‏99.00 ₪

מצגת פאוורפוינט מרהיבה, המציגה תוכן העבודה בצורת רפרט. כוללת גרפיקה, צלילים ואפקטים להנגשת המידע. מכילה 20 שקפים לרפרנט.

תסמינים של הלם קרב לעיתים קשים לזיהוי. ישנו תסמין מובהק של ערנות מוגזמת. זה בא לידי ביטוי דרך שניים או יותר מהתסמינים הבאים :

1. 1. קשיי הירדמות ושינה.
2. 2. רגזנות ונטייה להתפרצויות כעס.
3. 3. קשיי ריכוז.
4. 4. ערנות/ דריכות מוגזמת.
5. 5. תגובת בהלה/ חרדה מוגזמת.

תסמינים אלו דיי קלים לזיהוי מפני שעלולים לגרוע מאיכות חייו ותפקודו של הפרט בחייו האישיים והחברתיים.

 לרוב דרכי ההתמודדות עם תסמינים אלו יהיה על ידי דפוסי התנהגות של הסתגרות פרישה והימנעות[1].

.

ההפרעה הבתר חבלתית (פוסט טראומטית )- היא הפרעה אשר גורמת לחוסר אונים, פלאשבקים, חרדות, סיוטי לילה, חדירה של זיכרונות טראומטים טורדניים היא סובייקטיבית ולכן אנשים יכולים לסבול ממנה גם ללא אירוע מסכן חיים אלא מדברים שנתפסים בראשו כמאיימים ואינם נראים כמאיימים בהכרח בעיני הסביבה. [2]

את האבחון להפרעה ניתן לעשות דיי בקלות על ידיי זיהוי התסמינים אשר ציינו.

פוסט טראומה נגרמת לנוכח איומים מסכני חיים – כידוע אצל חיילים בשירותם הצבאי אשר חוו " הלם קרב " אשר גרם להם בהמשך לתגובה פוסט טראומטית מהאירוע שהתרחש.

בישראל יש כ- 4,000 חיילים שאובחנו כנפגעי פוסט טראומה שזה בין 10 % ל- 15 % מכלל נפגעי המלחמה. ההתמודדות עם ההפרעה תלויה בדרך התמודדותו עם משברים באופן כללי ובגנטיקה והתמיכה הסביבתית שהפרט מקבל.

כאשר אדם עובר מחייו האזרחיים לחייו הצבאיים נדרש לשנות את המנטאליות שלו בדרכים שונות לקבל על עצמו את העובדה כי הוא כפוף לרשויות פיקוד ללא עוררין. ישנו קושי של הסתגלות לסביבה חדשה, מצבים חדשים וקונפליקטים חדשים. בזמן מלחמה ההתמודדות המנטאלית אף קיצונית הרבה יותר ולא פשוטה,

היא מעמידה את החייל בסכנה ממשית לחייו, בחשיפה למוות מסביבו ולחץ של חיים ומוות.