‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי מגורים משותפים של בני זוג ?

מבנה העבודה:

תקציר

מטרת המחקר

אוכ' המחקר

ממצאים מרכזיים
- הקדמה

הסיבה לבחירת הנושא הספיציפי

-סקירה ספרותית

 מגורים יחד של בני זוג

קוהביטציה

- שאלות המחקר הנובעות מן הסקירה הספרותית
-מתודולוגיה 
-ממצאים 
-דיון (מסבירים את הממצאים)
-ביבליוגרפיה

ניתן להגדיר זוגיות כמערכת הדדית של יחסים  בין שני בני אדם (ללא קשר למינם). מערכת זו  מתקיימת במגוון רחב מאוד של דרכים, והיא כוללת פעמים רבות אמון בין הצדדים, מגורים משותפים, מחויבות, ולעיתים גם הקמת משפחה המוכרת ע"י הדין הדתי/אזרחי

זוגיות היא למעשה סטטוס מסויים אד הוק ולאו דווקא דה יורה. יש לה משמעויות פורמליות גם ללא מיסוד פורמלי. היותם של בני זוג ידועים בציבור - סטטוס המשקף זוגיות הדוקה איפוא, נובע מהתנהגותם היומיומית, ללא כל צעד פורמלי או טקס המלווים זאת. התנאים הנדרשים להכרה בזוגיות תלויים בהקשר.בדין הרשמי נדרשת פורמליות גבוהה  של נישואים רשמיים וגם התנהגות הולמת ניהול משק בית משותף. כך בפקודת מס הכנסה, למשל, מוגדר בן זוג: "אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו".

החל משנות השישים החלו להתפתח “סגנונות חיים אלטרנטיביים” למשפחה הגרעינית. אחד מהם- הקוהביטציה, מגורים משותפים ללא נישואים, התפתח באופן דרמטי בעשרים השנים האחרונות ושכיחותו בקרב צעירים הולכת וגוברת. (בלוש-קליינמן, שרלין).

הקוהביטציה צמחה מתוך תהליכים חברתיים שהתרחשו בעולם המערבי לאחר מלח”הע השנייה שבעקבותיה חלו שינויים בתעשייה, בטכנולוגיה, בכלכלה, השתנה תפיסת מוסד המין, מעמד האישה וערכים כגון: שוויון, אינטימיות ועצמאות הפכו מרכזיים.

עד סוף שנות השישים קוהביטציה בחברה המערבית הייתה קשורה לשכבות האוכלוסייה הנמוכות, לזוגות שנישואיהם התפרקו ולא יכלו להשיג היתר גירושים. בארץ הקוהביטציה צמחה בקרב זוגות שהחוק לא אפשר להם להינשא ובקרב אלמנות, שהעדיפו לא להינשא מחדש כדי לא להפסיד את קצבת השארים.

מאז שנות השבעים הקוהביטציה התרחבה גם אל שכבות האוכלוסייה הגבוהות ומאז לא התמקדה בשכבות מסוימות אלא התחלקה בין מבוגרים לצעירים מכל שכבות האוכלוסייה השונות.

 ממחקרים שנערכו במדינות שונות (ארה”ב, קנדה, שוודיה, אנגליה) עולה כי בכולן חלה בעשרים שנים האחרונות עלייה בתופעת הקוהביטציה שהשפיעה וגרמה לעליית גיל הנישואים הראשונים הממוצע.  (Rindfuss and VandenHeuvel ) 

גם בישראל ניתן ללמוד מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על נתונים העשויים להעיד על גידול התופעה בישראל: עלייה בשיעור הרווקים והרווקות, עלייה בגיל הנישואים הראשונים אצל שני המינים, וכן ירידה בשיעור הנישואים- כל אלה מצביעים על כך שייתכן כי מס' הרווקים והרווקות החיים בקוהביטציה גדל.

 בעבודה זו נותחו הבדלים בשביעות רצון בזוגיות בין זוגות שגרים בקוהביטציה (מגורים משותפים) לבין זוגות שחיים עדיין בבית ההורים.  

מטרת המחקר

לבחון הבדלים בשביעות רצון בזוגיות בין זוגות שגרים בקוהביטציה (מגורים משותפים) לבין זוגות שחיים עדיין בבית ההורים.  

אוכ' המחקר

המחקר שלי מתייחס לרווקים בגילאים 25-30 ללא ילדים.

 המחקר כלל 30 בני זוג שגרים ביחד ו30 בני זוג שגרים כל אחד בבית הוריו
כל אחד מבני הזוג מילא את השאלו . 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 פרופ' עז אלמוג "עבדי הזוגיות" פנים: כתב-עת לתרבות, חברה וחינוך 19: 4-11

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על המשפחות ומשקי הבית בישראל 2020

איילה מלאך פיינס, "התאהבות – איך אנחנו בוחרים במי להתאהב" , הוצאת מודן 

זיוית אברמסון  "זוגיות בדרך לשוויון" הסתדרות המורים, גיליון 19, עמ' 33 פברואר