance Act of ) ויש לו השלכות על פרטיותו של האזרח האמריקני (McNall & Stanton ).

 

 

ארגון החזית האלקטרונית והארגון לזכויות הפרט טענו כי יש בהחלטה משום פגיעה בלתי מתקבלת על הדעת בחירותו של העובד ובזכותו המינימאלית כאדם לשמירה על פרטיותו (Halpern, Reville & Gruenwald).

לסיכום, יש כיום מודעות גוברת ושימוש מוגבר של חברות באמצעי מעקב אחרי פעילות העובדים שלהם. הן ברמת השימוש במשאבי החברה (מחשב, טלפון) והן ברמת המצאות העובד במקום בו הוא נדרש להימצא. אמצעים אלה מיושמים לאחר מכן למטרות משפטיות וכדי למנוע פרצות באבטחה של החברות ובהעברה לא חוקית של מידע.


ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 


גבע, אביבה . "טיפולוגיה של בעיות במוסר בעסקים", ניהול שקוף, גיליון מס' 5, אוניברסיטת ת"א

 

גבע, אביבה . "מוסר ועסקים-מושגים ועקרונות", האוניברסיטה הפתוחה

 

גבע, אביבה . "מוסר ועסקים: מקבילים נפגשים", הוצאת הקיבוץ המאוחד

 

כהן, א. "מעסיקים פוקחים עין", רבעון אבטחת מידע וניהול רשתות

 

סגל, זאב. "הזכות לפרטיות מול הזכות לדעת", עיוני משפט, עמ' 175

 

שמר, י. "גלישה במקום העבודה - היכן עובר הקו הדק בין פיקוח סביר לחדירה לפרטיות"

 

 

D'Arcy, John; Hovav, Anat & Galletta, Dennis. "User Awareness of Security Countermeasures and Its Impact on Information Systems Misuse: A Deterrence Approach", Information Systems Research, 20(1), pp. 79-98,155,157

 

Halpern, David; Reville, Patrick J; Grunewald, Donald . Management and Legal Issues Regarding Electronic Surveillance of Employees in the Workplace. Journal of Business Ethics80. 2 

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏250.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

תוספות/מחיקה ובלעדיות