עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה סמינריונית משפט בינ"ל פומבי, אימוץ אמנות בינלאומיות למשפט הארץ בידי בתי המשפט (עבודה אקדמית מס. 2942)

‏290.00 ₪

24 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 2942
עבודה סמינריונית אימוץ אמנות בינלאומיות למשפט הארץ בידי בתי המשפט

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי אימוץ אמנות בינלאומיות למשפט הארץ בידי בתי המשפט?

ראשי פרקים

א. מבוא

ב. המשפט האנגלי

ג. משפט בינלאומי מנהגי והמשפט הישראלי.

1. כלל הפרשנות.

2. פסק דין שמשון - אימוץ המשפט הבינלאומי באמצעות סימן 46.

3. פסק דין שטמפפר - המעבר לדוקטרינה ישראלית עצמאית.

4. פסק דין אייכמן - סיכום.

ד. אמנות בינלאומיות.

1. מבוא לאמנות

2. הטעם שניתן להבחנה באנגליה ויישומה בארץ.

3. אמנות דקלרטיביות ואמנות קונסטיטוטיביות.

4. אמנות חקיקה ואמנות חוזה.

5. "אמנה המתבצעת מכוחה" ו"אמנה שאינה מתבצעת מכוחה".

6. אמנות בינלאומיות - סיכום.

ה. השמחים המוחזקים ודיני המלחמה.

1. יישום דיני המלחמה על-ידי בג"צ.

2. שתי בעיות נפרדות ביישום דיני המלחמה על-ידי בג"צ.

3. תקנות האג ואמנת ז'נבה בפני בית המשפט העליון.

4. היש הצדקה להבחנה בין אמנת ז'נבה למשפט המנהגי?

5. דרך אחרת להחלת אמנת ז'נבה.

ו. סיכום.

 

אימוץ אמנות בינלאומיות: מאז ימיה הראשונים של פסיקת בית המשפט העליון של ישראל' מלווה אותה העיקרון לפיו הוראות המשפט הבינלאומי 'הן חלק ממשפט הארץ, בין מכוח הזיקה למשפט האנגלי ובין כביטוי להיות ישראל חברה במשפחת העמים. דא עקא, שלא כל הוראות המשפט הבינלאומי אומצו אל,תוך המשפט הישראלי. ככל שהתבהרה הפסיקה בנושא זה כן הוברר שבית המשפט מאמץ רק את הוראות המשפט הבינלאומי שמקורן במנהג. אותן הוראות שמקורן באמנה בינלאומית (להלן נשתמש לשם הנוהות במונחים המקובלים יותר - "משפט מנהגי" ו"משפט הסכמי") לא זכו להיות חלק ממשפט הארץ אלא במידה שהמחוקק אימץ אותן בדבר חקיקה כלשהו1.

אף-על-פי שכיום אימוץ המשפט הבינלאומי הוא דוקטרינה ישראלית שאינה קשורה למשפט האנגלי דווקא, הרי ההבחנה בין במשפט הסכמי למשפט מנהגי לצורך זה היא תוצאה של הבחנה כזו במשפט האנגלי. הטענה שננסה לבסס בחיבור זה היא, שלהבחנה זו אין הצדקה, ומעולם לא ניתן לה בישראל נימוק סביר. הנימוקים שניתנו להבחנה כוחם יפה לכל היותר להוציא מגדר האימוץ למשפט הישראלי את אותן אמנות בינלאומיות שאופיין אופי של חוזה, אבל לא את כל אותן אמנות שבאופיין הן חקיקה בינלאומית ואשר כוללות כיום חלק חשוב של המשפט הבינלאומי.

עד שבאו בפני בית המשפט הגבוה לצדק העתירות שעניינן מעשי הממשל בשטחים המוחזקים היה נושא זה צנוע בחשיבותו ומספר הפעמים שבית המשפט נזקק לו היה מועט. לעומת זאת, בנושאי השטחים המוחזקים נודעת חשיבות רבה ליישום דיני המלחמה של המשפט הבינלאומי בידי בית המשפט. ואולם, נוצר מצב שבו אמנת ז'נבה בדבר הגנת אזרחים בשעת מלחמה 2 (להלן - "אמנת ז'נבה"), שמרבית הוראותיה נחשבות למשפט הסכמה נשארה מחוץ לתחום אותם דיני המלחמה שלאורם נבחנים מעשי הממשל הצבאי, ובית המשפט מפעיל רק את העקרונות הכלליים המנויים בתקנות הנספחות לאמנת האג בדבר החוקים והמנהגים של המלחמה ביבשה  3 (להלן - "תקנות האג"), שאת הוראותיה מקובל לראות כמשפט מנהגי שהתגבש במרוצת המאה הנוכחית.

יש מידה רבה של אירוניה בעובדה, שנושא זה התמקד בישראל בדיני המלחמה דווקא. שהרי באנגליה עצמה, שממנה באה כביכול ההבחנה בין משפט מנהגי למשפט הסכמי, דיני המלחמה הם חריג לאותה הבחנה. כפי שנראה להלן, דיני המלחמה באנגליה הם חלק ממשפט הארץ בין שמדובר במשפט המנהגי ובין שמדובר במשפט ההסכמי. זוהי רק אחת הסיבות (אלה יפורטו להלן) שבגללן ראויה אמנת ז'נבה אף יותר מאמנות החקיקה האחרות להיות הלק ממשפט הארץ.

יצוין, שככלל אין המשפט הבינלאומי מטיל על המדינות חובה ללכת בדרך שהלכה בה אנגליה ולאמץ את מכלול הוראות המשפט הבינלאומי א תוך משפטן. ובוודאי שאין המשפט הבינלאומי רואה עצמו כחל מכוחו הוא כחלק ממשפטן הפנימה של המדינות השונות4. ואולם, כאשר בתי המשפט של המדינה מפעילים כללי (נשפט העומדים בסתירה לכללי המשפט הבינלאומי, תהיה בכך הפרה של כללי המשפט הבינלאומי מצד אותה מדינה, ובתי המשפט נמצאים נותנים ידם לאותה הפרה.

נעיין תחילה בקצרה בגישת המשפט האנגלי לנושא זה במידה שיש לגישה זו השלכה על ההתפתחות הקיימת או הרצויה של המשפט הישראלי באותה שאלה. בהמשך נראה כיצד היה העיקרון של אימוץ המשפט הבינלאומי לעיקרון עצמאי של המשפט הישראלי, ונשאל את עצמנו אם יש מקום בהקשר זה להבחנה בין משפט מנהגי למשפט הסכמי. לאור זאת נתייחס ליישומם של דיני המלחמה בעתירות שעניינן השטחים המוחזקים.

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 Manual of Military Law, Vol. 3, The Law of War on Land (London, ) App. v

 

 .Blackstone, Commentaries, Book 4, § 67

 Holdsworth, A History of English Law (London), vol. X, 369

7  2 K.B., 391, 407

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות