‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מהן ההשלכות של טענת הגנה המתבססת על הלם קרב בעת ביצוע עבירה פלילית?
תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר. 

רקע פסיכיאטרי 

הלם קרב ותגובה פוסט טרואמטית

דיסוציאציה. 

משפט ישראלי 

פסיכיאטריה ומשפט, הלם קרב. 

איך מקבלים הכרה משפטית נזיקית בהלם קרב?. 

עד מתי ניתן לתבוע פיצויים בגין הלם קרב או פוסט טראומה?. 

הלם קרב כטענת הגנה בפלילים (סייג לאחריות פלילית) 

התסמונת הפוסט טראומטית – משפט בישראל. 

. הגנה עצמית (סעיף י לחוק העונשין) 

פסיקה על הלם קרב. 

פס"ד דניאל עוקב. 

פס"ד בענין הלם קרב: ג' נ' משרד הבטחון 

פסיקה על ענישה וטענת הגנה פלילית של הלם קרב

ע"פ יצחקי מיכני 

הרקע העובדתי 

משפט משווה. 

התסמונת הפוטט־טראומטית במשפט הפלילי האמריקני 

סינדרום וייטנאם.. 

סיכום בינייים.. 

טענה לאחריות מופחתת.. 

טיעון להקלה בעונש.. 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

עבודת סמינריון זו במסגרת פסיכיאטריה ומשפט תעסוק בנושא: הלם קרב. תיבחנה ההשלכות של טענת הגנה המתבססת על הלם קרב בעת ביצוע עבירה פלילית. הלם קרב הוא סוג של הפרעת דחק פוסט-טראומטית.

חוק העונשין, התשל״ז קובע:

ח': לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה, אם, בשעת המעשה, בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בכושרו השכלי, היה חסר יכולת של ממש - להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או להימנע מעשיית המעשה.

נבחן עתה את רכיבי הסעיף הרלוונטי לענייננו: ״מחלה שפגעה ברוחו״ הבעיה העיקרית בסעיף ח' "מחלה שפגעה ברוחו" נובעת מהעובדה כי קיימים ליקויים בנוגע להגדרה זו בעמדת החוק. [1]

במשפט הישראלי אימצו את ההבחנה בין מחלות נפשיות שמגדירות " פסיכוזה "

לבין ליקויים אשר אינם מוגדרים כמחלה תחת הכותרות:"נוירוזה " או " פסיכופתיה ".

ולפי הפסיקה הישראלית נקבע כי רק ליקויים בחזקת "פסיכוזה " מוכרים כבסיס להגנת אי שפיות.

מבחינה פסיכיאטרית הלם קרב היא מחלת נפש לכל דבר. הכרה במחלה זאת מקנה כמובן זכויות לנכי צה"ל.

בשונה מנכות פיזית אשר ניתן להוכיח אותה על פי נתונים גופניים הלם קרב הוא משהו שאין אפשרות להוכיח על פי בדיקות גופניות בייחוד כאשר פוסט טראומה יכולה להתפרץ שנים רבות לאחר המקרה אשר השפיע על הפרט.

הלם קרב הוא למעשה הפרעה פסיכיאטרית, מתחום הפרעות הקשורות לדחק וטראומה (Stress-and-trauma-related disorders), המתפתחת בעקבות טראומה הנחוות בעת מקרה מסוכן ומזעזע בזמן פעילות צבאית קרבית.[2]

ההפרעה הבתר חבלתית (פוסט טראומטית )- היא הפרעה אשר גורמת לחוסר אונים, פלאשבקים, חרדות, סיוטי לילה, חדירה של זיכרונות טראומתיים טורדניים היא סובייקטיבית ולכן אנשים יכולים לסבול ממנה גם ללא אירוע מסכן חיים אלא מדברים שנתפסים בראשו כמאיימים ואינם נראים כמאיימים בהכרח בעיני הסביבה.

את האבחון להפרעה ניתן לעשות דיי בקלות על ידיי זיהוי התסמינים אשר יצוינו בהמשך.

פוסט טראומה נגרמת לנוכח איומים מסכני חיים – כידוע אצל חיילים בשירותם הצבאי שחוו "הלם קרב" אשר גרם להם בהמשך לתגובה פוסט טראומטית מהאירוע שהתרחש.

בישראל יש כ- 4,000 חיילים שאובחנו כנפגעי פוסט טראומה שזה בין 10% ל- 15% מכלל נפגעי המלחמה. ההתמודדות עם ההפרעה תלויה בדרך התמודדותו עם משברים באופן כללי ובגנטיקה והתמיכה הסביבתית שהפרט מקבל.

כאשר אדם עובר מחייו האזרחיים לחייו הצבאיים נדרש לשנות את המנטאליות שלו בדרכים שונות

לקבל על עצמו את העובדה כי הוא כפוף לרשויות פיקוד ללא עוררין.

תהיה סקירה של פסיקה על ענישה וטענת הגנה פלילית של הלם קרב. כך למשל בע"פ 8328/05 יצחקי מיכני נ. מדינת ישראל (2012) ביהמ"ש העליון דחה את ערעורו של מי ששרף למוות את מזכיר ארגון נכי צה"ל בתל אביב לא התקבלה טענת הגנה פלילית בגין הלם קרב של הנאשם המערער (הורשע ברצח).

מצגת הלם קרב, פוסט טרואמה, דחק, הגנה פלילית

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

קארות ק'. טראומה : חוויה נאלמת. הוצאת רסלינג, תל אביב (2023)

ליכט א'. "הגנה מן הצדק" - מבט עיוני ומעשי. אוצר המשפט (2023)

לוי-בלז י', אסף ד' (2023). כאב נפשי: מתחת לשמיים השחורים. הוצאת הקבוץ המאוחד

קיטרון ד' (2023). מסע במחוזות הפסיכותרפיה: משא נפש. הוצאת רסלינג, תל אביב