‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי הסדרי טיעון?

תוכן עניינים

מבוא.. 

מוסד הסדרי הטיעון 

ביקורת שיפוטית על הסדרי טיעון 

הרקע להגשת הצעת החוק בנושא הסדרי טיעון וחשיבותה. 

הצעת החוק בענין הסדרי טיעון 

הבניית שיקול הדעת.. 

הסדרי טיעון לעניין העונש

הסדרי טיעון – יתרונות והצדקות.

הסדרי טיעון – חסרונות וביקורת.

בעיית החף.

תפקיד השופט בהסדר הטיעון בהתאם להצעת החוק ולהתפתחותו בפסיקה. 

תפקיד השופט בהסדר הטיעון - "הימנעות פורמלית" או "מעורבות למעשה". 

דין מצוי בישראל. 

מקרה בוחן- מ"י נ' נמרודי 

השיקולים המצדיקים הסדרי טיעון ואשר הנחו את בית המשפט.. 

בחינת סבירות הסדר הטיעון כבסיס לקבלתו או לדחייתו 

חומרת כתב האישום המתוקן אל מול כתב האישום המקורי 

הסכנות הטמונות בקבלתו של הסדר טיעון 

משפט משווה. 

בריטניה. 

ארה"ב. 

קנדה. 

גרמניה. 

צרפת.. 

פתרונות – דין רצוי 

פתרון היפוטתי של איסור גורף על עריכת הסדרי טיעון 

הכפפת מוסד הסדרי הטיעון וההודאה הניתנת במסגרתו תחת בית המשפט 

סעיף 153(א) לחסד"פ – כפתרון היפוטתי לבעיית החף. 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

לרוב, יגובש הסדר טיעון לפני תחילת המשפט או בשלביו המוקדמים. עם זאת, לעתים מגיעים הצדדים להסכמה לגבי הסדר הטיעון לאחר שהנאשם הורשע. הדוגמה הבולטת ביותר היא הסדר טיעון הנערך במהלך הערעור על פסק הדין המרשיע. שופטי בית המשפט העליון נחלקו ביחס לשימוש בהסדרי טיעון לאחר ההרשעה. השופטת עדנה ארבל מבחינה בין הסדר טיעון שנערך לפני ההרשעה, להסדר שהתגבש לאחריה. לשיטתה, דרושות נסיבות מיוחדות כדי להצדיק הסדר טיעון שנערך לאחר הרשעת הנאשם:

"אין דינו של הסדר טיעון אשר נערך לפני הרשעה כדינו של הסדר טיעון הנערך לאחר הרשעתו של הנאשם בביצוע העבירה. חלק ניכר מיתרונות הסדר הטיעון שהוזכרו אינם מתקיימים כשהצדדים מגיעים להסדר טיעון לאחר הרשעת הנאשם בערכאה הדיונית, ומכאן שעל התביעה לשכנע את בית המשפט כי לאחר ההרשעה נוצרו נסיבות שיש בהן כדי להצדיק את הסטייה מהכרעת בית המשפט קמא... השלב שבו מוגשת הבקשה לאישורו של הסדר הטיעון במקרה דנן מחייב איפוא את התביעה לבאר מה נשתנה בין השלב הדיוני לשלב הערעורי המצדיק את השינוי בהכרעה השיפוטית, זאת במיוחד משפסק הדין המרשיע היה מפורט ומנומק וניתן על דעת כל השופטים, גם אם הנמקותיהם שונות"‏‏.[1]

לעומתה, השופט יורם דנציגר סבור כי הסדר טיעון הוא פרקטיקה ראויה גם לאחר הרשעת הנאשם:

"לאור יתרונותיו הרבים של הסדר הטיעון ראוי הוא כי סטיה הימנו תיעשה במקרים חריגים ונדירים בלבד. ואכן, זוהי המגמה אשר מסתמנת בשנים האחרונות בפסיקתו של בית משפט זה. .. אינני סבור כי העובדה שהסדר הטיעון הושג לאחר הרשעת הנאשם ואף בשלב הערעור, כמו במקרה שלפנינו, מצדיקה שינוי מגמה מצמצמת זו בכל הקשור לסטיית בית המשפט מהסדרי טיעון."

גם נשיא בית המשפט העליון, אשר דן גרוניס, תומך בעריכת הסדרי טיעון בשלב הערעור שלאחר ההרשעה:

"כאשר מתייצבת המאשימה בפני ערכאת הערעור ומודיעה על הסכמתה לקבלת הערעור על ההרשעה ולזיכויו של הנאשם, האם ומתי תתערב ערכאת הערעור? התשובה לשאלה זו הינה פשוטה. ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטה כזו.. .. דומה, שגם במקרה בו מודיעה המאשימה בפני ערכאת הערעור כי היא מסכימה להקלה מסוימת בעונש יקבל בית המשפט את עמדת התביעה וייקל בעונש. מה לומדים אנו מן העיון הקצר בנושא של התערבות בית המשפט בהחלטותיה של התביעה הכללית המתקבלות בשלב שלאחר מתן פסק הדין בערכאה הדיונית? התשובה ברורה: אם כלל תהא התערבות, הרי היא תעשה אך במקרים חריגים שלא לומר חריגים ביותר, וזאת כאשר הרשות פעלה מתוך חוסר תום לב או בחוסר סבירות קיצוני. לטעמי, דין דומה צריך לחול אף במקרה בו מושג הסדר טיעון בשלב הערעור. אין כל סיבה שערכאת הערעור תתייחס בצורה שונה להסדר טיעון בערעור מאשר להסכמת התביעה לזיכוי או להקלה בעונש באותו שלב. היפוכו של דבר, אם בית המשפט שלערעור אינו מתערב מקום שהמאשימה מודיעה על הסכמתה לזיכוי, מקל וחומר שאין מקום להתערבותו בהסדר טיעון."‏ [2]

סעיף 153א לחוק סדר הדין הפלילי התשמ"ב1982 קובע: "הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו".

במקרה בו נאשם הודה ברצח במסגרת הסדר טיעון שאפשר לאחיו הרשעה בסיוע ברצח בלבד, קבע בית המשפט העליון שהנאשם רשאי לחזור בו מההודאה בהסדר הטיעון ולנהל משפט מלא לגבות שמיעת עדויות והבאת ראיות, לאור העובדה שהאחים היו מיוצגים על ידי אותו עורך דין וכי מלכתחילה הנאשם עצמו לא הרוויח דבר מההודאה.‏

בעבר הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, כתב אישום חמור שעורר הדים רבים במדינה, נגד עופר נמרודי, עורך עיתון מעריב ומי שכיהן כמנכ"ל חברת הכשרת היישוב. על פי כתב האישום המקורי הואשם נמרודי בתשעה אישומים : קשירת קשר לרצח ; מתן שוחד ; הדחה בעדות בנסיבות מחמירות ; הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות; הטרדת עד בנסיבות מחמירות; שיבוש הליכי משפט, מרמה והפרת אמונים בתאגיד; הטרדת עד; שיבוש חקירה ורישום כוזב במסמכי תאגיד. עוד נטען שנמרודי "'שלח זרועותיו לדרגי משטרה בכירים... חלש על מידע מסווג ביותר, ועשה בו שימוש' לצורך הדחת עדים"[1].

התביעה, שהצהירה במועד הגשת כתב האישום כי "למעשיו של נמרודי לא היה אח ורע בישראל... נמרודי לא בחל באמצעים כדי לשבש, להשחית ולפגוע באושיות שלטון החוק"[2], חתמה באוקטובר 2001 על הסדר טיעון עם הנאשם, שבו תוקן כתב האישום באופן בו נמחקו מספר סעיפי אישום, תמורת הודאתו של הנאשם ביתר הסעיפים[3].

מצגת הסדרי טיעון, עסקת טיעון במשפט הפלילי, עסקאות תביעה הגנה עונשין

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אליהו מצא, הסדרי טיעון עבר ועתיד עמודים 9, הסניגור, הוצאת "הסניגוריה הציבורית"

אורן גזל אייל ואבישלום תור "השפעת חפות על הסדרי טיעון: ממצאים אמפיריים תובנות פסיכולוגיות, והשלכות נורמטיביות" משפטים לט 1 

אמנון כהן ועינת אבמן- מולר, שופט פאסיבי או שופט אקטיבי? הצעה למעורבות שיפוטית פעילה בעסקות טיעון,משפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים, כרך לא ,חוברת 3

  United States v. Cigarette Merchandisers Asso., 136 F. Supp. 212,21