‏190.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תאוריית ההתקשרות בראי הסוציולוגיה?

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר   

סקירת ספרות    

תאוריית ההתקשרות : Attachment Theory           

"סיטואציית הזר" וסגנונות התקשרות         

ממצאים שונים בניסויי "סיטואציית הזר"      

מדידת סגנון התקשרות בבגרות    

ביקורת על תיאורית ההתקשרות   

השלכות ההתקשרות לטווח הארוך

תיאוריית ההתקשרות של בולבי     

תקצירי מאמרים לגבי התאוריה     

הגישה ההתקשרותית בטיפול המוסדי בבני נוער במצוקה      

דפוסי ההתקשרות וייצוג האֵם הפנימי אצל נשים במעבר לאימהוּת      

תרומתה של מערכת ההתקשרות לבריאות הנפשית של אימהות לילדים עם מום לב מולד, לשביעות הרצון שלהן מהזוגיות ולדימוי העצמי של ילדיהן       

מקומה של תיאוריית ההתקשרות בהסברת תפקודו של הפרט במסגרות צוותיות           

דפוסי התקשרות והיבטים תוך-נפשיים ובין-אישיים של מנהיגוּת          

סיכום   

הקשר בין תאוריית ההתקשרות לסוציולוגיה 

השפעות סוציולוגיות של תאוריית ההתקשרות         

דוגמאות ליישום התאוריה בסוציולוגיה        

ביבליוגרפיה       

תאוריית ההתקשרות באנגלית: Attachment Theory היא תאוריה פסיכולוגית התפתחותית, שנהגתה על ידי הפסיכיאטר והפסיכואנליטיקן, ג'ון בולבי ופותחה על ידי מארי איינסוורת'. התאוריה עוסקת בקשר המתפתח בין הילד לאמו בשנות החיים הראשונות, כבונה את התייחסותו של הילד לעולם החברתי הסובב אותו, וכן את תפיסתו העצמית. ההנחה המרכזית של התאוריה היא כי קיים צורך מולד ואוניברסלי של תינוקות לפתח מערכת יחסים עם מטפל מרכזי אחד לפחות, וקשר זה חיוני להתפתחות חברתית ורגשית תקינה של התינוק.

תאוריית ההתקשרות מבוססת על ההנחה שבנפש הפעוט טבוע הצורך ליצור קשר עם הדמות המטפלת בו. זאת בניגוד לתאוריה הפסיכואנליטית של פרויד, לפיה מה שמניע את התינוק הוא סיפוק דחפים וצרכים פיזיים. הצורך בקרבה להורה כדי לקבל הגנה הוא ראשוני על פי התאוריה, ואינו צורך משני שתפקידו לספק צרכים פיזיים. בולבי מושפע מתאוריית האבולוציה הדארווינסטית, ומניח שלדחף ליצור קשר ולחפש קרבה יש ערך הישרדותי רב, ועל כן הפך לחלק אינטגראלי באישיות האנושית כבר בראשית היווצרותה. ההתנהגויות האופייניות לתינוק בכי, חיוך וצחוק, אינן אלא ביטוי לדחף זה. במחקר מפורסם שערך הפסיכולוג הארי הארלו הושמו גורי קופים בכלוב ובו בובת אם מלאכותית העשויה חוטי תיל המספקת מזון ומים, וכן בובת אם מלאכותית רכה, העשויה ספוג רך, המזכירה אם אמיתית. הארלו הראה כי הקופים אמנם מתקרבים לאם המאכילה בכל פעם שהם רעבים, אך כשהם עייפים או מפוחדים הם הולכים ישירות לאם הרכה. בצורה כזו הוכיח הארלו כי הצורך בהגנה ובקרבה נפרד מן הצורך הפיזי במזון, ובכך נתן אישור אמפירי לדבריו של בולבי. תיקוף אמפירי נוסף הגיע ממחקריו של בולבי בנוגע לתנאי הגידול העגומים של ילדים רכים בבתי יתומים שאינם מנוהלים כראוי. אלה שימשו להצגת הנכות הרגשית הקשה שמוליד היעדר קשר ביןאישי אוהב בין התינוק למטפל בו. נכות זו עלולה למצוא לה אפילו ביטויים פיזיים.

המוטיבציה לפתח קשר אצל תינוקות היא כה גבוהה, ולכן הקשר שנוצר בשנה הראשונה בין הילד לדמות המטפלת הוא טוטאלי ובעל משמעות, הוא ישפיע על הפרט לאורך כל חייו. הדפוס שנוצר בקשר הראשוני והחוויות שחווה התינוק יוצרים מודל עבודה פנימי, שהוא תבנית אשר תשמש את אותו ילד לאורך כל חייו, בעת יצירת קשרים עם אחרים וגם בעת בניית דימויו העצמי. מודל העבודה הפנימי, מתגבש, על פי בולבי, בשנת החיים הראשונה, לאחריה קשה יהיה לשנותו. הקשר של הילד עם הדמות המטפלת בשנות החיים הראשונות, יהווה את האבטיפוס של כל הקשרים אותם יצור אותו ילד בעתיד, שכן לפיו יעריך הילד את מידת ההערכה שהזולת רוחש לו ואיכות הקשר שיש לצפות לו. מודל העבודה הוא שיכתיב לילד את עקרונות היסוד להמשך חייו החברתיים, והוא יעבוד כל הזמן לאורך החיים. על פי בולבי, ההבדלים הבסיסיים בין בני האדם נובעים מהבדלים במודלים הפנימיים שנוצרו אצלם.

מארי איינסוורת', פיתחה את התאוריה של בולבי, ויצרה מבחן שנועד לאבחן ולסווג את מודל העבודה הפנימי של התינוק. המבחן מתבצע בסוף שנת החיים הראשונה של הילד, בה התגבש מודל העבודה שלו. המבחן נקרא מבחן "סיטואציית הזר", ומבוסס על ההנחה התאורטית, לפיה לילדים המפתחים התקשרות תקינה להוריהם, משמשים ההורים "בסיס בטוח" שממנו אפשר לצאת לחקירת הסביבה, מה שיסלול דרך להתקדמות קוגניטיבית ורגשית. לעומת זאת, ישנם סוגי התקשרויות פגומים, שעלולים לפגוע בהתפתחותו של הילד.

למבחן ארבעה שלבים: 1 מקום חדש ומסקרן האם והתינוק מוכנסים לחדר עם צעצועים; 2 אישה זרה מצטרפת לחדר אישה זרה; 3 פרידה האם יוצאת מהחדר; 4 איחוד האם חוזרת לחדר. על פי התנהגותו ותגובותיו של התינוק, נקבע סגנון ההתקשרות שלו. נמצאו ארבעה סגנונות התקשרות:

1. התקשרות בטוחה תינוק בעל סגנון זה בשלב הראשון יחקור את החדר, אך כשאמו תצא והוא יישאר לבדו עם האישה הזרה הוא יפסיק לחקור ויבכה. כשהאם תחזור, הוא יחפש את קרבתה ויירגע בעזרתה. בסגנון הזה, מדובר על אם רגישה לצורכי התינוק ומביעה כלפיו רגשות חיוביים. בולבי ואיינסוורת' התייחסו לתינוק בעל סגנון זה ככזה שפעילות מערכת ההתקשרות היא תקינה. 
2. התקשרות אמביוולנטית חרדה תינוק בעל סגנון זה לא יחקור את החדר בשלב הראשון של המבחן, הוא יישאר קרוב לאמו, וזה אף יתעצם כשאישה זרה תיכנס לחדר. כשהאם תצא מהחדר, הוא יבכה ויראה מצוקה, אך כשהיא תחזור הוא יראה אמביוולנטיות וכעס כלפיה, ספק יתקרב אליה ספק יירגע בעזרתה. בסגנון הזה, מדובר על אם שמתקשה לזהות את צורכי התינוק, ולתינוק קשה לזהות מתי היא תגיב אליו בצורה חיובית ומתי לא. האם נחווית כאמביוולנטית ולכן התינוק הופך עצמו לכזה. בולבי ואינסוורת' התייחסו לתינוק בעל סגנון זה ככזה שמערכת ההתקשרות שלו נמצאת בפעילות יתר.
3. התקשרות נמנעת תינוק בעל סגנון זה יחקור בשלב הראשון את החדר, וכך יעשה גם כשתיכנס אישה זרה. כשהאם תצא מהחדר, לא יראה סימני מצוקה או בכי, וכשהיא תחזור הוא יתעלם ממנה, ולעתים אף יהיה ידידותי ותר כלפי האישה הזרה. בסגנון זה, מדובר על אם שהטיפול שלה בתינוק מאופיין בחוסר סבלנות והבעותיה הרגשיות כלפיו הן שליליות. על כן, התינוק מוותר על הקשר עמה ומתרחק ממנה. בולבי ואיינסוורת' התייחסו לתינוק בעל סגנון זה ככזה שמערכת ההתקשרות שלו נמצאת בתת פעילות. 
4. התקשרות לא מאורגנת תינוק בעל סגנון זה אינו ידע מה לעשות בחדר ולא ימצא את עצמו, הוא יראה התנהגויות סותרות למשל: לשבת ליד האם ולבכות, וכן הרבה בלבול ומצוקה. זהו סגנון שיש בו סממנים מהדפוס הנמנע ומהדפוס האמביוולנטי גם יחד. בסגנון זה, לרוב מדובר על תינוק שעבר התעללות מצד האם או הדמות המטפלת. בולבי ואיינסוורת' התייחסו לתינוק בעל סגנון זה ככזה שפעילות מערכת ההתקשרות שלו אינה סדירה.

שלושת הסגנונות האחרונים מוגדרים כסגנונות התקשרות לא בטוחים.

• כ 70% מהאוכלוסייה מאופיינת בסגנון התקשרות בטוח
• בארץ הראו חוקרים שבקיבוצים, בתקופה שבה הילדים גודלו בנפרד מההורים, היה אחוז ילדים בעלי סגנון התקשרות אמביוולנטי חרד גבוה ביותר, עד כדי כך שהחוקרים נאלצו להפסיק את "מצב הזר" באמצע
• נמצא שטיפול במעונות יום מלא בגיל הקודם לגיל שנה הוא גורם סיכון אם כי לא גורם מחייב להתקשרות נמנעת. התוצאה היא נזק ארוך טווח, שכן ילדים אלו נוטים יותר לתוקפנות ולבעיות אחרות. נראה עם זאת שהסכנה קטנה כאשר מדובר במעון שהטיפול בו הוא מאיכות טובה.
• נראה שיש קשר בין היסטוריית ההתקשרות של האם לבין סוג ההתקשרות שמעניקה היא עצמה לילדה. קשר כזה נמצא אפילו בקופים.

מצגת פסיכולוגיה התפתחותית, סגנון התקשרות, תאוריה בולבי, ויסות רגשי

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)