‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

מערכת הפנסייה בישראל  

רובד ראשון  

סקירה   

ההיקף הכספי של הרובד הראשון בישראל 

השוואה בינלאומית

רובד שני                                                                                          

מגמות ברובד השני בישראל בשנים האחרונות         

רובד שני בישראל מבחינה כמותית                              

רובד שלישי                                                                                     

השפעה על  התחלקות ההכנסות                                                 

סקירת ספרות                                                                                            

תעסוקה, רמת החיים ופערים כלכליים בקרב בני 50 ומעלה: ישראל בהשוואה לאירופה           

השפעה על  התחלקות ההכנסות                                                                            

ריכוז-מקור הכנסות הקשישים בישראל – חלוקה על-פי הרבדים:        

מגמה עולמית בתחום הפנסייה                                    

עלות ההטבות השונות של הפנסייה בישראל         

אמידת ההטבות                                                         

בסיס הנתונים                                                             

פנל מנהלי 

שיטת העבודה                                                                 

שלב ראשון – אפיון האוכלוסייה שמפרישה לפנסייה 

שלב שני – אומדן הטבות המס

הצעה לשינוי מבנה המסים בתחום הפנסייה

תרומת המחקר          

מקורות                                                                            

נספחים   

סמינריון פנסיה מיסים.

החיסכון הפנסיוני נועד למנוע ירידה משמעותית בהכנסה ובעקבותיה ירידה ברמת החיים לאחר שהאדם פורש לגמלאות. משום שתשלומי הביטוח הלאומי (הרובד הראשון) מספקים הכנסה מינימלית בלבד לעת זקנה, על הפרטים להתכונן בעוד מועד בעזרת הפרשת חלק מהכנסותיהם לאורך השנים, שבהן הם עובדים (הרובד השני), כך שתיווצר קרן כספים הולמת לעת פרישה. היקף החיסכון צריך להיות ברמה מספקת כדי למנוע זעזועים קיצוניים ברמת החיים בעטיו של המעבר מעבודה לפרישה.  

מחקר זה הוא מחקר המשך לתזה שלי במסגרת התואר השני, שבמסגרתה נבחנה מערכת הביטוח הפנסיוני בישראל מזווית הטבות המס המוענקות לה ומודגמת השפעתן החיובית של הטבות אלו על החיסכון הפנסיוני. המחקר כלל סימולטור ראשון מסוגו לחישוב זכויות הפנסייה לאחר התחשבות במערכת המס והביטוח הלאומי על-פי נתוני מין, גיל, שנות ותק, שכר ותשואות. המחקר פירט את השינויים שנעשו בשוק הפנסייה בישראל ברפורמה של 2004-2003 שגרמו לפגיעה משמעותית בזכויות העמיתים, כגון: דחיית גיל הפרישה, האחדת שיעור חישוב הפנסייה, גביית דמי ניהול, שינוי תנאי ההשקעה באגרות חוב מיועדות והעלאת דמי הגמולים, שמשלמים העובדים והמעבידים. הממשלה התחייבה לסייע לקרנות הפנסייה בסכום של 83.3 מיליארד שקל וכפתה עליהן צעדים ארגוניים וניהוליים שונים.

במחקר זה בחנתי את השלכות צעדי הרפורמה בשנים 2004-2003 על זכויות המבוטחים ומצאתי ש-19.3 מיליארד שקל[1] ׁמתוך הסיוע הממשלתי הגיעו, למעשה, מכספיהם של העמיתים שזכויותיהם נפגעו. המחקר הציג חישוב אמפירי מפורט של הפגיעה בזכויות, על-פי דוגמאות של מין, גיל הצטרפות לקרן ושכר. למרות פגיעה זו בעמיתים לא היה מנוס מביצוע הרפורמה, שכן בלעדיה היו הקרנות קורסות והעמיתים היו נפגעים בצורה הרבה יותר משמעותית

נוסף על כך, בדקתי במחקר את השלכת הטבות המס על שיעורה של פגיעה זו והגעתי למסקנה כי מערכת המסים (כולל קצבת הזקנה) משפרת בצורה ניכרת את שיעור התחלופה ומפחיתה את הפגיעה בו. זאת, בשל מסי השכר לפני הפרישה לעומת הטבות המס הניתנות לפנסייה לאחר הפרישה. לעומת זאת נמצא שהפטור מהקצבה בשיעור 35% כלל אינו אפקטיבי. 

בעבודת מחקר זו מוצע לפתח מודל אשר בעזרתו יהיה ניתן להציע  חלופות מיסוי שונות  ללא עלות נוספת למדינה (כולל הביטוח הלאומי) אשר יהווה כלי לשיפור מערכת הפנסיה,  הן מנקודת מבטו של הפרט (שיעור תחלופה גדול יותר) והן מנקודת מבטה של החברה הם מדד ג'יני, מדדי עוני, שיעורי העברות בתוך אותה קוהורטה – ביטוח הדדי והוגנות אקטוארית וחשבונות בין-דוריים.

במודל אנסה לאמוד את עלות הטבות המס המצטברת לקופת המדינה, נטרול כל הטבה בנפרד וחישוב ההפרש בין הערך העתידי של החיסכון ללא הטבה לבין הערך העתידי של החיסכון, כאמור עם ההטבה עצמה וזאת תוך ניתוח ביחס לסכומי הפקדות בפועל מתוך הנתונים. כמו כן, אנסה לאמוד את גמישות ההפרשה לפנסייה ביחס לעלות ההטבה עצמה (אחוז השינוי בהפרשה חלקי  אחוז השינוי בסכום ההטבה, ביחס לסוגים שונים של הפרטים, וזאת על מנת לאמוד בצורה אחרת את ההשפעה של השינוי בגובה ההטבה על ההפרשה. לאחר אומדן הטבות המס אנסה להציע הצעה לשינוי מבנה המסים בתחום הפנסייה, כך, למשל, אבחן מודל מס שונה שבעיקרו יבוטלו הטבות המס לאוכלוסייה, שממילא תחסוך לפנסייה גם ללא הטבות המס כך שלא תהיה נטל על החברה כולה והעברת החיסכון מקיצוץ הנ"ל לטובת אוכלוסיית הפרטים.

המודל יהווה כלי משוכלל שיאפשר לשקול את המשמעות הכמותית והערכית של רפורמות שונות במערכת, תחת הנחות סבירות על התפתחות המשק הישראלי. יכול להיות (או 'יש סיכוי') שכלי זה יעמוד לרשות קובעי המדיניות לגבי הרפורמות הצפויות.

מצגת בנושא פנסיה -מצגת פאוורפוינט מקצועית לרפרט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אחדות, לאה ודוד ביטון. "תעסוקה, רמת חיים ופערים כלכליים בקרב בני חמישים ומעלה: ישראל בהשוואה  לאירופה", ביטחון סוציאלי 76: 125--152.

עדי ברנדר, השפעת הסדרי החיסכון לגיל הפרישה בישראל על התחלקות ההכנסות, סדרת מאמרים לדיון.