‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי מדיניות עצירת דרדור מערכת החינוך בישראל לאור הרפורמות כמו רפורמת דוברת?

תוכן עניינים

מבוא

מטרות ויעדים

אופי העבודה בארגון

המצב הפיננסי :

מבנה ארגוני של משרד החינוך

שרשרת הערך : איך "מייצרים" חינוך ?

נתונים על משרד החינוך

רפורמת דברת – מגמות עולמיות בחינוך, רקע וסיבות ליישומה

אחריות משרד החינוך לאחר רפורמת דוברת:

הרפורמה והמנהל הציבורי החדש

תיאוריות הניהול הציבורי החדש (NPM )

עקרונות המנהל הציבורי החדש וביטויים ברפורמות בחינוך

1. ביזור (Decentralization)

2. ניהול מקצועי (עקרון משנה של המנהל הציבורי החדש)

3. הפרטה (Privatization)

4. ניהוליות (Managarialism )

סכום

מדיניות ויוזמות

המדען הראשי

המינהל למדע ולטכנולוגיה

ראמ"ה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך

סיכום

ביבליוגרפיה

משרד החינוך הנו גוף ממשלתי ותיק וממוסד על יסוד האגף לחינוך בארץ ישראל. המבנה הארגוני (נספח א') כולל מטה גדול מאד המונה כ- 100 יחידות מקצועיות העוסקות בתכנון תוכניות הלימוד, פיקוח ובקרה. חלק מיחידות המטה מעורבות כיום גם בביצוע תוכניות הלימוד הלכה למעשה בשדה החינוכי. המשרד מפעיל 6 מחוזות גיאוגרפיים שהם הדרג המפעיל הרישמי של מוסדות החינוך. מוסדות החינוך עצמם שייכים לשלטון המקומי ולרשתות החינוך. המורים והגננות הם עובדי משרד החינוך או עובדי הרשויות והרשתות. בימים אלה הארגון עומד בפני מהפכה מהגדולות בתולדותיו כיוון הממשלה מחייבת אותו ליישם את הרפורמה במערכת החינוך (היא דוח דוברת). הרפורמה צפוייה להוביל לשינויים גדולים במבנה הארגון ובתהליכי העבודה שלו. ניתן לקרוא עוד על הרפורמה בהמשך פרק זה בסעיף "מידת החדשנות בארגון". מטרות משרד החינוך נגזרות מחוק חינוך ממלכתי ואליהן מצטרפות מטרות שקובע שר החינוך או מנכ"ל המשרד בכל שנה. משרד החינוך הוא בפירוש לא גוף עסקי, כתוצאה הוא אינו נוהג לזהות את ליבת הפעילות שלו ולהתמקד בה. היעדים נקבעים ברמה שנתית (לעיתים רב שנתית כמו תוכנית חומש) ע"י המדען הראשי ומאושרים ע"י שר החינוך. היעדים יכולים להתייחס לרמה הארצית הנדרשת (לדוגמה : טיפוס לעשיריה הראשונה במבחני המתמטיקה הבינלאומיים, הקניית 100 מושגי הליבה שקבעה שרת החינוך לימור לבנת) או לתת קבוצה או נושא (לדוגמה : עמידה בהשגים מסויימים של תוכנית המחוננים, שיפור מספר הניגשים לבגרות בעדה האתיופית). ישנם גם יעדים איכותיים ולא כמותיים, כמו הוראת תוכנית לשיוויון בין המינים, למניעת אלימות או לחיי משפחה.  

העבודה בארגון נחלקת לתחום הפדגוגי ולתחום המינהלי. משרד החינוך אחראי על "ייצור החינוך" לתלמידים מגן חובה ועד לכיתה י"ב. 

תרשים "שרשרת הערך" (נספח ב') מתאר את התהליך "המייצר" חינוך במשרד החינוך. תהליך המתחיל אצל "המדען הראשי" שקובע את המטרות והדגשים (כמובן שגם שר החינוך קובע את תוכנית הליבה שלו) ומשם הופכים העקרונות לתכנים לתוכניות לימודים מפורטות יועברו לתלמידים בבתי הספר או בפעילויות הנוער האחרות שבתחום אחריות המשרד.

מספר רב של יחידות תומכות בתהליך התכנון והביצוע, לבה של העבודה אמנם נעשה במינהל הפדגוגי ובמינהל חברה ונוער, אך יחידות כמו המינהל לחינוך דתי, מינהל התרבות ומינהל הספורט מעורבות גם הן בעיצוב תוכניות הלימודים. המטה נעזר גם ביחידות המספקות שירותים לוגיסטיים, כמו החשבות, מינהל כלכלה ותקציבים, משאבי אנוש, הלשכה המשפטית ומינהל תקשוב ומערכות מידע.

עיקר העברתן של תוכניות הלימוד אל השטח הוא באחריות המחוזות הגיאוגרפיים, אלה עומדים בקשר עם מחלקות החינוך ברשויות המקומיות ועם רשתות החינוך ביחד מנחים ומתקצבים את בתי הספר וגני הילדים.

במקביל לתהליך המתואר של תוכניות הלימוד מתקיים תהליך חשוב נוסף והוא הכשרת מורים ואח"כ הדרכתם ע"י מינהל הכשרה והשתלמות והטיפול בהם ע"י מינהל כח אדם בהוראה.

תהליכים נוספים באחריות המשרד הם רבים ומגוונים, כמו פיתוח מערכת החינוך – תכנון בניית מוסדות חדשים, תקצוב מוסדות ותקן, הסעות תלמידים, חינוך מבוגרים וגם תחומים שונים לגמרי כמו קיום חידון התנ"כ בשיתוף עם חיל החינוך של צה"ל וחלוקת פרסי ישראל.

דו"ח עיקרי ההמלצות של ועדת דברת, כולל ניתוח תמונת מצב של מערכת החינוך בישראל כיום, חזון נדרש ואת עיקריה של התוכנית הלאומית לקידום מערכת החינוך בישראל. ממשלת ישראל קיבלה ואישרה את ההמלצות זמן קצר לאחר פרסומו.

פרקי הדו"ח עוסקים ב: ארגון מחדש של מערכת החינוך, ריכוז משאבים והתייעלות, מעמד ותנאי המורים, מחויבות לקידום כל ילד, מעמדם של מנהלי בתי הספר ובית הספר כמוקד העשייה החינוכית.

יישום הרפורמה נתקל בהתנגדויות רבות, בעיקר מצד ארגוני המורים, דבר שגרם לכך שבשלב זה הרפורמה מיושמת במספר קטן של מקומות (וגם בהם מיושמים רק חלק מעקרונותיה). חוק "החינוך הציבורי" שאמור היה לעגן את המלצות הוועדה לא הובא לדיון ולא קודם לכיוון חקיקה ולפיכך מתקשה משרד החינוך לחייב את הגורמים הרלוונטיים לפעול לכיוונים המוצעים.

יש לציין, שלמרות ההתנגדויות הקשות, נחושה שרת החינוך ליישם את הרפורמה בכללותה בתוך מספר שנים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

וינברגר יהודית, חינוך בעידן של אי-ודאות. הוצאת רסלינג, 2016.

גוטרמן, י. ( 2016). בדרך למנהיגות חינוכית: מנהל בית הספר כמנהיג של תהליכי הוראה ולמידה באמצעות צפייה ומשוב. החינוך וסביבו: שנתון מכללת סמינר הקיבוצים. 26-11.