‏270.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תפיסת הילדות לאור טקסטים ספרותיים?

תוכן עניינים

מבוא

הצבת הילד בתפקיד "המספר" הפרשן החברתי וה"דבק" בין פרטים בחברה.

תפקיד הקרקס בסיפור.

"הדברן". 

השוואה. 

הסיפור "נמר חברבורות פרטי ומטיל אימה":. 

ביבליוגרפיה. 

 סיכום

ילדות וחברה בראי הספרות: בסיפור "נמר חברבורות פרטי ומטיל אימה":המספר הוא ילד , אחיינו של מר פינק. דרך משקפי הילד ניתן לראות יחסו לעולם המבוגרים ולדודו. זהו מספר עד, השותף ליצירה כמתבונן מהצד.  יחד עם זאת נראה כי לכל אורך הסיפור, המספר הוא כל יודע, למעט הפתיח והסיום.

שבתאי בוחר בילד כמספר כלומר נותן לו תפקיד מעולם "המבוגרים". הילד אינה דמות מורכבת מאוד אך דעתנית ויש לה דיעה על נושאים כמו הבטחת נישואין (ר' בפרק הבא) שהם לא במנדט של ילדים באופן קלאסי.

באופן קלאסי שבתאי כאדם מבוגר בעצמו יכול היה להציב את פינק כמספר. פינק  לעומת הילד הוא דמות עגולה לגמרי- דמות ססגונית- איש העולם הגדול, ורואה את העולם כמו קרקס שאותו ניתן להפעיל.

ישנו ערבוב בין העולמות. פינק "הילדותי" והרפתקן מתואר ע"י אחיינו הילד שלוקח את תפקיד מביא הסיפור. מבחינתו, אנשים הם כלים על מנת לצבור הון. הוא אינו בוחל באמצעים בכדי ל"תחמן", בין אם זה מלווים ובין אם אלו נשים, להן מבטיח הבטחות שווא, בכדי ל"סחוט" מאיתן עוד כספים. הוא מציג את עצמו בכרטיס ביקור מהודר כ"אלברט אלברט אברם יואכים עמנואל וייס- ד"ר למשפטים- ד"ר לכלכלה- מומחה".

כל התארים המבוגרים הללו מגוחכים כאשר המספר הוא ילד ורק ילד ועדיין לא חוטא ולא טועה כמו דודו.פינק רוצה להקים קרקס, הוא רוצה להישאר נשוי לאשתו צירל, וגם להיות עם מיכאלה ואלזה. גחמות ילדותיות אלו של פינק באות בניגוד גמור לילד הרציונלי המספר את הסיפור.

 יעקב שבתאי משתמש בהגזמה בכדי ליצור אירוניה בסיפור באמצעות תיאורים של הילד המספר באמצעים הבאים:

• ההצגה המוגזמת והמוחצנת של פינק בכרטיס הביקור (אלברט אלברט אברם יואכים עמנואל וייס- ד"ר למשפטים- ד"ר לכלכלה- מומחה). הילד בכך מגחך על עולם המבוגרים.
•  הלבוש של פינק – כאשר פינק ארז את חפציו לקראת הטיסה למונקו, הוא הכניס למזוודתו לפי תיאור הילד  "שש חליפות, שישה זוגות נעליים, תריסר עניבות ותריסר חולצות, שני זוגות מכנסי גליפה, פרפרים, ממחטות, כפפות, סיכות חפתים, חלוקי בוקר לבנים של משי, "מדריך האצולה" המלא מאת המרקיז מרטין דה ויגו, "ספר הנימוסים" בהוצאת קיר מצוירת, מפת העולם, תעודות שונות, תזכירים וחפיסה של כרטיסי ביקור".
• ·          שימוש במוטיב של "כולם מחכים לפינק" – "אלזה חיכתה לו עם לאון בבית המלון, ודיאנה חיכתה לו בביתה, והנושים חיכו לו ברחובות ובבתי הקפה, ואצל הדוד נוח חיכתה לו הזמנה לבית המשפט בעניין בקשה להוצאת צו עיקול, שהגיש בעל מחסן הערובה."
  

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ברגסון, ג. ההבחנה בין ילד ומבוגר במקורותינו, ספרות ילדים ונוער, 100, 78-83.

חכם רונית  מסיבה של פחדנים. תל אביב: הפועלים.

מיטלפונקט , ר. על צפרדעים, נסיכות ומטפלים.