‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי יכולת העמדה לדין של ביה"ד הבינ"ל בהאג של בכירי ממשל ישראליים?

תוכן עניינים

הקדמה

הפשעים שבסמכות בית הדין בהאג

סמכות בית הדין והתנאים להפעלתה

עיקרון ההשלמה (קומפלמנטריות)

שיפוט יחידים

העדר תחולה רטרואקטיבית

שיתוף פעולה עם הערכאה

גופי האמנה, מנגנון ומוסדות נלווים

הוראות מהותיות שונות ועקרונות כלליים

בית הדין הפלילי, העם היהודי ומדינת ישראל

אמנת רומא

הצטרפות לאמנת רומא

סעיף 124 לאמנת רומא

מדוע כדאי לישראל להצטרף לאמנת רומא

מדינת פלסטין או רשות עם רשות להצטרף לאמנות?

ישראל וסעיף 124: מסעיף מַעֲברי לצדק מַעֲברי

אמנת רומא והדין הישראלי

המשפט הישראלי

העמדה לדין בינלאומי של קציני צה"ל ומנהיגים ישראליים

האם ניתן להעמיד לדין ב-ICC קציני וחיילי צה"ל בגין פעולות שביצעו ברצועת עזה?

סיכום

ביבליוגרפיה

נספח

אמנת רומא (ICC), סעיפים 1-5; 11-17 .

עבודה זו עוסקת בהעמדה לדין בינלאומי של קציני צה"ל ומנהיגים ישראליים ובסעיף 124 לאמנת רומא .

כך למשל נגד אלוף במיל' דורון אלמוג הוצא בבריטניה צו מעצר, מאחוריו עמד ארגון פלסטיני-בריטי שיוצג על ידי עו"ד דניאל מחובר, בחשד לעבירות על אמנת ז'נבה. צו המעצר התייחס למעורבותו בהרס כ-50 בתי פלסטינים ברפיח בעקבות הריגת חיילי צה"ל באזור[1]. אלמוג, שטס לבריטניה במטוס של אל על, על מנת לגייס כספים לפעילות חברתית אזרחית, הוזהר על ידי השגריר הישראלי, צבי חפץ, ברגע הנחיתה כי הוגש נגדו צו המעצר. הוא נותר במטוס, בהתאם להמלצת הפרקליטות, ושב לישראל, מחשש שייעצר. בסופו של דבר בוטל הצו ושר החוץ הבריטי, ג'ק סטרו, התנצל בפני עמיתו הישראלי, סילבן שלום, על הפרשה. למשך מספר שנים לאחר התקרית נאלץ אלמוג לפנות לפרקליטות המדינה על מנת שתאשר כל יציאה שלו לחו"ל לאחר בדיקה משפטית בארץ היעד.

אליה וקוץ בה. היותה של חוקת רומא תוצר של פשרות פוליטיות ושל ניסיון להשיג בסיס הסכמה רחב ככל הניתן לפעילות בית הדין אינה בלי מחיר. ספק אם יישום הוראותיה יהיה נקי משיקולים פוליטיים שאת ניצניהם ניתן היה לראות בעת ניסוח סעיף 8 לחוקה. החשש מפני פוליטיזציה ומפני ניצול לרעה מעמיד את ישראל בפני דילמה קשה לאור המציאות שבה היא מוצאת את עצמה, שרויה במאבק קיומי יומיומי נגד הטרור ומנהלת מדיניות בניהול שטחים שלא תמיד מקובלת בקהילה הבינלאומית. לכן האפשרות של העמדתם לדין של קציני צה"ל ושל בכירי המדינאים בישראל יכולה להפוך לאפשרות ממשית, שאליה תצטרך ישראל להיערך על אף המניעים הפוליטיים שיעמדו, ללא ספק, בבסיס התביעות כנגד אישיות ישראלית, מתוך ידיעה כי ניתן יהיה להעמיד לה הגנה ראויה ומשכנעת. יתר על כן, בחוקה עצמה נכללו גם כמה מגבלות לגבי העמדה לדין, ובכללן האפשרות של מתן הצהרה על חסינות מפני תביעות בגין פשעי מלחמה למשך שבע שנים מיום האשרור כך שהצטרפות לחוקה תבטיח, למעשה, חסינות מסוימת לאזרחי ישראל. שנית, החוקה של בית הדין אינה חלה רטרואקטיבית, כלומר בית הדין הפלילי ישפוט אנשים רק על עברות שבוצעו לאחר הקמתו. שלישית, מועצת הביטחון של האו"ם רשאית למנוע או לעכב חקירה או תביעה של תובע מטעם בית הדין למשך שנה, תקופה שניתן להאריך מעת לעת. רביעית, חוקת רומא מקנה עדיפות למערכת המשפט המקומית.

אך השאלה המרכזית שצריכה להעסיק את ישראל היום, היא אם מדינת ישראל יכולה להצטרף לחוקה נוכח הנסיבות, המציאות וסכנת הפוליטיזציה. סוגיה זו נשארת בינתיים בגדר דילמה בלתי פטורה. אם דילמות אלה תמצאנה פתרונותיהן, ומדינת ישראל לא תעמוד בנסיבות כה חריגות, ברור כי מחובתה המוסרית והמדינית כמדינה נאורה להצטרף לחוקה. האם יהפוך בית הדין לכלי שרת נוסף בידי מרעינו? האם שאיפתם של הוגי החוקה ומנסחיה להקים ערכאה בינלאומית פלילית עצמאית נקייה משיקולים פוליטיים הייתה בסך הכל חלום באספמיה? ימים יגידו.

לאור כל האמור לעיל, נראה כי האפשרות כי היישות הפלסטינית תצטרף לאמנת רומא ותהפוך

חברה בבית המשפט הפלילי הבינלאומי מותנית בהכרה לה תזכה מיתר מדינות העולם, ובפרט

מהמדינות החברות באמנת רומא עצמה. הכרה זאת אינה תלויה בהחלטות העצרת הכללית של

ארגון האומות המאוחדות, שכן החלטות העצרת הכללית הנן בעלות אופי הצהרתי בלבד. הזכות

להכיר בריבונותה של היישות הפלסטינית מסורה לכל מדינה ומדינה בפני עצמה, ונתונה לשיקול

דעתה הפוליטי העצמאי.

אם תזכה היישות הפלסטינית להכרה בינלאומית כמדינה, היא תוכל להצטרף לאמנת רומא על ידי

הפקדת מסמכי ההצטרפות בידי המזכירות הכללית של ארגון האומות המאוחדות. אם תרצה

היישות הפלסטינית להפקיד מסמכים אלה בידי המזכירות הכללית, לא יהיה באי-חברותה בארגון

בכדי למנוע ממנה לעשות זאת[1].

היה ותצטרף היישות הפלסטינית לאמנת רומא, הרי שפעולות שייעשו בשטחה (השטח אשר יוכר על

ידי החברות באמנת בית המשפט כשטח המדינה הפלסטינית) יהיו כפופות לסמכות בית המשפט

הפלילי הבינלאומי. במקרה זה, לא יהיה בהמנעותה של ישראל מהצטרפות לאמנת בית המשפט

בכדי למנוע מבית המשפט לנסות ולחקור אזרחים ישראליים במידה והתובע הכללי יחשוב כי יש

סיבה לחקרם. במצב דברים זה, יהיה זה מחובתן של יתר המדינות החברות בבית המשפט לסייע

לתובע הכללי בחקירתו, ואף להסגיר לידי בית המשפט כל אדם המבוקש לחקירה על ידיו במידה

והוא יימצא בשטחן.

לינק: מצגת בנושא העמדה לדין בינלאומי קציני צהל ומנהיגים ישראליים

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ידין ש'. רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי, הוצאת נבו (2018)

ארליך חגי. המזרח התיכון – המשבר הגדול מאז מוחמד, ידיעות ספרים, 2017

יובל שני "ישראלים על ספסל הנאשמים? השלכות כניסתה לתוקף של חוקת רומא מבחינת מדינת ישראל" המשפט ט 51 

 Bergman R. (2018).Rise and Kill First: The Secret History of Israel's Targeted Assassinations, Random House (2018)