‏90.00 ₪

החלטות הפרישה של זוגות נשואים בהקשר למצב כלכלי ופנאי: נטענת הטענה כי רצוי שבני זוג עניים ידחו את גיל פרישתם בעוד שבני זוג עשירים יכולים להרשות לעצמם יותר פנאי. (ח' גוטליבובסקי, י' וייס, ע' 74). אמירה זו עולה בקנה אחד עם יתר המאמרים אך הטיעון כי  בדרך כלל בני הזוג מתחתנים כי יש ביניהם התאמה כלשהי ולכן החלטות הקשורות לגיל הפרישה גם כן נעשות בהתאמה בין בני הזוג- זו טענה, שאינה מתיישבת עם המאמרים האחרים כי בחירה רומנטית אינה רציונלית, ודאי וודאי בחירה בבן זוג הנעשית בדרך כלל בשנות העשרים לעומת פרישה בגיל שישים ואילך. (קוליק,  ע' 3).

השונה והדומה במאזן המשאבים לאורך שנות הזוגיות: המאמר "זוגיות בתהליך הפרישה לגמלאות: גברים מול נשים" (קוליק), מאשש טענתם של גוטליבובסקי ווייס. במחקרה של קוליק עולה שיש הבדלים ניכרים בזוגיות רק במאפיינים מעטים בתקופות שונות ומאפיינים אלה משתקפים אצל שני המינים. כמה שנים לפני הפרישה הזוגיות ויטלית, כשקצת לפני הפרישה ולאחריה הזוגיות משתנה והיא פחות ויטלית. קיים דמיון בין שלוש התקופות ביחסי הכוחות ברוב התחומים. (קוליק). גם החוקרים אוקונור ופאט מאששים זאת, לטענתם המצב הרגשי של נשים מושפע עמוקות מתלותן הכלכלית בגבר. השפעה ממושכת וסדירה.  (Oconnor, , p. 840). אולם במאמר השלישי של קוליק רואים היפוך של הטענה: יחסי הכוחות הזוגיים הם לא תופעה הומוגנית המוסברת בכל תקופות החיים על-ידי אותה מערכת של משתנים, אלא דווקא על-ידי מערכת מגוונת של משתנים. מדעי החברה אינם מדע מדוייק והמחקרים הנ"ל מוכיחים זאת. (קוליק, ע' 3 )

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 ח' גוטליבובסקי, י' וייס, החלטות הפרישה של זוגות נשואים, בטחון סוציאלי, 76

קוליק ל. , תפיסת מאזן הכוח הזוגי בקרב עובדים פורשים, חברה ורווחה יט 2