‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חוק מימון מפלגות ? 

תוכן עניינים

מבוא

היסטוריה חקיקתית של מימון המפלגות     

החוק המסדיר מימון מפלגות        

פסיקה ישראלית  

פס"ד ברגמן        

פס"ד רובינשטיין  

פס"ד לאו"ר.        

עתירה לבג"צ של ח"כ רן כהן         

פס"ד משנת  שקבע שעל מפלגת חץ להשיב כספי המקדמות             

פרשת המפקד הלאומי      

הזכות לקבלת היחידה הבסיסית .             

תיקון בעקבות שינוי שיטת הבחירה.          

מימון פעילות של סיעה פרלמנטרית.          

הוראת שעה שהעניקה למפלגות מקדמה על חשבון מימון המפלגות   

האמצעים העומדים לרשות המדינה לאכיפת החוק :             

מבקר המדינה     

ביקורת המדינה   

כשלים חקיקתיים ולקונות:            

עקיפת החוק בעזרת הקמת עמותות :        

עקיפת החוק       

מגבלות נוספות בחוק פרט לנאמר בנושא העמותות:            

הצעת חוק מ  בנוגע לתרומות       

משפט משווה      

מימון מפלגות בישראל לעומת חו"ל            

ארה"ב:   

פסק הדין "סיטיזנס יונייטד" (Citizens United), חוק מעשי שחיתות בניכר Foreign Corrupt Practices Act         

פסק הדין "סיטיזנס יונייטד" Citizens United          

פרשת עומרי שרון           

סיכום     

ביבליוגרפיה        

חוק מימון מפלגות           

מימון פעילותה הסדירה של מפלגות מקופת הציבור היא תופעה חדשה יחסית בפוליטיקה העולמית. עד למחצית השניה של המאה ה-20 נחשבו מפלגות להתאגדויות וולונטריות האמורות להתקיים ממקורותיהן העצמיים, קרי גיוס כספים מתשלומי דמי חבר, תרומות מאוהדים ומפעלים כלכליים המצויים בבעלות המפלגה או בשליטתה. מרבית המפלגות ביישוב הארץ-ישראלי ולאחריו במדינת ישראל עוצבו על-פי התפיסה של "מפלגה רב-תפקודית", דהיינו מפלגה שאינה מציעה רק דרך אידיאולוגית מסוימת והבטחות עמומות לתמיכה במדיניות זו או אחרת, אלא גם מערך שלם של הספקת שירותים ומבגרת חברתית לחברים תומכים.

דפוס זה שהיה מקובל גם באירופה הלך והתפוגג במהירות לאחר מלחמת העולם השניה. חוסר יכולת לגייס את הסכומים הנדרשים באמצעות מקורות המימון המסורתיים עקב ירידת מספר חברי המפלגות בכל העולם המערבי (ומכאן גם ירידה בהכנסות מדמי חבר), עליית ההוצאות הכרוכות במימון מערכות בחירות בעקבות כניסת התקשורת האלקטרונית, תגובה ציבורית קשה לתופעות של שחיתות פוליטית, לרבות הפניית כספים ממלכתיים לצרכים מפלגתיים או התניית קבלת עבודות ציבוריות בתרומות מסיביות מגופים כלכליים לקרנות מפלגתיות (kickbacks) - כל אלה הובילו לקשיים כספיים ניכרים ולחוסר יכולת של המפלגות לקיים תפקידים שקיימו בעבר. הקשר החזק בין מימון נאות להצלחה אלקטורלית, היווה תמריץ ניגר לקבל מימון מכל מקור, לרבות ממקורות מפוקפקים. חשיפה פומבית של שערוריות מימון במדינות רבות (ארה"ב, בריטניה, גרמניה, איטליה, שבדיה), הרחיקה חברים ותורמים פוטנציאליים ממעורבות פוליטית. 

בישראל היו נסיונות רבים לעקוף את החוק כך למשל בעקבות חוק הבחירה הישירה נוצר נתיב עוקף להוצאת כספים לתעמולת בחירות מעבר למותר בחוק. כשבוע לפני הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה התגייס המיליונר יוסף גוטניק מחב"ד למען בחירת בנימין נתניהו לראשות הממשלה והוציא כספים רבים לתעמולה תחת הסיסמה "נתניהו טוב ליהודים". בעבר  כתב היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, חוות דעת משפטית לפיה המצב החוקי הנוכחי מעורר "קושי פרשני" והציע לתקן את החוק בנושא. רובינשטיין החליט שלא להעמיד לדין את נתניהו, בין היתר משום שלא היו ראיות מספיקות ובהתחשב בנסיבות העובדתיות והמשפטיות. לקראת הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה גויסו כספים רבים מעבר למותר על פי חוק מימון מפלגות למען בחירתו של אהוד ברק לראשות הממשלה, בין השאר תוך ניצול אותו קושי פרשני בחוק לגבי הבחירות הישירות. ברק נחקר באזהרה, בחשד להפרת חוק מימון בחירות בפרשת העמותות כמו גם ח"כ יצחק הרצוג, והיועץ הפוליטי טל זילברשטיין. בשנת 2003 החליט היועץ המשפטי, אליקים רובינשטיין, לסגור את התיק מחוסר ראיות.

גם אם ניתן להבין כי תקרת המשאבים שניתן לגייס מן הציבור מוגבלת בשל החשש להשחתה אפשרית, הרי התקרות שנקבעו הן בבחינת "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה".

כפועל יוצא שלילי מכך, צצו ופרחו גידולי פרא של גיוס הון בדרכי קפנדרייה בלתי רצויות, שהם משחיתים ומושחתים לא פחות. די ברור ומוכח, לדעתנו, כי מערכות הבחירות האחרונות הן בזבזניות וניתן וגם רצוי להגביל את היקף ההוצאה. במידה מסוימת תופעה זו היא פועל יוצא ממימון ממלכתי נדיב ביותר שאין לו הצדקה. 

מצגת חוק המפלגות, מימון מפלגות

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

איל ארד, משה גאון וארז יעקובי, ניהול קמפיין פוליטי- קילר אינסטינקט, הוצאת הקריה האקדמית אונו, ספרי חמד (2018)

בר-זוהר מ', קיצור תולדות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)

אמנון רובינשטיין שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד - ליברליזם ורב-תרבותיות בישראל, הוצאת דביר

אסתר חיות "גבולות המשפט", ספר אדמונד לוי 

Marzel I., Eltis K. "Revising The Limits On Judicial Expression In The Digital Age: Striving Towards Proportionality In The Cyberintimidation Context", (The National Journal of Constitutional Law 2018)