עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה  15,000 עבודות אקדמיות בחינם/ במחיר שפוי:99-390 שח. 

אתר ברוח חב"ד 

שיתוף מידע ללא גזל.

החומר באתר משמש השראה וחומר עזר בלבד. אסור להשתמש בקובץ העבודה להגשה למוסד אקדמי.

طُلَّاب 

Русский студенты

Français            አማርኛ

חוות דעת על מרצים

תוצאת תמונה עבור ‪PAypal‬‏

תמונה קשורה  ×ª×•×¦××ª תמונה עבור ישראכרטתוצאת תמונה עבור אמריקן אקספרס

תוצאת תמונה עבור פפר       ×ª×•×¦××ª תמונה עבור פייבוקס     Ã—ª×•×¦××ª תמונה עבור ביט

תשלום בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7        

תוצאת תמונה עבור העברה בנקאית

עבודה סמינריונית סייגים לאחריות פלילית-הגנה מן הצדק, בהתאם לסעיף 40 לחוק העונשין,תיקון 113 לחוק העונשין (עבודה אקדמית מס. 1635)


‏390.00 ₪

38 עמודים

עבודה אקדמית מספר 1635
עבודה סמינריונית הגנה מן הצדק המקנה הרשעה ללא רישום פלילי

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הגנה מן הצדק בדיני עונשין ובפן החוקתי ?

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר   

תיקון 113 לחוק העונשין בהגנה מן הצדק 

סעיף 40 לחוק העונשין   

סעיף 40יב לחוק העונשין

חובת הנמקה    

ענישת קטין       

תיקון סעיף       

מקרה בוחן: הכרעת דין ללא רישום פלילי בשל קבלת טענת הגנה מן הצדק  

סמכות בית הדין שלא להרשיע אדם מקום שהוכחה אשמתו

הכלל – על בית הדין להרשיע בעבירה שהוכחה    

סמכותו של בית הדין לבטל כתב אישום מטעמי הגנה מן הצדק       

סמכות בית הדין להרשיע תוך מחיקת רישום פלילי           

מחיקת המרשם הפלילי עקב טענת הגנה מן הצדק 

(א) סמכות טבועה         

משפט משווה    

בריטניה           

ארה"ב  

סיכום

 

במצב המשפטי הקיים, קיימת בידי בית הדין סמכות עקרונית לבטל כתב אישום מקום שסמכות כזו מופיעה במפורש בחוק וכן בעקבות טענה של הגנה מן הצדק, ומכאן, שאין בית הדין מחויב בכל מקרה להרשיע נאשם כאשר הוכחו יסודותיה של עבירה מסוימת.

יחד עם זאת, הגענו אל המסקנה, כי אין לאפשר לבית הדין להרשיע בעבירה תוך מחיקת הרישום הפלילי. עמדנו על כך, כי ביטול הרישום הפלילי כמוהו כסיוג האחריות הפלילית של הנאשם, שכן הרישום הפלילי מוצמד מעצם טבעו להרשעה. על כן קיים שוני איכותי בין פעולה של ביטול כתב האישום או עיכוב הליכים לבין מחיקת הרישום הפלילי בתיק.

לבית הדין אין הסמכה על פי חוק להרשיע ללא רישום פלילי, ולכן בבואו לנקוט אמצעי זה עליו לנסות לתמוך אותו בעקרון הסמכות הטבועה, ובזכותו להקנות סעדים חוקתיים לנאשם. על אף הגבולות הרחבים והמטושטשים של עקרון הסמכות הטבועה, ועל אף הרחבתה של הסמכות הטבועה כשהיא הופכת לסעד חוקתי, עמדנו על כך, כי מדובר בסמכות מוגבלת שיש להשתמש בה בצמצום.

הדגשנו, כי הרשעה תוך מחיקת הרישום הפלילי מנוגדת לעקרון הפרדת הרשויות באשר היא חודרת לתחום סמכויותיו של נשיא המדינה, היא מנוגדת ללשון החוק, ותוביל בהכרח לפגיעה באחידות הענישה, לסרבול ההליך הפלילי ולבלבול בין רכיב העונש לרכיב המרשם הפלילי. משיקולים אלו הגענו אל המסקנה, כי אין מוקנית לבית הדין סמכות להרשיע בעבירה תוך מחיקת הרישום הפלילי הנלווה אליה.

עם זאת, לא נימנע מלהעיר, כי הסוגיה של רישום פלילי לעבריינים בצבא היא סוגיה בעייתית שאינה מניחה את הדעת. חיילים חשופים, יותר מאזרחים, להרשעה בעבירות הגוררות עימן רישום פלילי, בשל המדיניות המחמירה של התביעה בצבא ובשל היעדר הפתרון הנקוט במערכת המשפט האזרחית של נקיטת אמצעי ענישה ללא הרשעה. כדי לפתור מצב זה התגבשו כמה הצעות חקיקה הקוראות לשינוי ולהענקת שיקול דעת לבית הדין הצבאי לא לרשום את ההרשעה במרשם הפלילי.[1] לא מן הנמנע, כי אם הצעות חוק אלו לא יתקבלו בעתיד הקרוב, ימשיך בית הדין את הדרך שתחילתה סומנה בעניין רומנו, וייטול לעצמו סמכות למחוק רישום פלילי או להורות כי הרשעה לא תירשם, מבלי שקיבל לכך הרשאה בחוק. מהנימוקים שמניתי  תוצאה זו אינה ראויה מבחינה משפטית, ועל כן יש לקוות כי מאמצי המחוקק למצוא פתרון לסוגיית הרישום הפלילי בצבא יישאו פרי.  

נימוק נגד צמצום ההגנה מן הצדק בחקיקה אבקש ללמוד מהגישות המקובלות בעולם ביחס להשפעת עיקרון החוקיות על תפקיד השופט באשר לפרשנות עבירה בהשוואה לתפקידו באשר לפרשנות הגנה, ואפילו יצירת הגנה חדשה. בעוד שנוכח השאיפה לאזהרה הוגנת לפרט, מקובל שאסור לשופט להרחיב עבירה, ומכאן – בין היתר – כלל הפרשנות המצמצמת בפלילים והכלל שלפיו נקודת המוצא חייבת להיות המשמעות הטבעית והרגילה של מלות-החוק, הרי שבאשר לפרשנות הגנה השאיפה לאזהרה הוגנת איננה שוללת הרחבת הגנות קיימות בפסיקה, ואפילו חידוש הגנות[2]. לפי קו מחשבה מקובל זה, לא רצוי להגדיר בחוק באופן מצומצם הגנה בעלת אופי כה כללי, המהווה מעין מושג שסתום, כהגנה מן הצדק[3].

 

   החשש הריאלי במקומותינו אינו מהרחבת יתר של ההגנה מן הצדק בפסיקה, אלא מצמצום יתר. החשש מתעצם נוכח הלכת יששכרוב[4]. לאחרונה זכינו לכלל פסילת ראיות שהושגו שלא כדין. אך ההלכה שנקבעה מאוד שמרנית וקמצנית. קשה לתאר מקרים שבהם תיפסלנה ראיות שהושגו שלא כדין בהתאם להלכה הזו.[5] כשעולה השאלה כיצד יפרשו השופטים את ההגנה מן הצדק, כבד החשש שיהיו קמצנים – ברוח הלכת יששכרוב. בבית-המשפט העליון יושבים עדיין כמעט כל תשעת השופטים שקבעוה. יש חפיפה מסוימת בין כלל פסילת הראיות לבין ההגנה מן הצדק. לפחות לכאורה, הלכת יששכרוב נוגסת גזרה מרכזית מן ההגנה מן הצדק ומסדירה אותה. אך ההסדר לגזרה הזו של פסילת ראיות שהושגו שלא כדין על-ידי החוקרים הוא מאוד שמרני, ואינו שומר כראוי על זכויות הנאשם. לכן, אסיים בהצעה לתחום היטב בין שתי הדוקטרינות, ולומר כך: מכיוון שההגנה מן הצדק היא מצוות המחוקק, עליה לגבור עלהלכת יששכרוב, ולא לאפשר לה לצמצם אותה.

מצגת בנושא הגנה מן הצדק מצגת פאוורפוינט מקצועית לרפרט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 

ש' נרקיס הנזק הראייתי במשפט האזרחי והפלילי - הלכה ומעשה, הוצאת אוצר המשפט (אוגוסט 2017)

ישגב נקדימון, הגנה מן הצדק  (נבו,  מהדורה שניה)

ז' סגל וא' זמיר "הגנות מן הצדק כיסוד לביטול אישום" הפרקליט מז (א) 42, 48 - 49. 

' לוי "עוד על מהות ההגנה מן הצדק ועל המבחן לקבלתה – הערות, ביקורת והצעה למבחן חלופי" המשפט 19  80, 86-85). 

 

 

Model Penal Code; Smith and Hogan Criminal Law (London, 6 ed

 

Sanford H. Kadish, The Crisis of Overcriminalization, in BLAME AND PUNISHMENT: ESSAYS IN THE CRIMINAL LAW 21


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)