‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי אלימות במשפחה והתעללות?

תוכן עניינים

 א. מבוא

ב. המשפט הישראלי

(1) דיני הנזיקין

א. הקשר נזיקי כללי

ב. תביעת נזיקין בגין התעללות בבן-זוג והצורך בקביעת עוולה פרטיקולרית בנדון

ג. פיצויים מוגברים ועונשיים בעוולת התעללות בבן-זוג

 (2) הדין הפלילי: אי קיומה של עבירת התעללות בבן-זוג

(3) דיני המשפחה: אלימות פיזית, מינית ונפשית כעילה לצו הרחקה

ג. המשפט העברי

(1) מבוא כללי

(2) איסור התעללות בבן-זוג – מקורות ויסודות

א. חיוב הבעל בכבודה של אשתו

ב. היקף איסור ההתעללות בבן-זוג

ג. מדיניות מחמירה כלפי בעל המתעלל באשתו

(3) דיני הנזיקין

א. האחריות בנזיקין

ב. תשלום פיצויים נזקיים בידי בעל המתעלל באשתו

ג. פיצויים עונשיים

(4) ענישה פלילית וחברתית

א. סנקציות פליליות

ב. סנקציות חברתיות

(5) דיני המשפחה

א. הפרדה בין בני-הזוג

ב. התעללות כעילה לכפיית גט

ג. עדיפות הסנקציות העונשיות והאזרחיות על פני כפיית הגט

ד. המודל המוצע

(1) סיכום ביניים והצורך במודל חדש

(2) הצעה לנוסח של עוולת התעללות בבן-זוג

(3) הצעה לנוסח של עבירת של התעללות בבן-זוג

(4) הצעה לשינוי מדיניות לעניין צווי הרחקה בכל הקשור להתעללות נפשית

ה. סיכום

ו. ביבליוגרפיה

"האשה זכאית לתנאי מגורים סבירים ושקטים, שיהא בהם כדי לאפשר לה לחיות את חייה ולעסוק בעבודתה, אם בבית ואם מחוצה לו, ולגדל את ילדיה. ויש שאלימות 'רוחנית' קשה היא מאלימות פיזית, הכול לפי נסיבות העניין ולפי מהותה של 'הירידה' לחיי הזולת. הכללים המנחים הם - לחיים ניתנה ולא לצער ניתנה, ואין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת, ועל-פיהם ולאורם ישקול ויחליט בית המשפט בכל עניין ועניין לפי נסיבותיו." 

התעללות בכלל, ובבן-זוג בפרט, היא רעה חולה שעל המשפט לעקור משורש. כאשר התעללות מתרחשת ביחסים נמשכים והדוקים היא עלולה למרר את חייו של הקורבן לאורך זמן רב. הדברים נכונים לפעמים לגבי התעללות נפשית לא פחות מאלימות פיזית או מינית ואולי אף יותר. לעתים קשה עד מאוד לעקוב אחרי אלימות נפשית ולהוכיחה עקב כך שהיא לא מותירה סימנים פיזיים, לא נראית לעין ולא מוחשית למשל כמו התעללות גופנית. אך לעתים "מילה כואבת ממכה", והתנהגות מרושעת, במיוחד ממושכת, עלולה לכאוב ולפגוע לא פחות מתקיפה פיזית או מינית ואף יותר (מה עוד שלעתים ההתנהגויות הללו משולבות יחדיו), ולא תמיד הציבור, ואף ציבור המשפטנים, מפנים שאלימות נפשית יכולה להיות קשה, ועליה לזכות בטיפול ובתגובה הולמים. למרות זאת, קשה לומר שהדין המודרני השכיל לטפל בהתעללות נפשית באותה רמה של נחרצות שבה הוא מנסה (לפחות בתיאוריה) לטפל בסוגי אלימות אחרים, פיזית ומינית, אך אנו נראה שגם באלה הדין לא מטפל בצורה מספקת. למעשה אין כל הגדרה משפטית ואף לבר-משפטית מוסכמת להתעללות כשלעצמה או להתעללות לסוגיה השונים. חוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), וכל חוק אחר אינו מגדיר אפילו "אלימות" מהי. לכך קיימת חשיבות, שכן התעללות היא אלימות קשה ו/או נמשכת במישורים השונים – פיזי, מיני ונפשי. יש לתאר שהתעללות משמעה התנהגות סדרתית, מטרידה ומשפילה המפריעה לניהול תקין של החיים וגורמת לצער ולביזוי, כאשר אם מדובר בהתעללות פיזית נכנס להגדרה מימד של הכאה נמשכת ובהתעללות מינית נכנס להגדרה מימד של ביצוע מעשים מיניים אסורים לאורך זמן. 

מצגת התעללות, התעמרות

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

  בנימין שמואלי "ציווי משפטי על אהבת הורה לילדו ופיצוי בגין הזנחה רגשית: הילך משפט המדינה בעקבות משפט הטבע?" משפטים על אהבה (ארנה בן-נפתלי וחנה נוה עורכות, ) 269, 271-272.

  יחיאל ש' קפלן "זכות הילד לתבוע את הוריו בגין התעללות נפשית" מגמות בקרימינולוגיה: תאוריה, מדיניות ויישום,  (מאיר חובב, לסלי סבה ומנחם אמיר עורכים) 463.

Kara C. Utzig "Comment: Entering the Debate on Spousal Abuse Divorce Mediation: Safely Managing Divorce Mediation When Domestic Violence is Discovered" 7 Circles Bu. W. L. & Soc. Pol.  51, 53-54.