‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מעקב אחר עובדים?

תוכן עניינים

מבוא. 

מתחלפי מוסר. 

השוק. 

החוק: מעקב אחר דואר אלקטרוני 

סינון תכנים.

מעקב אחר תוכנות מותקנות. 

חקיקה בארץ. 

זכויות האדם מתחלקות לארבע קבוצות עיקריות

הסביבה החברתית. 

מוסר. 

מסך הבערות. 

גישת התועלתנות. 

הסכמה חברתית. 

האילמות המוסרית. 

סיכום.

עם השימוש הגובר במחשבים ובדואר אלקטרוני במקום העבודה רובנו עומדים למול אובדן חלק גדול מאנונימיות ומהפרטיות, שהיינו רגילים להנות ממנה. ההתכתבויות בדואר האלקטרוני מחליפות יותר ויותר את שיחות החולין שהיו נערכות בפינות הקפה או העישון במקום העבודה. ההבדל הוא עיקרי, שיחות אלו לא היו נשמרות ולא היו מנוטרות על ידי המעביד!

עיקר הבעיה בנושא הפרטיות במקום העבודה היא, כי הזכות לפרטיות יוצרת מתח בינה לבין אינטרסים כלכליים. מחד, יש הטוענים כי שמירה על פרטיות מגדילה את העוגה החברתית, שכן אדם נחשב לפורה ופרודוקטיבי, בהיותו חופשי מהתערבות חיצונית ולחצים. מאידך, ישנן דעות, לפיהן שמירה על הזכות לפרטיות כרוכה בבזבוז משאבים ולפיכך העלות הכלכלית גבוהה. ניתוח כלכלי של הזכות לפרטיות עשוי להביא למסקנה כי מדובר בזכות שאינה יעילה כלכלית, שכן הפרטיות עוצרת את זרם המידע שהינו תנאי לקיומו של שוק משוכלל ויעיל. בנוסף, מידע הוא משאב כלכלי שניתן לסחור בו (D'Arcy, Hovav, & Galletta, Dennis).

מערכת הקלטות, הקלטת מסכים, מצלמות, איכון טלפונים סלולאריים, הפעלת אמצעים סמויים, כל אלה הינם חלק מהאמצעים בהם נוקטות חברות לביצוע מעקב אחר עובדיהן. מצידו השני של המטבע ישנם עובדים אשר עושים שימוש במשאבי החברה לצרכיהם הפרטיים, כמו צילום מסמכים, גלישה באינטרנט, ביצוע שיחות טלפון פרטיות וכ"ו על כן למעסיק נגרם נזק כלכלי עקב ניצול משאבי החברה לצרכים פרטיים ופוגעת ביעילותו של העובד ובתפוקתו.

השאלה העולה מיחסים אלו בין עובד למעביד היא היכן עובר הגבול בו המעסיק מלבין את מעשיו הלא כשרים ומבצע רחיצה מוסרית? האזנה לשיחות פרטיות, איכון הטלפון הסלולארי לאחר שעות העבודה, ניטור מיילים פרטיים. האם עצם שימושו של העובד באמצעים שהמעביד העמיד לרשותו מקנה למעסיק זכות יתר ולעובד לוותר על חירותו? עת החליט הארגון לנטר ולעקוב אחר עובדיו מהי המשמעות המוסרית של ההתנהגות הארגונית? דילמה שנוצרת עקב השימוש באמצעי ניטור היא, האם כל חברי הארגון מנוטרים במידה שווה? האם מנהלים חפים מביצוע מעשים לא מוסריים?

. השימוש באמצעים לניטור עובדים נפוץ ביותר ויותר ארגונים, מערכות לניטור עובדים הופכות להיות חלק מסביבת העבודה במטרה לשמור על זכות הקניין וליצור בידול תחרותי.

בעבודה זאת נבחן את הגבול והאם קיים גבול? בין הצורך העסקי, זכות הקניין, לבין הזכות לפרטיות והפגיעה בזכות זאת 

תחליפי מוסר השוק: הפיכת מקומות עבודה רבים לארגונים דיגיטאליים או חברות עתירות טכנולוגיה וידע באמצעות כלי העבודה מבוססי אינטרנט, פתחו את הדלת לבעיה חדשה – שימוש לרעה במשאבים האלקטרוניים של מקום העבודה. מדובר בעובדים שמוצאים שימוש "אחר" לכלי העבודה הממוחשבים. הם גולשים, משחקים ומדברים באינטרנט או מקבלים ושולחים אי-מיילים פרטיים בזמן העבודה ועל חשבון המעסיק. 

כיום ישנם מספר אמצעים לעקוב אחרי עובדים, חלקם עתיקים כיחסי העבודה, כגון: כרטיס נוכחות, ביקורות פתע וכדומה. חלקם מתחילת ההתפתחות הטכנולוגית בשלהי המאה ה- 20, כגון: מצלמות, ציתות לטלפון וכדומה. עבודה זו תמקד באמצעים הטכנולוגים, שהתפתחו במאה הנוכחית ומאופיינים במעקב בספירה הדיגיטאלית, אשר נתונה לעובד בסביבת העבודה שלו (Mcnall, & Stanton ).

מקומות עבודה רבים מעמידים לרשות העובד כתובת דואר אלקטרוני. יש לציין, כי אין מדובר בכתובת וירטואלית בלבד, אלא כתובת שכוללת הקצאת שטח דיסק (זיכרון) לאחסון ההודעות המתקבלות והנשלחות. לפיכך, המעביד הוא הבעלים של השירות ולכאורה רשאי לעשות בו כרצונו. ישנם מעבידים המפעילים תוכנה, שמחפשת מילות מפתח מסוימות בהודעות הדואר, וישנם שלא מסתפקים בכך, אלא בודקים את כל הדואר הנכנס והיוצא בצורה סלקטיבית (כאשר קיים אינטרס זה או אחר לבדוק עובד מסוים)

בין היתר, גם הודעת דואר אלקטרוני שנשלחת בתוך הארגון עוברת את אותו תהליך, פרט לשלב האחרון והוא נקודת היציאה לרשת האינטרנט. ההודעה הפנימית תועבר במקום לרשת האינטרנט, חזרה לנתב לשם העברתה למחשב היעד בארגון (D'Arcy, Hovav, & Galletta ).

חשוב לציין בהקשר זה, כי כל ההודעות נשמרות בשרת, ובדרך כלל גם לאחר העברתן, וזאת לצורכי גיבוי. תוכנה המבצעת מעקב אחר דואר אלקטרוני מותקנת בשרת המעביד, על פי פרוטוקול התקשורת הייחודי להודעות דואר אלקטרוני. התוכנה מזהה, כי בקשת העברת המידע מהמחשב הארגוני לאינטרנט היא בקשת שליחת דואר אלקטרוני. התוכנה מתעלמת מכתובת היעד המוצמדת לבקשה ומעבירה אותה את אותם שלבים שאותה הודעה הייתה עוברת אילו הגיעה למחשב היעד (בדיקת אימות המידע והפיכתו לתבנית הניתנת לקריאה על-ידי כל תוכנת דואר אלקטרוני). לפיכך, התוכנה מסוגלת לבדוק את הקבצים המצורפים, לחפש מילות מפתח בתוכן, בכותרת וכדומה. יש לציין, כי ניתן להגדיר בתוכנה את ביצוע הפעולות הנ"ל בהתאם לשולח ולמקבל, שכן נתונים אלו מצויים במידע המצורף להודעה, בהתאם לפרוטוקול, עוד טרם נהפכה ההודעה לתבנית ניתנת לקריאה על ידי תוכנת דואר אלקטרוני (Flint, Haley, & McNally 

מנגד, הביא המעביד בפני בית המשפט מסמכים מתכתובת מהאימייל הפרטי של התובעת, מהם עלה ששלחה קורות חיים עוד טרם פיטוריה. העובדת טענה כי קריאת הודעות אלה נוגדת את חוק הפרטיות. בית-המשפט דחה את טענתה, ובכך העניק למעבידים גושפנקא לחדור לתיבות הדואר האלקטרוני של עובדיהם בנסיבות מסוימות. בעבר הפך בית הדין הארצי את ההחלטה, תוך שהוא קובע הפרדה בין תא דואר אלקטרוני פרטי לתא של העבודה (פישלר).

מצגת הזכות לפרטיות בעבודה, יחסי עובד-מעביד

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

לוין א'. חוק האזנת סתר- הדין, ההלכה הפסוקה והמעשה. אוצר המשפט (2020)
דלית קן דרור פלדמן וניבה אלקין קורן "שקיפות פעולות המדינה בסביבה
הדיגיטלית: אכיפה "אלטרנטיבית" של עבירות ביטוי באמצעות ענקיות הרשת"
המשפט כ"ה, עמ' 27 (2020)
גור-אריה מ' "זכויות אדם והמשפט הפלילי המהותי" משפטים כרך נ', (2020)
Balkin, Jack M., The Fiduciary Model of Privacy. Harvard Law Review,
Vol. 134, No. 1 (November 2020)